מדריך

האור בקצה

ערב. פתיחה של תערוכה. גבר, אישה וציור. מחזה על מפגש שמשנה חייהם של שני אנשים. "המנהרה", הערב בתמונע

תאטרון תמונע, תל אביב, 12-08-2010 21:00
האור בקצהמתוך ההצגה. צילומים: ארז שור

"אני הוא חואן פבלו קסטל, הצייר שהרג את מריה איריברנה" מכריזה הדמות הגברית, בפתיחת המונודרמה וחושפת למעשה, כבר בתחילת ההצגה "המנהרה", את הכרונולוגיה הידועה מראש של העלילה הדרמטית. העובדה כי הסוף הרצחני, טמון כבר בפתיחה, אינה גורעת כהוא זה מעצמת החוויה הרגשית, המטלטלת והסוחפת.   

ערב פתיחת תערוכה, נפגשים גבר ואישה מול ציור. הגבר הוא הצייר והאישה, מריה, היא הצופה. בכמיהתו העזה לצאת ממנהרת בדידותו התהומית והחשוכה, קסטל, הצייר, מפתח אובססיה רומנטית כלפי מי שהוא מדמה "הנפש האחת והיחידה שהייתה יכולה להבין אותי". בציור מופיעים אישה וילד, אך העיקר טמון לטענתו בפינה השמאלית, בה תלוי באוויר חלון קטן מבעדו נשקפת דמות אישה לבדה, על רקע ים. מריה, הבוהה בחלון הקטן בשתיקה, מציתה בקסטל תקוות שווא, כי הוא מצא נפש תאומה שבידה המפתח לחלון הנפש הפיוטית והסבוכה שלו.

יוסי רחמני, שחקן האנסמבל בתאטרון תמונע, יצר עיבוד בימתי לספרו הראשון של ארנסטו סבטו, "המנהרה", והוא אחראי גם על הבימוי, התפאורה, התלבושות והמשחק. 

"המנהרה", יום חמישי ה-12.8, 20:00, תאטרון תמונע, שונצינו 8, תל אביב

תגובות