גולן שי

גולן שי

עדיין ממשיכות להדהד בראשי קריאות התהילה לאלי המטאל שבמרומים, ימים ולילות אינסופיים של גרזנים וחרבות המונפים אל גבול הרקיע המדמם... והנה אני, על ראש ההר ניצב, חזק ואיתן עם לב מברזל ואש בעיניים. מתבונן על הגיבורים שנפלו, איך הוולקיריות נושאות אותם להיכל הלוחמים שבעולם שמעבר. בעודי מחכה לאיתני הטבע ולגרמי היקום שיתאחדו ויתנו לי סימן, כאשר הרעם יהיה לי כזעקת קרב והברק יאיר לי את הדרך, אל עין הסערה. אבל עד אז... אני אמשיך לעבוד בתור זבן רטטנים (עבודה זמנית), לצפות ב"מונטי פייטון" ובשידורים חוזרים של "בנות גילמור", לצרוך סוכר בכמויות,ללגום בהנאה סודה (אולדסקול), לאסוף דיסקים מקוריים באופן אובססיבי, ולקוות כל פעם מחדש שבתדפיס של הבנק לא יהיה סימן מינוס.

צרו קשר