עמי פרידמן

עמי פרידמן

 

"איך זה שאתה לא גיטריסט איך?" מטיח בי ל', תוקע בי מבט זועף. "תפוס גיטרה, תנגן משהו. אולי אתה לא יודע שאתה יודע?"

"עזוב. תאמין לי שניסיתי. אפילו לקחתי שיעור עם דוד רובס, אח של דני. לא הלך. חרא קורדינציה" אני עונה לו, עת זכרונות בלהות של השחלת חרוזים על חוט בגן אסתר חוזרים אלי בצרחה.

"אבל יש לי יופי של שמיעה מוזיקלית וגם טעם משובח. וגם כתבתי כמה שורות בחיי" אני זורק לו, מקווה להמיר את מבטי התוכחה המאוכזבים במעט אמפתיה, אולי אפילו הערכה.

גבותיו העבות של ל' מתרוממות כחצי הס"מ. הוא סורק אותי במבט בוחן, ממאן להתנתק מהאכזבה שתקעה בו שיניה החדות. רגעית שנייה מאוחר יותר הוא מהנהן באיטיות, כמו מאשר לעצמו מחשבה סמויה. הוא מסנן לעברי:

"אה, מבקר".

עמי פרידמן, 27, אוחז בעט ובתואר מקושקש באנתרופולוגיה. מבקר מוזיקה בY-נט, כתב תרבות ב"העיר". חושב שהגאולה תבוא מבריטניה וליאם גאלאגר הוא המשיח. כן, דווקא ליאם.

צרו קשר

לוח נחיתות

כל הנחיתות

תכניות