מגזין

תחיית הפאנק

סצנת הFאנק רעשה וגעשה כשאורח הכבוד - די ג'י ואדים עלה לבמה. דניאל קיסלוק מדווח

מאת דניאל דוני קיסלוק. 18-04-2009

תגיות: DJ Vadim

תחיית הפאנק

איזה כיף לגלות שהפאנק, שרבים כבר החלו להספיד כאן בתל אביב, גועש ורועש. ביום שישי האחרון מועדון הבלוק הציג לנו את תחיית הפאנק בדרך הטובה ביותר שאפשר לבקש, ועוד במעמדו של האורח הנכבד די ג'י ואדים.

ליל שישי, קצת אחרי חצות, המוני אנשים בתור לבדיקה ביטחונית שומעים כבר את הבאסים מחרחרים החוצה, וההתרגשות מתחילה אט אט להתפשט. אחרי כל מסכת העינויים של הבדיקות והכרטיסים, נכנסתי אל פרוזדור הכניסה הארוך והחשוך שהיווה מעין מנהרת זמן, לתוך מועדון דיסקו עתידני עם וייב של שנות השבעים המאוחרות.

את האווירה ליוותה מוסיקה פשוט מוטרפת של פאנק-דיסקו-עתידני שהקפיצה את כל מי שנכנס היישר לתוך מסיבה אנרגטית והזויה. לכניסה המושלמת הזאת דאג הדי.ג'י אלעד רון (The Dogfathers) זו הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שדי.ג'י ישראלי הצליח לרגש אותי ככה ולקלוע בול לטעמי הבררן. מיד מצאתי את עצמי מפזז בקצב של באסים שמנים עם גרוב לטיני ודיסקו דיגיטלי שלא השאיר אף אחד אדיש.

את הבמה איישה להקה בשם Smilan Brothers שמורכבת מהנגנים של הרכבי הדאב-סקא "זבולון דאב סיסטם" ו- Hoodska  שמיזגו את עצמם לתוך הסט הנהדר של אלעד רון, ונתנו אווירת הופעה לייב שהייתה בדיוק מה שהיה צריך. כמה שירים ברוחו של ג'יימס בראון ורק חסרה הייתה איזו זמרת סול שהייתה יכולה להכניס קצת נשמה.

הצפייה לאורח הכבוד די ג'י ואדים רק התחילה ולא היה צריך להמתין הרבה, על הפטיפונים צץ לו ואדים עם המראה הגיקי במיוחד שלו, והתחיל פשוט לתת בראש עם קטעי פאנק ממוקססים בביטים אלקטרונים ושלל מקצבים.

הקהל שהצפיפות הציקה לו לא מעט, ניצל איכשהו בזכות פתיחת דלתות החצר שסיפקה אספקת חמצן חשובה מאוד. החיבור בין הקהל לואדים הגיע מהר מאוד. ההתחלה הייתה פשוט מדויקת לשלב הנוכחי של הלילה, הדבר היחיד שעיצבן היה נגן הליווי הישראלי דודו בלילתי, מתופף פרקשן ותיק שהציק למיקסים של ואדים במקום להשתלב. מלבד קטע אחד או שניים עם מקצבים לטינו-אפריקאים, דוד בלילתי היווה מטרד לא קטן, לא ברור לגמרי מדוע די.ג'י מוערך כמו ואדים מחליט לשלב במסיבת פאנק מתופף של מוסיקת עולם. אבל כנראה שגם לא נדע מדוע.

לאחר שעה של הרקדה המונית מעולה כנראה שואדים התעייף ובמקום להשמיע גרסאות מהאלבום החדש שלו או מיקסים מיוחדים, הוא פשוט ניגן שירים שכל די ג'י מתחיל יכול לתקלט והשעה השנייה שלו ירדה שלב בכל מה שקשור למקוריות. אחרי ארבע שעות של תחיית הפאנק, זה היה מספיק בשבילי. אמרתי תודה רבה לואדים והמשכתי לדרכי.

את האווירה של הערב אני אזכור עוד זמן רב, מרוב כל כך הרבה מסיבות ז'אנריות מחתרתיות של סצנות כאלו ואחרות היה פשוט כיף גדול להרגיש נייטרלי באווירת דיסקו מעולה, ללא פוזות, ללא מבטים, נטו מוזיקה ווייב איכותי. פשוט כיף גדול וכל הכבוד לצוות מועדון הבלוק שכל פעם מפתיעים אותי לטובה עם הסאונד התאורה והתפאורה.

די.ג'י ואדים הוא אחד מהאנשים המוכשרים בתחום לדעתי, עם אלבומים רבים ושיתופי פעולה עם האומנים הגדולים ביותר, והיה תענוג להיות חלק מערב פאנקי בסדר גודל כזה. אבל לאן נעלמה המקוריות? נראה היה כאילו הוא התעייף מדי לחדש לנו. לא נורא, אולי כשיוציא את אלבומו החדש בעוד כחודש ימים, יהיה לנו משהו חדש לשמוע.

התמונה נלקחה מעמוד המיספייס

תגובות

  • הרבה מהקטעים של ואדים

    משלבים מוזיקת עולם אם לא שמעת את החומרים שלו.

    נדב, 19-04-2009 21:37