מדריך

Agoria :: Surgeon :: at The Block

מסיבת אודיסאה בחלל 2013 בניצוחם של שני טייסי חלל וירטואוזיים מצרפת ומאנגליה שיטיסו את הרחבה לעננים

בלוק, סלמה 157, תל אביב, 26-09-2013 20:20

תגיות: הבלוק, Agoria, Surgeon

Agoria::

את המסע בין הכוכבים יפתח אחד מאנשי המפתח של הסצינה האלקטרונית העכשווית, בהופעת בכורה במועדון, סבסטיאן דבאוד, המוכר יותר בשם הבמה: אגוריה. מי ששמע את ענק האלקטרוניקה הצרפתי יודע שמדובר בדיג'יי-על שמלהטט בין אינסוף מימדים מוזיקליים ושהמטאפורפוזה האפית שלו לדאב, אסיד, אלקטרו, האוס וטכנו, מותחת את גבולות הז'אנרים וגורמת גם לאנשים נורמטיביים לחלוטין לאבד את תחושת הזמן והמרחב ולרחף חסרי משקל כמו אסטרונאוטים בדרכם למאדים.  אגוריה, שמגיע לבלוק מיד לאחר הופעה בפסטיבל וויר בטוקיו, לצד סוון ואת' וג'ורג'יו מורודר, הוא מוזיקאי מקורי והרפתקן בעל יכולות הפקה טכניות נדירות, שלא מגביל את עצמנו לעולם אחד בלבד. מעבר להיותו דיג'יי, מפיק ויוצר, הוא ממקימי הלייבל האוונגארדי Infine, ייסד את פסטיבל Nuites Sonores למוזיקת אינדי אלקטרונית והוא גם אמן חזותי מצליח ומוערך.

כבן לאמא זמרת אופרה שלימדה אותו פסנתר ותאוריה ולאבא שהציף את הבית באלבומים של בריאו אינו, נקודת המוצא של אגוריה מגיעה מהמתח שבין החינוך הקלאסי מהבית לבין תרבות המועדונים והרייבים המחתרתיים, מתח עליו הוא מקפיד לשמור גם ברחבה בעזרתה של פנורמת מוזיקה עשירה ומלאה בצלילים אורגניים, באיזון מדויק בין חום לקור, ובין אור לחושך. למוזיקה אלקטרונית הוא נחשף כבר כשהיה בן 12, כששמע ברדיו את Good Life של Inner City ועוד באותו אחר הצהריים, החל לשטוף מכוניות בשכונה כדי לחסוך כסף ולקנות את התקליט. כיום, לאחר ארבעה אלבומי אמן, אינספור ריליסים ואלבומי סט שנכנסו לפנתיאון הקלאסיקות בסונאר, פאבריק ועוד, הופעות לצד אגדות כמו ג'ף מילס, ריצ'י הוטין וסטים בק טו בק עם קארל קרייג, ביסס את עצמו אגוריה כאחד מההדליינרים הנחשקים ביותר בסצינה, כשאין פסטיבל אלקטרוני משמעותי שיכול להרשות לעצמו לא להכניס אותו לליינאפ. כשאנחנו רק חושבים על הקטע שלו עם קארל קרייג מתנגן במערכת של הבלוק, אנחנו כבר רואים את הכוכבים.

 

Surgeon::

בפעם הראשונה בישראל, נביא הטכנו האנגלי, האיש והאגדה - סרג'ן, שגם הוא צפוי להגיע חד מתמיד, מיד אחרי הופעה בפסטיבל מינט, לצד ג'ף מילס ומרסל דטמן. אנתוני צ'יילד, הידוע בשם סרג'ן, שמפריצתו ב1995 כאחד מהמפיקים המחוננים של התקופה, לא הפסיק להתפתח ולחתור קדימה, הצליח להשיג את מה שלא הרבה אמנים זוכים להשיג במהלך הקריירה; הוא הצליח להישאר רלוונטי באותה המידה ואולי אף יותר, עבור דור חדש של בליינים שחלקם עוד לא נולדו כשהוא כבר קנה את מכונת התופים הראשונה שלו בברמינגהם. דרך רזידנסי של שלוש שנים במועדון הטרזור הברלינאי, שישה אלבומי אמן, עשרות ריליסים מקוריים, מאות רמיקסים, ובשנים האחרונות גם הופעות בלתי נשכחות במועדון הברגהיין, הצליח ה"מנתח" הבריטי המוכשר לקבע את עצמו בתור סמל טכנו בינלאומי, וזאת למרות שהוא מעיד על עצמו שהוא בכלל לא מנגן את הז'אנר, אלא משייט סביב השוליים האפלים והמרתקים שלו.

אם אגוריה מדגדג ומענג את האינטלקט המוזיקלי, הרי שסרג'ן מכוון ישר לקרביים. הסאונד שלו מחוספס, קשוח וחייתי, את הקיק סנר המסורתי הוא מעיף לטובת סווינג וגרוב שדוהר קדימה, את הסנר מייבא מעולם המטאל ומעל הכל מלביש צלילים הרמוניים, חיתוכים ופליפים מהירים. סרג'ן מרסק תבניות מלודיות שמעוררות תגובה אינסנקטיבית של הגוף: לזוז.

צילום:  אגוריה, פייסבוק.

הנה טעימה מאגוריה:

תגובות