מדריך

דוקאביב

אירועי היום בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בת"א

סינמטק, שפרינצק 2, תל אביב, 07-05-2012 10:00

דוקאביב הוא פסטיבל סרטים ייחודי בנוף המקומי המוקדש כולו לקולנוע דוקומנטרי והוא גם פסטיבל הקולנוע הגדול ביותר המתקיים בתל אביב. דוקאביב נמנה עם פסטיבלי הקולנוע המבוקשים והמוערכים בעולם. מדי שנה מוקרנים במהלכו מיטב הסרטים הדוקומנטריים מישראל ומרחבי העולם. הסרטים נבחרים בקפידה על ידי ועדות מיון הכוללות אנשי מקצוע מתחום הקולנוע והטלוויזיה.במסגרת פסטיבל סרטים זה, מוקרנים במשך עשרת ימי הפסטיבל יותר מ-80 סרטים דוקומנטריים, רובם בהקרנת בכורה ארצית. הפסטיבל מארח אנשי מקצוע מהארץ ומחו"ל והוא מהווה במה למפגשים בלתי אמצעיים בינם לבין עצמם ובינם לבין הקהל. 
לצד עשרות ההקרנות, מתקיימים במהלכו גם דיונים ואירועים מיוחדים, מסגרות של כיתות אמן וכנסים מקצועיים לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה המקומית אליהם מוזמנים אורחי הפסטיבל מחו"ל, אנשי תעשיית הקולנוע הישראלית וכמובן הקהל הרחב.פסטיבל דוקאביב ה-14 יתקיים בין התאריכים 3-12 במאי 2012.

אירועי היום בפסטיבל:

רחבת הסינמטק

18:00-22:00 - תקלוט של שדרני קול הקמפוס: אסף פרידמן וחן עטר

 

סינמטק 3

10:00 - באק - תשעה חודשים בשנה נוסע באק ברנאמן ברחבי ארה"ב ומעביר שיעורים מהפנטים באילוף סוסים. בניגוד לשיטת האילוף המסורתית, האלימה והכפייתית, ברנאמן מוכיח שגישה אנושית, כזו המבוססת על רכישת אמון ולמידה הדדית, היא לא רק מוסרית יותר אלא גם מניבה תוצאות מופלאות. מי שהיווה השראה ל"הלוחש לסוסים" של רוברט רדפורד לא פיתח את אומנותו בקלות. מגיל צעיר ברנאמן השתתף במופעי ראווה של בוקרים תחת איומו של אב מכה שדרש ביצועים מושלמים. שיטת האילוף שפיתח עזרה לו להתמודד עם ילדותו הטראומטית, ולמעשה היא מופנית כלפי בעלי הסוסים לא פחות מאשר כלפי הסוסים עצמם. כפי שמעידים פרסי 'חביב הקהל' ש"באק" מלקט בפסטיבלים, גם הצופים מתקשים להישאר אדישים.

12:00 - גרהארד ריכטר מצייר - גרהארד ריכטר נחשב לאחד הציירים החיים החשובים בעולם כיום, וסרטה של קורינה בלץ מספק הצצה נדירה ואינטימית אל תהליך עבודתו. בלץ עקבה אחר הצייר בקיץ 2009, כאשר עבד בסטודיו על תערוכה של ציורים מופשטים וגדולי ממדים. ריכטר מודה שנוכחות המצלמה מפריעה לו, אך נדמה שבעיניו הבעיה האמיתית היא הקומפוזיציה של הציור. מצלמתה של בלץ לוכדת כפילות ייחודית בגישתו: ישנם רגעים מרהיבים בהם ידו הבטוחה יוצרת פלא צבעוני על הבד, ואילו ברגעים אחרים ריכטר נסוג אל ביקורתיות עצמית שמאיימת לקבור את כל פועלו. במקביל להתבוננות במלאכת הציור המהפנטת, בלץ מעמתת את ריכטר עם רגעים מכוננים בקריירה שלו, הנפרשת על פני יותר מחמישה עשורים.

14:30 - חלומות על חיים - ב-2006 פרצו רשויות לונדון לדירתה של ג'ויס וינסנט בעקבות חובות שכר דירה מצטברים. גופתה נמצאה במצב של ריקבון מתקדם, כשהיא ישובה מול טלוויזיה דולקת. שלוש שנים עברו מאז נפחה את נשמתה, ונדמה שאף אחד לא שאל לאן נעלמה. הזמן הרב שחלף לא אפשר קביעה החלטית של סיבת המוות, וסיפור חייה ומותה של אישה בשנות השלושים לחייה נותר בערפל. באמצעות איתור מכריה של ג'ויס ושחזורי אילוסטרציה אלגנטיים, סרטה של קרול מורלי יוצא לגלות מי הייתה ג'ויס, מה יכול היה לגרום למותה וכיצד קרה שקרוביה לא ביררו מה עלה בגורלה. פרספקטיבות מרובות, ולעתים סותרות, מספרות סיפור על בדידות וניכור מודרנית בעיר הגדולה.

17:00 - שירת הקברנים - דיירי הקבע החיים היחידים בבית הקברות הגדול ביותר במולדובה הם הקברנים העובדים בו. הבמאי פאוול קוזויוק עוקב אחר שגרת עבודתם ואגב כך משרטט תמונה מטפורית של הקיום האנושי. במבט ראשון נדמה שטרדות היומיום, השמחות הקטנות, הטרגדיות וההתמודדויות הגדולות של החיים הן רצף שאינו נגמר לעולם. בעוד שלמעשה, החפירה המתמשכת והזמן הדוהר מובילים בהכרח אל הנקודה הסופית שבה מסתיימים החיים.

19:00 - יום אחד אחרי השלום - האם ניתן ליישם את הדרך לפתרון הסכסוך בדרום-אפריקה על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני? על כך תוהה רובי דמלין, שחוותה את שני הקונפליקטים הללו על בשרה. היא נולדה בדרום-אפריקה בתקופת האפרטהייד ומאוחר יותר שכלה את בנה, דיוויד, במהלך שירות המילואים שלו בשטחים הכבושים. לאחר שניסיונות ההידברות שלה עם הצלף הפלסטיני שהרג את בנה נדחו על ידו, יצאה רובי למסע בחזרה לדרום-אפריקה, במטרה לרדת לעומקן של ועדות האמת והפיוס שהוקמו לפני 15 שנה בניסיון להתגבר על טינה ואיבה רבת שנים. מסעה מעורר המחשבה והמרגש של רובי מונע מכאב אישי עמוק אך גם מאמונה שעתיד טוב יותר הוא אפשרי.

21:30 - ילדים מסוכנים - מיקומו של "בית נועם", וילת מגורים בפינה מרוחקת של כפר מל"ל, אינו מקרי. הוא מצוי על קו התפר של החברה: לכאורה מחוצה לה, למעשה נטוע עמוק בתוכה. תושביו של הבית הם כל מה שאנחנו מנסים להדחיק, להעלים. אבל האלימות, על סוגיה ופרצופיה המתחלפים, היא חלק מאיתנו. בבית נועם מתגוררים שלושה עשר גברים הלומדים כי אלימות היא חולי הדורש מרפא. כאן מטפלים ביחיא, ביוסף, בשמעון ובאחמד, עברייני אלימות במשפחה, בשיטת טיפול מאתגרת ומורכבת, כדי לעקור את נגע האלימות ההורס את חייהם ואת חיי משפחותיהם, וזולג ופוגע בחברה כולה.

 

סינמטק 4

10:30 - אודות קאנטו - "קאנטו אוסטינטו", יצירה לארבעה פסנתרים מאת המלחין ההולנדי סימאון טן הולט, צברה במהלך השנים מעריצים רבים, המאמינים כי היא שינתה את חייהם. כשבוצעה לראשונה ב-1979, היצירה בת שלוש השעות זכתה לפרסום רב, אך גם לביקורות שטענו כי היא לוקה ברגשנות קיטשית יתרה. סרטו של ראמון גילינג מנסה לברר את מקור עוצמתה של "קאנטו", ושל המוזיקה בכלל, ואת יכולתה לחדור אל מעמקי נפשם של אנשים כה רבים. על רקע קטעים מהפנטים מתוך היצירה, גילינג פוגש את הטיפוסים המגוונים שהתאהבו בה - ביניהם מוזיקאים, אמנים, ומדען החוקר את השפעת המוזיקה על התודעה. כל אחד מהם מנסה להסביר בדרכו האישית מה הופך את "קאנטו" ליצירה בלתי נשכחת.

12:30 - כוכב השבלול - אם תשאלו את יאנג-צ'אן, הוא יספר לכם שהגיע מכוכב השבלול. יושביו של הכוכב הפצפון הם חירשים ועיוורים, ומכונים "שבלולים" משום שעליהם להסתמך על חוש המגע לבדו, באמצעותו הם גם מתקשרים. לפי יאנג-צ'אן, אף אחד בכדור הארץ לא הבין את שפתו, ואלמלא המלאכית שלצדו, בת זוגו והמתורגמנית שלו (סון-הו) הוא היה מאבד את אמונתו בחיים. "כוכב השבלול", זוכה הפרס הגדול בפסטיבל IDFA האחרון, מציע התבוננות כובשת בחייהם המשותפים של יאנג-צ'אן וסון-הו. גם אם כל משימה יומיומית היא אתגר, השניים אינם מתכוונים לוותר. תמיכתה של אשתו האוהבת גילתה ליאנג-צ'אן עולם של יופי הנתון מתחת לאצבעותיו. בזכותה הוא למד לקרוא ולכתוב בשפת הברייל, והיום הוא חולם להיות סופר ולחלוק את חוויותיו עם העולם.

15:00 - החינוך של אומה אובמה - בארבעה בנובמבר 2008 הצטרפה אומה אובמה לכינוס המשפחתי סביב הטלוויזיה, בציפייה דרוכה לבחירתו של ברק אובמה, אחיה למחצה, לנשיא האפרו-אמריקאי הראשון בהיסטוריה. סרטה של ברנוון אוקפאקו עוקב אחר אומה מקרוב ומציע דיוקן ביוגראפי שדרכו נחשפת ההיסטוריה המרתקת של המשפחה ושל אפריקה. בניגוד לאחיה הצעיר שהיגר עם אימו האמריקאית לארה"ב, אומה גדלה בקניה בצלו של אביה הנוקשה והמרוחק - אקטיביסט פוליטי שפעל למען עצמאות מדינתו. כאישה צעירה נסעה לאירופה, למדה מחול, בלשנות וקולנוע בגרמניה, ויצרה פרויקטים אקדמיים ואמנותיים שעסקו בזהותה האפריקאית מפרספקטיבה פמיניסטית ופוסט-קולוניאלית. כיום, לאחר שהתגוררה שנים מחוץ למולדתה, היא שבה לקניה ומובילה פרויקט חינוכי המקדם פעילות חברתית בקרב צעירים.

17:00 - המערב - ללא קריינות או ראיונות, סרטו של ניקולאוס גיירהאלטר (Elsewhere; Our Daily Bread) לוקח את הצופים למסע ויזואלי מרתק אל הלילה האירופי. המערב הוא אולי המקום שבו השמש שוקעת, אבל אין זה אומר שחשוך או שהראות לקויה. למעשה, גיירהאלטר מראה כיצד תאורה מלאכותית וטכנולוגיות שונות של בקרה והתבוננות מעצבים צורה חדשה של חיים ליליים. מצלמתו החרישית והחודרת מטיילת בין לוחות הבקרה של מצלמות הפיקוח הלונדוניות לבין חגיגות האוקטובר-פסט ההמוניות במינכן, ממשיכה לדיון לילי בקונגרס האיחוד האירופי ומגיעה לאולפן חדשות העוטף את מגישיו במכשירי תיעוד. לצד המכשירים נראים גם האנשים: אלו שמפעילים אותם, אלו שעובדים לצדם ואלו שנלכדים במבטם.

19:30 - להישאר זקופה - כולנו ניאלץ להתמודד עם מגבלות גופנו בסופו של דבר, אך בשביל זואי שאנטר זוהי מציאות יומיומית מאתגרת במיוחד. מאז שאובחנה בילדותה כחולת עקמת, עיוות בעמוד השדרה הנובע מסטייה של החוליות, יחסה אל הגוף נעשה מפורק, לעתים משעשע ולעתים מטריד. שאנטר יצרה יומן אור-קולי ששואף להתאים את המילים הנכונות לסימפטומים, ולתת ביטוי ויזואלי הולם למצבה. תוך התקדמות כרונולוגית מן הרגע שבו אובחנה, ובאמצעות עריכה שנונה של אנימציה, רישומי עיפרון, דיאגראמות, דימויים רפואיים ומצלמת יד אישית, שאנטר רוקמת קולאז' עשיר של אסוציאציות ויזואליות, לשוניות וצליליות. בהדרגה פונה היומן האישי להתבונן באתגרים הפיזיולוגיים של אחרים, מה שמוליך את היוצרת לקראת השלמה עם גופה.

21:30 - רוח רעה - בּנישאנטה הוא אי קטנטן בדרום בנגלדש המשמש, רובו ככולו, כבית-בושת. על פני רצועה דקה של 100 מ' אורך ו-10 מ' רוחב חיות ועובדות 65 נשים המתפרנסות ממתן שירותי מין. בתנאים בלתי אפשריים, תושבות האי משתדלות להרוויח את לחמן, לגדל ילדים ואולי אפילו למצוא אהבה. אם לא די בכך, בנישאנטה נתון גם תחת איום סביבתי מתגבר: עליית פני הנהר, השחיקה ההדרגתית של האדמה הבוצית, וסופות הציקלון התדירות – כל אלה עתידות להביא לשקיעתו הסופית של האי. שילוב עדין בין התבוננות שקטה וראיונות אינטימיים, מספר את סיפורן של נשים אלו, החיות בתוך מציאות מסויטת ונאבקות לשמור על אנושיותן.

 

סינמטק 5

21:30 - ציפייה - תכנית קצרים:
התחרות - התבוננות במספר פסנתרנים מחוננים, רגע לפני שהם עולים לבמה כדי להשתתף בתחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש שופן.
אשכח את היום הזה - נשים מחכות בחדר המתנה. פניהן ושפת הגוף שלהן מבטאים צער, פחד והדחקה. מה חושבות ומה מרגישות נשים לפני ביצוע הפלה מלאכותית?
חדר קבלה - עשרות צעירים מתוחים ונרגשים מגיעים כדי להיבחן לאקדמיה הפולנית לאמנויות. פסיפס ההכנות של הנבחנים מתגבש לכדי יצירה קולנועית עצמאית של תנועות, צלילים והתרגשות רבה.
חזרות - התבוננות שקטה וקפדנית בחזרות לטקס הצבאי שנועד לקבל את גופתו של ראש ממשלת פולין, לאחר שנהרג בהתרסקות מטוס ב-2010.

 

נמל ת"א

20:00 - פול סיימון - תחת שמי אפריקה - 25 שנה לאחר יציאת אלבומו "גרייסלנד", מתאחד פול סיימון עם המוזיקאים הדרום-אפריקאים שהשתתפו ביצירתו - למופע מחווה ביוהנסבורג. האלבום, מהראשונים ששילבו את מוזיקת הפופ האמריקאית עם המקצבים שיצאו מדרום-אפריקה, עורר בשעתו סערה פוליטית. סיימון נסע לדרום-אפריקה תוך הפרה של החרם התרבותי שהטיל האו"ם על משטר האפרטהייד והואשם בזמנו על ידי תומכי החרם בפגיעה במאבקם הצודק. הסרט משחזר את הנסיבות שהובילו לשיתוף הפעולה הפורה והייחודי שעמד מאחורי האלבום, ומעמת את כוונותיו הטובות של סיימון עם הטענות של מתנגדיו. מעל ומעבר לוויכוח הפוליטי, "גרייסלנד" מתגלה כפרויקט שיתופי שנתן במה בינלאומית למוזיקאים השחורים שדוכאו במדינתם, ואפשר לסיימון להמציא את עצמו מחדש כיוצר מקורי.

   

תגובות