מגזין

הגל החדש - חלק 1

לכבוד שבוע ישראלי בקול הקמפוס שירן מוסטובוי ממליצה על כמה אלבומים חדשים של יוצרים ישראלים

מאת שירן מוסטובוי. 22-04-2009

תגיות: יעל דקלבאום, נדב אזולאי, Monotalk

הגל החדש - חלק 1G-Studios

לבקרים מעורערים

  

יעל דקלבאום - Ground Zero

  

דקלבאום נמצאת כבר שנים רבות בתעשיית המוסיקה אך הפריצה האמיתית שלה החלה בשיתוף הפעולה עם הבנות נחמה (דנה עדיני וקרולינה) לפני כשנתיים ומאז היא לא עוצרת. אלבומה החדש הוא לא רק המתנה הטובה ביותר שתוכלו לרכוש לחברים ולבני משפחה בתקופה חגיגית זו, הוא גם המתנה הטובה ביותר שתוכלו לרכוש לעצמכם. באמת.

הרבה דברים כבר נאמרו עליה ועל ההופעות שבהן היא מאירה את אוזני ולבבות המעריצים והיא אפילו זכתה לכינוי ג'וני מיטשל הישראלית. אם כך, הרבה להוסיף על הבחורה המקסימה והמעניינת כפי שהיא מצטיירת בעיני, אין לי. מה שכן, בליל שישי האחרון נשלחתי מטעמה לארץ הפלאות. מהרגע שהאלבום נחת אצלי במערכת לא יכולתי להתנתק ממנו ובמיוחד מהטקסטים אותם קראתי בשקיקה עם כל שיר מתחלף.

הטקסטים מופשטים וקצרים ועוסקים בנושאים כמו בלבול, אבדון, מציאה עצמית, שנאה עצמית, אהבה עצמית וגם אהבה לאחרים. יחד עם זאת, הם עמוקים ולדעתי כמעט כל אדם ימצא את נקודת החיבור שלו עימם. הבחורה מבינה במוסיקה, מבינה את עצמה סוף סוף ומסתבר שגם אותנו היא מנסה להבין או פשוט מנסה להגיע אלינו בדרכה שלה, לא נותנת לאף אחד להחליט מה הכי טוב בשבילה. למען האמת, האלבום הוא לא מה שחשבתי שיהיה. אולי בגלל הסגנון שהתקבל משיתוף הפעולה עם הבנות נחמה, הפעם היא נשמעת יותר כמו האחות הגדולה. משופשפת ומהוקצעת.

האלבום התגלה כמפתיע, חדשני ועמוס בצלילים אלקטרוניים אך גם בפסנתר, צ'לו, תופים, מוג וכינור. בקיצור, היא לא חוסכת מאיתנו כלים ואלמנטים שרק מעשירים את האלבום והופכים אותו למה שהוא - מעולה. גם ההפקה מצוינת ועליה אחראי יונתן לוי הבסיסט של איזבו, שמעניק את הטאצ' המוכר לנו מסגנונם. השירים המומלצים והמעניינים ביותר בעיניי הם: Alice, Through and Through ו- Come Another Day. תתחדשו .

 

לצהריים מעוננים

  

נדב אזולאי-  "בצד של הרעים"

  

האמת של נדב אזולאי היא הדבר המורגש ביותר באלבומו החדש שיצא בלייבל הצעיר "היס רקורדס", אותה הוא מגיש במנות קטנות ומתומצתות. נדב (23) מתגורר בבאר שבע, שם הוא יוצר ומקליט באולפן בו הוא שותף עם דויד פרץ. נראה כי באר שבע מסתמנת כבירת מוסיקה לא קטנה כלל ואני מקווה שנמשיך לקבל משם עוד חטיפים פריכים וטעימים.

לפני כשבועיים הושק האלבום בתיאטרון תמונע בהופעה שנראתה כאחת שכבר רצה כמה שנים טובות, חוץ מההתרגשות וההתלהבות שהם סממניה של ההתחלה. וטוב שכך. בראש החבורה המוכשרת עומד נדב והוא אחראי על הטקסטים ,השירה והלחנים. הטקסטים האישיים והקטנים מאגדים בתוכם חוויות, תובנות ומסקנות אישיות על עצמו, נשים ואהבה באופן כללי, גם כזאת שבסוף מחמיצה ומוחמצת. עם זאת, גודל ההזדהות איתם אינו קטן בכלל ונדמה כאילו הוא כותב את מה שכולנו מרגישים איפשהו עמוק בפנים.

מבחינת הלחנים הוא לא ממציא את הגלגל, אבל אין ספק שהוא משמן ובונה אותו בצורה כזו שאין חריקות אלא רק המשכיות אינסופית והרמונית עם הפקה לא פחות ממקצועית . רוק ישראלי קצת יותר מחוספס ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות בתחנות הרדיו השונות. אם עוד לא יצא לכם לשמוע את "אוטובוס אחרון" מתנגן לו בתדרים השונים, אז תפתחו אוזניים טוב. חוץ ממנו שימו אוזן גם על "לאסוף שאריות", "הימים שאחרי" ו- "סכינים".

"אין לי פנאי לדברים קטנים. הלמות הלב, סנוור האישון, להזריק ריגושים"  (מהשיר "ניצנים") עזבו אתכם מלהזריק בשביל ריגושים, זה לא בריא. האזינו לדיסק וכבר תרגישו הרבה יותר נרגשים ממה שהייתם לפני כן. לדבר הקטן (אבל גדול!) הזה אני מאמינה שניתן למצוא פנאי. 

 

ללילות אפלוליים

   

Monotalk - Fix Me Up"Hold me below and lift me above, Burn these hidden ghosts around me, Break theses walls around me"(מתוך: Cure My World)

"מונוטוק" הוא הרכב של שלושה חברים. ישראל ארז הוא הסולן וראש הלהקה אשר ב-2006 קיבץ את כולם יחד לעבודה משותפת. רוי רגב, עיתונאי ומוסיקאי ותפקידו בצוות הוא בגיבוש הסאונד האנלוגי עם זאת אלקטרוני המאפיין את האלבום. יואב אליגון הוא גיטריסט ומתופף, כאשר הפעם הוא מאייש בעיקר את עמדת התופים.

לפני כשנתיים יצא EP ראשון ואוטוטו ב- 25.5 מתוכנן לצאת האלבום לאוויר העולם, אף על פי שכבר עכשיו ניתן להזמינו דרך האתר שלהם. כמו כן, מתוכנן בקרוב ערב השקה חגיגי אותו לא נרצה להחמיץ.  

המוסיקה שהם מייצרים מורכבת מהרבה שכבות של סאונד חם וייחודי. גיטרה, בס, תופים, צ'לו והמון אחיזות אלקטרוניות אשר בשעת לילה מאוחרת יתפסו אתכם ולא יתנו לכם לישון אלא לצלול. אל מעמקי האונות.

אי אפשר להימנע מהשוואה ל"רדיוהד" ואפילו ל "Air"  מבחינת הקולות ובעיקר מבחינת הלחנים (לרוב הגיטרות והסמפלרים) שמזכירים בקטעים מסוימים את הסגנונות שלהם ולפרקים את יצירת המופת OK computer .  אפשר לומר שהם רכים יותר והסאונד שלהם מתחנף יותר,  במובן הטוב של המילה. לראיה, בצרפת ובספרד כבר מתנגנים כמה משיריהם בתחנות הרדיו. וכמובן שגם אצלנו ב"קול הקמפוס" וב - 88FM.

מרבית השירים עוסקים בנושא המעסיק את כולנו - אהבה והפעם היא מוגשת לנו עם טוויסט קטן. היא מופיעה כהתמכרות לבן אנוש, כצורך לזכות בתיקון אותו נבקש ממי שאנו אוהבים ואוהב אותנו בחזרה. תיקון עצמי אם תרצו או תיקון של משהו שנשבר, למשל הלב. מכאן גם מגיע השם Fix Me Up, מונח המוכר לנו לרוב מעולמם של צרכני סמים כאלו ואחרים. היזהרו גם אתם לא להתמכר יותר מדי מהר, במיוחד לשירים: Absurd, Check Your Pulse, Say It All.

תמונת שער נלקחה מהמיספייס של "מונוטוק" 

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב 

תגובות

  • כמה קלישאות בכתבה אחת

    מה עם קצת מקוריות?

    ארנון, 22-04-2009 10:19

  • כל הכבוד על הרעיון והיוזמה

    יושב לקרוא, 23-04-2009 01:38

  • ארנון היקר, טול קורה מבין עיניך..

    אנשים טובים אמרו פעם - אם אין לך משהו חכם לומר, עדיף לשתוק. קיבלת כאן יופי של סקירות שכל מטרתן לעשות טוב למאזינים שמחפשים דרך להיחשף למוסיקה קצת אחרת.. כתיבה רהוטה, אלבומים כיפים, מה עוד צריך בן אדם ? (אני מבין שהצורך להתלונן טמון בגנטיקה, בכל זאת, יהודי ולמרות הכל, היית יכול לפרגן קצת יותר), את מה שאתה אהרון היקר לא עשית, אעשה אני: יופי יופי של כתבה :)

    שיינברגר, 24-04-2009 13:36

  • שמעתי את ההרכבים במייספיס

    נשמע טוב מאוד תודה רבה מחכה לחלק ב-ג-ד-ה-ו....

    אסף, 24-04-2009 14:17

  • אתם

    מחממים לי את הלב.. הוא בדיוק היה זקוק לזה. שלל תודות. המשך יבוא.

    שירן, 24-04-2009 19:59

  • באמת כמה קלישאות

    גם האלבומים עצמם לא משהו וגם הכתיבה עליהם נראית כמו ילדה בכיתה ה'. ושיינברגר: קח קורה ודפוק לעצמך בראש יא חנפן!

    אודי, 25-04-2009 22:37

  • אודי !

    ראשית, הקרש השאיר סימן, אז בפעם הבאה שאתה רואה אותי אל תתחיל לשאול אותי למה המצח שלי אדום. שנית, אבחר שלא להסכים איתך בנוגע לטיב הכתיבה והאלבומים - בעיני שניהם סבבה - זה לא הופך אותי לחנפן, זה כן הופך אותי לאחד שבחר בפעם הספציפית הזו לא להסכים איתך, למרות שאת הטעם שלך באלבומים אני דווקא מעריך איש יקר. שלישית (אני מתפקד כמו בצבא היום - הכל נחלק לשלושה חלקים), איפה היית בחמישי האחרון ? גם הפסדת מסיבה טובה אבל חשוב עוד יותר - לא ראית אותי עושה מעצמי צחוק ורוקד כמו קוזאק עם ידיים משולבות בפחד תמידי ממעצר בגין הפרעה לסדר הציבורי תוך כדי התרוממות בלתי נשלטת למעלה ולמטה.. חסרת שם לכולנו, בפעם הבאה אין תירוצים, אתה מגיע כמו נינג'ה.

    שיינברגר, 26-04-2009 00:23

  • ואם מדובר באודי אחר

    מהאודי אליו התכוונתי (למען הסר ספק: האודי המוערך הוא האודיני האחד והיחיד שדעתו דווקא נחשבת בעיני), אזי מדובר באודי אחר (להלן: אודי 2, אותו אינני מכיר, דעתו איננה מוערכת ובאופן כללי סביר להניח שמדובר בטמבל חסר תקנה)

    שיינברגר, 26-04-2009 00:27

  • הבהרה

    שיינברגר .. יקירי..אודי .. שהגיב פה.. זה לא אודיני.. לצערי.. יש כעוד מה כאלה.. שנושאים את אותו שם .. אבל אתה אמור לדעת שאני משתמש באודיני פה.. תמיד שירן-קלישאתי יותר או פחות... אשריך על התרומה שלך לסצנה. יש כאלה שיעריכו את זה יותר ויש כאלה שפחות...את, תמשיכי בשלך!

    אודיני, 26-04-2009 00:32

  • הבהרה להבהרה

    אודיני, אתה צריך לדעת טוב מכולם שאני אוהב אותך (במובן הסטרייטי של המילה)

    שיינברגר, 26-04-2009 00:42

  • דבר אחד

    שמפריע זו העובדה שאודי צריך בדיקת שמיעה. אלבומים לא משהו?! כל השאר הבל הבלים.

    דוקטור, 26-04-2009 00:51

  • בו'נה מה הולך פה?!

    "אני אוהב אותך, לא לא - אני אוהב אותך, הי הי..." מה נהיה פה גן העצמאות?! עדיף כבר שתמשיכו לרדת עלי מאשר לנשק בתחת אחד של השני כמו נקבות!

    אודי, 26-04-2009 02:21

  • כמו שנאמר - 'כל ישראלים חברים'

    ראשית, אנחנו אוהבים גם אותך (לא, לא בסגנון 'היי אתה, בוא לגן ציבורי'), אלא יותר בסגנון של 'נו שוין, אף אחד לא מושלם אבל הוא כבר מאזין ל'קול הקמפוס' אז הוא בטח בסדר'. שנית, אם מה שמעניין אותך הן נקבות המנשקות זו את ישבנה של חברתה, אמליץ לך בחום לחפש ב-YOUTUBE סרטון שכותרתו היא: TWO GIRLS ONE CUP - צפויות לך שעות של הנאה.

    שיינברגר, 26-04-2009 03:06

  • איפה הבאסים של אלישע?

    איפה הבאסים של אלישע?

    אלישע, 17-09-2009 18:32