מדריך

כיסאות מוזיקאליים מפגש מס' נדחה

מפגש רביעי בסדרת מפגשי המוזיקה והפעם: פרץ ומארק אליהו על יסודות המוזיקה של עמי המזרח התיכון. הכניסה חופשית בהרשמה מראש

בית הספר לתקשורת, שד' יצחק רבין 7 ראשון לציון, 04-05-2008 16:00
כיסאות מוזיקאליים מפגש מס' נדחהפרץ ומארק באולפני קול הקמפוס

רדיו קול הקמפוס FM106 ובית הספר לתקשורת המסלול האקדמי המכללה למנהל ממשיכים בסדרת מפגשים המוקדשים כולם למוזיקה ולתרבות. נמשיך את הסדרה עם הרצאתם המשולבת בקטעי נגינה של פרץ ומארק אליהו: יסודות המוזיקה של עמי המזרח התיכון.

 

דר' פרץ אליהו גדל במַחַצְ'קַלָה, בירת הרפובליקה דאגסתאן שבקווקז וכבר מגיל צעיר נחשף למוזיקה אתנית מקומית אך גם לתרבות המוזיקה הקלאסית המערבית ואף לג'אז ולרוק מתקדם. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה למוזיקה המקומית, המשיך בחיפושיו האתנו-מוזיקאליים בניסיון לתעד ולהנציח את המוזיקה שיצרו יהודי הקווקז (היהודים ההרריים), מלאכה רגישה ומורכבת בימים של סוף עידן ברית המועצות וראשית גלי העלייה לארץ. פרץ עצמו עלה עם משפחתו לישראל והמשיך במלאכת המחקר, ההוראה והלימוד. בשנת 1999 ראה אור בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים ספרו "המוזיקה של היהודים ההרריים", אנתולוגיה מוזיקלית כתובה. כמוזיקאי, שיתף פעולה בין היתר עם האופרה הישראלית, מקהלות והרכבים שונים בארץ ובחו"ל ואף העמיק את לימודיו בנגינה על הטאר (גרסה קווקזית של הלאוטה ארוכת-הצוואר, המנוגנת בפריטה). בשנת 2002 עזבו פרץ ומשפחתו את אריאל ועברו להתגורר בערד, בקרבת מדבר יהודה. מתוך ההתבוננות בטבע וגם פנימה אל נפשו, חיבר פרץ את "מזמור למתבונן", יצירה מוזיקאלית רחבת מימדים המורכבת מ-20 מזמורים, המוצאים את השראתם בספר תהילים ובמדבר. פרץ מספר כי המדבר, בו לאורך הדורות התבודדו והתנבאו רבים, במסגרת חיפוש אישי אחר אלוהים, היה המקום שהוביל אותו לערוך חיפוש אישי-מוזיקאלי משלו.

מארק אליהו, בנו של פרץ, נולד בדאגסתאן בשנת 1982 ומגיל ארבע החל לנגן בכינור. החשיפה למוזיקה הייתה מובנת מאליה בעולמו של ילד צעיר שהוריו, מוזיקאים בכירים בעצמם, הרבו לארח בביתם נגנים, זמרים ומלחינים רבים. בילדותו באריאל שמע מחבריו בבית הספר דווקא מוזיקת פופ מזרחית והתחיל לגלות עניין בשורשיה. מארק המשיך בלימודי המוזיקה ואף החל להלחין יצירות משלו, השואבות את מורכבותן מקשת רחבה של השפעות. אחת היצירות הראשונות שחיבר, "שבת אחים", חותמת את אלבומו "קולות יהודה". בגיל 16, לאחר דיונים משפחתיים רבים, עזב מארק את הבית ונסע ללמוד מוזיקה אצל מספר מורים מובילים בעולם וכך אימץ ככלי נגינה ראשי את הקמנצ'ה, כינור בעל מבנה מיוחד (הצוואר איננו מודבק לתיבת התהודה אלא עובר דרכה), הנפוץ בארצות אסיה. בהמשך אף שהה תקופה ארוכה בביתו של המוזיקאי האירי הנודע, רוס דאלי המתגורר כיום בכרתים, אצלו למד לנגן על הסאז, המקבילה הטורקית לבוזוקי היווני אם תרצו. כבר מגיל 19 שימש מארק כמלחין ללהקות מחול בהולנד ובפורטוגל, הופיע בכל רחבי אירופה, השתתף כנגן מצטיין בפרויקט מוזיקלי הנקרא "אתניק אנד רליג'וס" שהתקיים בשנת 2004 באיטליה והמשיך לנגן עם אביו ועם בכירי המוזיקה האתנית בארץ.

ההרצאה תעסוק ביסוד המרכזי ביותר במוסיקה עמי המזרח התיכון הוא המקאם. פירושו המילולי בשפה הערבית - מקום. המקאם הוא מערכת סולמות ומוטיבים עתיקים שהתגבשו במשך מאות שנים והגיעו עד ימינו במוסיקה הפרסית, התורכית, האזרית והערבית. תפיסת סולמות אלו, כתגובה רגשית של בן אדם לטבע ולקשר שלו עם אדמה, זמן ומקום, מביאה להבנה עמוקה יותר של תרבויות עמי המזרח. ההרצאה מלמדת לראות בתרבויות המוסיקליות של המזרח מקור אחד, למצוא את המשותף ביניהם דרך הבנה אמוציונאלית, וכך גם בין בני אדם לפני הלאום של כל אחד. במהלך ההרצאה יוצגו כלים חיים וינוגנו הדגמות מוזיקליות חיות.

הרצאה תתקיים ביום שלישי, 04.05.10 בשעה 16:00 באולם הרצאות 37 בית הספר לתקשורת המסלול האקדמי המכללה למנהל, שדרות יצחק רבין 7, ראשון לציון

הכניסה חופשית בהרשמה מראש.

 

לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

 

ניתן גם להירשם ישירות בקול הקמפוס בפקס: 03-9635862 (נא לציין שם והאם נדרשת כניסה עם רכב). 

תגובות