106fm - קול הקמפוס - פרסומים

Funky Shaman

אורי בנקהלטר נפרד מג`יימס בראון, מלך הפאנק שהלך לעולמו בגיל 73.

אורי בנקהלטר 11-02-2007

אחד המוזיקאים הכי חשובים של המאה האחרונה או אולי של תרבות המוזיקה הידועה לאנושות בכלל, הלך לעולמו. מדהים לחשוב שבלי האדם הזה לא היה בעולם FUNK. הוא בעצם האדם שברא את הפאנק. אלוהי הפאנק, זה מה שהוא. את ג`יימס בראון לא תבינו רק בעזרת אלבום אוסף שבו יש את להיטים כמו SEX NECHINE או I FEEL GOOD. בכדי להבין את הגאונות של ג`יימס בראון צריך להקשיב לקטע של 15 דקות ולהבין שג`יימס בראון עשה טראנס, הוא עשה טקנו. הכל יושב באופן מושלם, הקטע מתחיל והגרוב מכניס אותך לתוך הטרנס ואז פתאום סולו חצוצרה, ברייק תופים בס.....התפוצצות. התפיסה הזאת היתה כל כך שונה ממה שהלך אז בעולם הפופ, לא קטעים של 3 דקות עם מלודיה קליטה, אלא תפיסה שונה לגמרי, תפיסה שהרבה שנים מאוחר יותר נכנסה לרחבות הריקודים, לרכב על הביט ולהעלם בתוך המוזיקה.

כן, זה נראה כל כך פשוט אבל רק הוא הצליח להגיע באמת למבנה המושלם. אף אחד לא ממש הצליח לעשות את זה טוב כמוהו ואף אחד עוד לא פיצח אותו לגמרי. הפאנק נהיה מאוד פופולרי בעקבות ההצלחה שלו בשנות ה-60 ונוצרו הרבה מאוד הרכבים שעשו פאנק, חלקם לקחו את זה לצד פופי להיטי וחלקם לכיוון ג`זי יותר, אבל אף אחד לא הצליח לעלות על הנוסחא של ג`יימס בראון. אפילו אנשים שיצאו מלהקתו כמו מייסיאו פרקר, פרד ווסלי או בוטסי קולינס, אף אחד לא הצליח לחקות אותו, תמיד היה חסר משהו מן קסם הזה שהיה לג`יימס בראון. הכל כל כך ,TIGHT כל כך טוב, כל כך מנענע ונשמע טוב. וויב וויב. מלא וויב.

אחרי ירידה בשנות ה- 70 המאוחרות פתאום הוא חזר למודעות, כמעט כולם סימפלו אותו...ממש כולם. היתה תקופה שכמעט כל הרכבי ההיפ הופ השתמשו בלופים שלו. ולא רק בהיפ הופ, אפילו שינייד אוקונור, מדונה ו-MASSIVE ATTACK. בכל מקום אפשר לשמוע את הגרוב הזה של ה``funky drummer`` שיש כאלה הטוענים שהוא הבסיס של מוזיקת הג`אנגל בכלל. ג`ימס בראון הוא אבי הפאנק, ההיפ הופ, הדיסקו, ההאוס והטקנו, יכול להיות שכל זה לא היה קורה בלעדיו, מדהים, לא? היתה לו השפעה אדירה על כל מה שאנחנו מכירים היום , ישירה ועקיפה.

בכל פעם שהייתי מתקלט באיזה באר והייתי מרגיש שצריך לייצר וויב, שצריך לאחד את הוויב במקום, לגרום לכל האנשים במקום לחייך, הייתי שם איזה קטע ארוך של ג`יימס בראון. תוך כמה דקות כבר הייתי רואה את כולם מתחילים לנענע את הראש בלי לשים לב, מתחילים לחייך, לזוז, והופ המקום שלך. אני נזכר איזה כיף היה לגלות סגנון חדש - FUNK - שעד לפני כ- 7 שנים בעצם קיבלנו בארץ רק כמה סנוניות קטנות ממנו. פתאום היתה תחושה שתל אביב בוערת מפאנק. פתאום גילינו סגנון שלא הכרנו ואת האב הרוחני שלו, ג`יימס בראון,ה GODFATHER.

אני נזכר גם בטיול האחרון שלי בהודו, אחרי די הרבה זמן שלא שמעתי אותו שמתי אלבום שלו בספיקרים. זה היה מדהים לגלות איך פתאום כל הגסט האוס נדלק, העובדים ההודים הגיעו מחויכים ומבסוטים, חוזרים על המשפט ``I NEED SOME MONEY``. קבוצה של אנגליות שבדיוק הגיעו מיוזעות מהדרך פתאום התחייכו והתחילו לנוע עם התיקים הכבדים שלהם בקלות ולעשות תנועות מיצריות. כל המקום התמלא בווווויב.

לג`יימס בראון היה חלק מאוד חשוב בפאנקהלטר, תוכנית הפאנק ששידרתי ברדיו קול הקמפוס במשך מספר שנים. בכל שבוע הייתה פינת ג`יימס בראון בה הייתי שם קטע שלו, לפעמים מתפתה לכמה קטעים. לאט לאט פאנקהלטר נהייתה מאוד מזוהה עם ג`יימס בראון והרגשתי שאני מגלה לאנשים שג`יימס הוא לא רק SEX MACHINE, אלא שיש שם הרבה יותר ממכונת להיטים. היה לנו אפילו טקס מיוחד כל שנה ביום הולדת שלו, אני ביחד עם חברי רדיוטריפ אורי ועופר, היינו עושים מרתון של 5 שעות ומשמיעים חומרים שלו.

חוץ מהמוזיקה היה לג`יימס גם מסר מאוד חשוב. היה לו חשוב ליצור גאווה אצל השחורים, `` PROUD TO BE BLACK``. הוא קרא לשחורים באמריקה שעדיין היתה מלאה בגזענות תהיו גאים שאתם שחורים, אל תבכו על זה, אל תתלוננו, פשוט תהיו גאים וחיוביים ו``תעשו אנשים תעשו``.הוא אף פעם לא דיבר על מאבק אלים אלא תמיד בדרכי שלום , בדרך רוחנית אמיתית וגאה. ג`יימס תמיד היה ב POSITIVE. המסרים שלו היו חיוביים ועם זאת לא אסקפיסטים, הוא דיבר הרבה פעמים על פוליטיקה אבל בעיקר על כח החשיבה החיובית, ה- MIND POWER.

אני הרבה פעמים חושב שהשחורים היו צריכים להגיע לאמריקה בשביל לזרוע קצת רוח וקצת ``Roots`` ביבשת וג`יימס הוא כמו שאמאן מודרני. המוזיקה שלו, הן במסרים שלה והן במקצבים שלה, היא בעצם מין תרגום חדש למוזיקה שיבטית, הכל מושתת על התוף, הכל בנוי על הגרוב. להיכנס לטרנס ולהעלם. נכון, בהמשך גם הוא איבד קצת את הדרך, גם מבחינה מוזיקלית וגם בכלל (הוא קצת איבד את זה ועשה שטויות נכנס לכלא). השאמאן התבלבל. אבל אני סולח. אני יודע שבן אדם יכול להעביר את המקום הכי טהור והכי אמיתי שלו בעזרת האומנות שלו, בעזרת המוזיקה שלו, וזה מה שג`יימס הצליח להעבירבמוזיקה שלו, וזאת מתנה שקיבלו רק הגאונים הגדולים, אלה שהצליחו ליצור משהו חדש בתוך העולם המופלא הזה של המוזיקה. להיות אינדיבידואלים וליצור סגנון שהוא בעצם הסגנון שלהם. זהו, אפשר רק להגיד תודה לך ג`יימס על הפאנק, תודה שנתת לעולם הזה פאנק ועשית אותו קצת יותר פאנקי. חותמך נשאר פה לעולם ועד.