לארה וולמן

לארה וולמן

 

אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו

זמן לכל.

ואין לו עת

לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך.

אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת,

באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק

באותן ידיים לזרוק אבנים

ובאותן ידיים לאסוף אותן.

לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.

אדם בחייו אין לו זמן.

כשהוא מאבד הוא מחפש

כשהוא מוצא הוא שוכח,

כשהוא שוכח הוא אוהב

וכשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח.

ונפשו למודה

ונפשו מקצועית מאוד

רק גופו נשאר חובב

תמיד. מנסה וטועה

לא לומד ומתבלבל

שיכור ועיוור בתענוגיו ובמכאוביו.

מות תאנים ימות בסתיו

מצומק ומלא עצמו ומתוק.

העלים מתייבשים על האדמה,

והענפים הערומים כבר מצביעים

אל המקום שבו זמן לכל.

(אדם בחייו, יהודה עמיחי)

ולי יש זמן לכל, למרות שאין לי זמן כלל. זמן ללמוד וזמן לכתוב. זמן לאהוב ולתעב ולעבוד ושוב לעשות אהבה. לא זוכרת הרבה ולכן תמיד ממציאה לעצמי את שהיה מחדש. מספרת לעצמי סיפורים וכותבת שלא אשכח.

צרו קשר