מדריך

ערב עם Mo Kolours

האירוע המסכם של הסופ"ש הבריטי מבית היוצר של תדר, עם המפיק המוזיקאי Mo Kolours

פסאז', אלנבי 94, תל אביב, 22-03-2014 22:30

תגיות: תדר, teder, פסאז', Mo Kolours

Mo Kolours::

מסיבת הסגירה של הסופ"ש תארח בפסאז' את אחד הקולות הכי מרגשים של הרגע - מו קולורז. אין דבר שמתאר טוב יותר את המפיק הבריטי-מאוריצני ג'וזף דינמאמוד הלא הוא "מו קולורז", אותו בחור שמתיך בצורה מושלמת שילוב בין ביטים של היפ הופ , אלמנטים של דאב ורגאיי, מקצבים אפריקאיים , אלקטרוניקה אפלולית וכמובן נגיעות של מוזיקת סגה אותה מוזיקה ששייכת למורשת שלו שבסיסה באי מאוריציוס אותו אי קטן באוקיינוס ההודי. אחרי הוצאה של שלושה איפי'ז מוצלחים ורגע לפני הוצאת אלבום הבכורה שלו והפריצה הגדולה (אנחנו שמים את כל הכסף שלנו על זה) הוא מגיע לביקור ראשון בתל אביב. כבן לשני הורים אמא בריטית ואב מאוריצני, אחים במקצועם, שבילו את רוב זמנם בעבודה, נדד דינמאמוד ברחבי אנגליה ותחושת הניכור וחוסר הזהות שרתה בו, דבר שאפשר לזהות במוזיקה שלו.

"אף פעם לא באמת הרגשתי שיש לי בית , אני אף פעם לא מרגיש שאני מגזע מסוים, אף פעם לא מרגיש שאני מגיע מרקע כלשהו. אני לא יכול להזדהות עם התרבות השחורה באופן מובהק , לא לגמרי, מצד שני אני גם לא יכול להזדהות לגמרי עם התרבות הלבנה. אני לא שם עצמי בשום מקום כאדם ואני חושב שזה משהו שעובר דרך המוזיקה שלי".

ב2011 הוציא דינמאמוד את אי פי הבכורה שלו שהשם שלו אומר הכל : "דראם טוקינג", בלייבל "וואן הנדד מיוזיק" אותו אחד שהיה לראשון מתוך טרילוגיה קסומה.

באי פי הראשון התמהיל של אלמנטים שבטיים , דאב עמוק , סימפולים הזייתיים ובעיקר השפעות הסגה הן אלו שמשכו את תשומת הלב אליו מההתחלה.אותה מוזיקה סגה זו המושפעת משילוב כבד פרקשניסטי בין תוף יד , מעין רעשנים ומשולש, היא המורשת של דינמאמוד מצד אביו היא עדיין הצורה הפופולרית של מוזיקה,ריקוד ותרבות באי מאוריציוס שצורתה המקורית הפשוטה עם הכלים המסורתיים אמנם השתנתה עם השנים ולפני כעשרים שנה לבערך השתלט הרגאיי על האי וסביבתו עד לכדי יצירת ז'אנר חדש "סגיי" אך הלב נשאר סביב בסיס המוזיקה. אין ספק שעם השנים היא מעט התמתנה, קצת איבדה מצורתה המקורית והפכה "קומוניקטיבית" יותר יש המאשימים עובדה בתיור הגדול באי.

ההערכה שדינמאמוד זוכה לה מצד אנשים כמו ג'יילס פיטרסון ופול לסטר היא עדות לכך שהגרוב, העומק והמעט ביזאר אפילו אפשר להגיד במוזיקה ובהופעה של "מו קולורז" הם משהו סוחף ומהפנט שהוא מעבר לעוד הבלחה של מפיק צעיר אבל דווקא הביקורת של האחרון , לסטר, במגזין המכובד "הגארדיאן" היא כזו שרק מעוררת את בלוטות החשק שכן בכתיבתו על האלבום (שיצא רק בסוף מרץ) הוא משווה שם את העבודה של דינמאמוד ל"מפגש בין לי פרי וקרטיס מייפילד בלונדון שנת 73'" , על הקטע שכן יצא "מייק בלאק" הוא משווה ברמיזה להרכב הפ'אנק הבריטי"cymande" . ככה שלא ברור בדיוק מה אנו עומדים לקבל אבל קיימת תחושה שזה הולך להיות לא פחות ממדהים,לנו יש בהחלט את ההרגשה שאנו זוכים לחזות באמן שנמצא ממש על סף הפריצה הגדולה.

הנה טעימה:

 

תגובות