
קוראים לי אלון עוזיאל. איי ראן דיס טאון. אם יש לכם מה להגיד לי שלחו מייל ואהיה נחמד. כזה אני, איש מדהים.

אלון עוזיאל ואלכס פולונסקי פוחדים ממחויבות, במיוחד כשזה נוגע לז'אנרים, אבל מוכנים לחתום על כך שתמיד יהיה ממש כיף - ואם לא מבחינת הפלייליסט, אז לפחות באווירה. במגזין מוזיקה ותרבות שבועי שלא לוקח את עצמו ברצינות הם יארחו חברים, ידברו על עניינים ברומו של עולם (או סתם דברים שהם קראו עליהם בכל מיני בלוגים) וישמיעו את המיטב שלעולם הנאור יש להציע.

האלבום הזה אולי יצא ב-2002, אבל עד היום שום להקת בנות לא הצליחה לספק משהו יותר פופי, מבריק וכיפי. רק שתבינו, החברה שלי שומעת את זה כל הזמן כשהיא קופצת לה על הטרמפולינה (שמשום מה יש לה בחדר).

בדרך כלל אני מתרחק מרוק-בארים עם גיטרות דופקות. זה מחרפן אותי. אבל ההולד סטדי גורמים לזה לעבוד - בטקסטים, בכריזמה ובעצם בהכל. האלבום האחרון הוא רק דוגמא - לפניו יש עוד שניים מעולים.
רדיו "קול הקמפוס" 106fm © כל הזכויות שמורות
Designed by Anona | Created by Zohar Arad