מדריך

כל אחד צריך בסוף למות

התערוכה "ובסוף נמות", מציגה אמנות צעירה בשנות ה-90' בישראל, שהתאפיינה באופוריה אך גם בחרדתיות גדולה

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 03-05-2008 20:00
כל אחד צריך בסוף למות

לקראת חגיגות ה- 60 למדינת ישראל, יוזם משרד התרבות בשיתוף המוזיאונים המרכזיים לאמנות בארץ פרויקט ייחודי של שש תערוכות בשישה מוזיאונים אשר יסכמו את תולדות האמנות הישראלית מאז הקמת המדינה, כל מוזיאון באמצעות תערוכה שתציג עשור באמנות הישראלית מאז 1948. מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג תערוכה של אמנות שנות התשעים בישראל.

שנות התשעים, עשור אחרון של מאה ושל אלף, התאפיינו בארץ בפריחה תרבותית על רקע אופוריית הסכמי אוסלו וחלום המזרח התיכון החדש ובהיפתחות וסימולטניות תרבותית ביחס לעולם. אותו עשור ייזכר תמיד גם כרגע הנכזב של כלכלת התקוות הזו, רווי בחרדה קיומית של מפנה מאה, ממוסגר בשתי אינתיפאדות ונחצה באירוע המכונן והמערער של רצח ראש ממשלה. בתוך המנעד הזה, ועל רקע העדר כמעט מוחלט של כלכלת שוק ממשית, נוצרה בארץ אמנות בעלת דגשים אוניברסליים, אמנות שלחצה במלוא העוצמה על דוושת האָפקטיביות ומימשה את הראווה, את הספקטקל ואת הפטישיזציה של האובייקט האמנותי. לצד תאוות הנִראוּת וההופעה - ובתוכָה - צמחה אמנות שהיתה רוויה גם בקטסטרופה, בכליית הגוף וחרדת המוות, בערנות לנוראות הכיבוש, ההרג והביזוי. 

התערוכה "ובסוף נמות": אמנות צעירה בשנות התשעים בישראל מבקשת לחשוב על היחס שבין אמנות ובין תיבות של זמן, חלוקה ומנייה של עשורים, בחשד ובספקנות ביקורתית. היא מבטאת רתיעה מהיומרה המודרניסטית לסכם במהלך יחיד רשת של נראטבים והתפתחויות אמנותיות ותרבותיות תחת מסגרת כרונולוגית של "עשור". היא אינה שואפת להיות "היסטורית" (במובן של יצירת סיכום סמכותי, כרונולוגי, משחזר) או לכפות בכוח פיכחון של המבט שאחרי, מבט מאוחר; היא רוצה להרוויח מתחושת ההווה (מדובר באמנים פעילים ובעבודות שעדיין קיימות באופן טרי בזיכרון התרבותי), על החיוּת שהוא מאפשר ועל שובל של דיסאוריינטציה אידיאולוגית שהוא מותיר - כלומר לשמר כתם עיוור שהמבט על ה"עכשיו" מציע תמיד. היא שואפת להמיר את המושג "עבר קרוב"ב"הווה מתמשך", להתייחס לעשור שעבר לא כמשהו המתפענח באמצעות מבט אלא כמשהו שמחולל מבט.

אוצר: דורון רבינא, האמנים בתערוכה: איה וגל, עסאם אבו שקרה, גלעד אופיר, יואב אפרתי, אריאל אסאו, ג'ומאנה אמיל עבוד , אבנר בן גל, ארנון בן דוד, גיא בן נר, אלי גור אריה, גיא בר אמוץ, ענת בצר, יוסי ברגר, מאיר גל, אורי גרשוני, אלישע דגן, ניר הוד, נועם הולדנגרבר, נטע הררי, פבל וולברג, אליעזר זוננשיין, דנה ובועז זונשיין, ג'סר אבו רביעה,דניאל זק, אירית חמו, גליה יהב, אתי יעקבי, שרון יערי, מרים כבסה, שיבץ כהן, סיגלית לנדאו, הילה לולו לין, ברכה אטניגר , יעקב מורד, תמרה מסל, טל מצליח, אוהד מרומי, ניר נאדר וארז חרודי , משה ניניו, עדי נס , אבי פיטשון, מקס פרידמן, מיכאל סגן כהן, חנה סהר, דורון סולומונס, יהודית סספורטס, אורי צייג, רועי קופר, צור קוצר, מיקי קרצמן וגדעון לוי, דורון רבינא, איליה רבינוביץ, גיא רז, רועי רוזן, אפרת שווילי, גיל שחר, יואב שמואלי, מאירה שמש, דינה שנהב.

הפתיחה החגיגית: יום שבת ה-3.5, 20:00, מוזאון הרצליה לאמנות עכשווית, רח' הבנים 4, הרצליה

תגובות