מדריך

לאהוב בלי להכיר

אחרי אי.פי משותף בשם "כמה אהבה", ממשיכים דני הדר ונגה שלו את שיתוף הפעולה המוצלח ביניהם גם על הבמה

צוזאמן, תל אביב, 29-04-2008 21:30
לאהוב בלי להכיר

דני הדר החל לנגן בגיל 15. תמיד כתב וניגן לבד או עם חבר, אף פעם ללא להקה. לעתים חבריו הקליטו את חומריו והיו תקופות שהסתובבו קלטות עם הקלטות אבל לא דברים ראויים להוצאה לאור. בגיל 25 הרגיש תקוע עם הגיטרה והחל לנגן גם פסנתר, בעיקר בעצמו. באותה תקופה הרגיש בודד. לכן הקליט את אלבומו הראשון ב-2003, "חבר חדש". זה לא עזר, הוא עדיין הרגיש לבד. הוא עזב את עבודתו בהי-טק, שבר את תכנית הפנסיה ובנה חדר חזרות בביתו. הוא למד קצת משחק אצל אמיר אוריין בתיאטרון ה"חדר" כדי להתרגל לעמוד על במה והופיע לבד ועם חברים.  ההרכב הראשון כלל את אורי ליכטיג על תופים ויחד עם זמרת, בימאית ונגנים העלו קטע מהשיר "זונה של המיתון".

הופעות נוספות נערכו בביתו של הדר (מול 50 אנשים) יחד עם ערופי שפתיים, הדר ואלי לס (The Dogs), לו זו היתה הופעת הסולו הראשונה שלו. שוב הרגיש תקוע, לכן עזב להודו לשלושה חודשים. הוא חזר הישר לעין כרם לעוד שלושה חודשים ושם סיים את כתיבת החומר לאלבום השני, "לאהוב בלי להכיר" (2005). במקביל להוצאת האלבום השני, יזם כדן את הקמת הלייבל "פיתקית". ארוע ההשקה של "פיתקית" היה ערב הופעות על הגג של חדר החזרות בו גר הדר. הדר הופיע באותו ערב על גיטרה ופסנתר ומכר שלושה עותקים מהאלבום החדש. הם הופיעו עם חומרים של שניהם גם בארועי "פיתקית", "שוק קולטורה" ופאבים בתל אביב. מאוחר יותר צירפו את כדן על תופים ואבישי לונדנר על בס. הקלטות של הופעות וחזרות של ההרכב הזה ראו אור באלבומו השלישי, "מה מה מה" (2007). ביולי אותה שנה יצא אי.פי משותף עם נגה שלו בשם "כמה אהבה", ובו שיר למילותיה של יונה וולך, "לא חיה בכלל".

דני הדר ונוגה שלו, יום שלישי ה-29.4, 21:30, צוזאמן, לילנבלום 25, תל אביב

תגובות