מגזין

הבשורה על פי דונובן. חלק שלישי

גיל מטוס ממשיך לסקור את קורותיו של המוזיקאי הותיק. הפעם הוא פוגש אותו בהודו, יחד עם הביטלס ומייק לאב. תחת כנפי המהרישי, לבוש בבגדים לבנים, יצר דונובן שיתופי פעולה מוזיקליים מיוחדים במינם

מאת גיל מטוס. 16-04-2009

תגיות: Donovan, Beatles, George Harrisson

הבשורה על פי דונובן. חלק שלישי

כחלק מהחיפוש המתמיד ומסעו המוזיקלי, דונובן נמנה עם קבוצת האמנים שטסו להודו בתחילת 1968 לספוג את תורתו של הגורו מהרישי מהש יוגי. הקבוצה המפורסמת והמתועדת כללה בין היתר את ארבעת חברי הביטלס, מייק לאב, הסולן של הביץ' בויז והשחקנית מיה פארו.

ברישיקש, הרחק מהציוויליזציה, הם פשטו את בגדי המערב ולבשו בגדי משי לבן. דונובן מספר שהם יכלו לחזור לעצמם והיו נלהבים לגלות מי הם ומה הם היו. במשך שישה שבועות הם היו צריכים רק לעשות מדיטציה, לאכול אוכל בריא ולנגן. וכפי שהוא מתאר זאת בשירו למהרישי:  "There's only one thing to do, let the Maharishi wisen you." 

ג'אמים עם הביטלס

המפגש המעניין של המוזיקאים הגדולים על אדמת הודו הניב כמה מהפירות המוזיקליים הטובים שלהם. חשוב לזכור, שעבורם זו הייתה הזדמנות נדירה להתרחק מהלחץ המאסיבי ומההמונים ולהתחבר למוזיקה בצורה הטבעית ביותר שיכולה להיות.

וכך, עור הפיל של התהילה החל להתקלף והאמת פרצה החוצה. במשך שישה שבועות "הביטלס" כתבו קרוב ל- 50 שירים, שחלקם הוקלטו לאלבום הלבן. דונובן כתב כמה משיריו הטובים שחלקם הופיעו באלבומים The Hurdy Gurdy  Man ו- Barabajagal.

עבור דונובן הייתה זו סגירת מעגל. הוא הושפע מאד מהביטלס והעריץ אותם בתחילת דרכו. השהות לצידם, הרחק מהמערב, קרבה ביניהם ואף חשפה אותו לצדדים אחרים באישיותם. הוא גילה שגם הביטלס הושפעו ממנו והתרגש כשג'ון לנון ביקש ללמוד את טכניקת הפריטה של "Catch the Wind".  ואכן, בחלק מהתיעודים ניתן לראות את דונובן וחברי הביטלס מנגנים יחדיו את השיר. מאוחר יותר לנון הצהיר בצניעותו שדונובן הוא דמות חשובה ומשפיעה ממש כמו בוב דילן וכמו הביטלס ואמר: "Listen - the man is poet".

 

 

דונובן סיפר שהוא נחשף לדרך שבה פול מקרטני כתב שירים. לא פעם כשניגנו, מקרטני הפנה את הגיטרה לכיוון השני כפי שהיו עושים זמרי פולק, כדי שהוא לא יוכל לזהות את כל האקורדים שהוא מנגן. דונובן לא התרגש מזה ואף לא הבין מדוע זה כל כך הפריע למקרטני, שכן כל אחד מהם יכול היה לכתוב כמה שירים שרק רוצה באותה תקופה.

סיומו של הביקור המתוקשר הזה זכור בעיקר בגלל השיר Sexy Sadie בו לנון הטיח ביקורת קשה כלפי האגו הגדול של המהרישי, אולם דונובן מעולם לא שמר טינה לגורו. עבורו, הביקור הזה היה רגע מיוחד בחיים של התנתקות, למידה ויצירה, והוא עדיין ממשיך לעשות מדיטציות.

הוא הופיע בטקס לזכרו של המהרישי שם הוא הקדיש לו כמה משיריו. ממש לאחרונה הוא השתתף בערב מיוחד למען האגודה של דיוויד לינץ' לקידום המדיטציה הטרנסצנדנטלית, יחד עם פול מקרטני, רינגו סטאר, מייק לאב, ג'רי סיינפלד, אדי וודר ומוזיקאים ואנשי תרבות נוספים.

הבית האבוד של ג'ורג' האריסון

אלמנטים מהמזרח כמו שימוש בסיטאר ובטבלות היו שזורים במוזיקה של דונובן עוד באלבומיו הראשונים, אולם באופן טבעי, בעקבות הביקור בהודו הקשר הזה רק התחזק והוא מורגש היטב באלבומו השישי, The Hurdy Gurdy Man, שיצא ב- 1968. למרות שלפעמים דונובן אוהב לספר זאת אחרת, את שיר הנושא של האלבום הוא כתב עוד לפני אותו הביקור, עבור הרכב דני בשם Hurdy Gurdy (הרכב שהושפע מאוד מהמוזיקה של Cream ושל ג'ימי הנדריקס).

מק מקליוד (Mac MacLeod), הסולן והבסיסט המקורי של הלהקה שמכונה Hurdy Gurdy Man, הוא גיטריסט מוערך בסצנת הפולק שהשפיע על דונובן, וזה אף העביר את טכניקת הפריטה שלמד ממנו לחברי הביטלס. אולם, למרות הכוונות הטובות, בסופו של דבר דונובן הבין שיש לו משהו טוב בידיים והחליט להקליט את השיר בעצמו.

 

 

על אדמת הודו הוא ניגן את השיר לג'ורג' האריסון שליווה אותו בסיטאר ואף כתב בית נוסף:"When the truth gets buried deep. Beneath the thousand years of sleep. Time demands a turn-around. And once again the truth is found. Awakening the Hurdy Gurdy Man Who comes singing songs of love. "

בהופעות מסוימות דונובן שר את הבית המצמרר הזה ומספר על האריסון ועל הקשר המיוחד שהיה להם, קשר שנבע מאהבה אמיתית למוזיקה.

גם ג'ימי פייג' הטביע את חותמו ב- Hurdy Gurdy Man ואי אפשר לפספס את הסולו הקלטי חשמלי המרשים שהוא תרם לשיר. מאוחר יותר הוא סיפר: "I really enjoyed the sessions I did with Donovan. He's a very romantic writer and he's got a lovely sense of humor when he's writing too."

ההשפעות מהמזרח באות לידי ביטוי גם בשירים כמו Peregrine שנשמע כמו תפילה, West Indian Lady, The River Song והראגא- Tangier. כשלצידן ניתן לשמוע שילוב עדין של ג'אז ופופ בשירים כמו: As I Recall It, Get Thy Bearings ובלהיט Jennifer Juniper שנכתב על הדוגמנית ג'ניפר בויד אחותה של פטי בויד - אשתו הראשונה של ג'ורג' הריסון.

עוצמתו של אותו ביקור קסום המשיכה להדהד במוזיקה של דונובן גם באלבומים שבאו לאחר מכן. והוא עדיין נהנה לספר על אותה התקופה ברישיקש. לפני שטיול למזרח נהייה לאטרקציה להמונים ולפני שמדיטציות הפכו לטרנד אופנתי בחסות דיוויד לינץ', דונובן היה מהחלוצים שטסו למרחקים בשם אבות הפולק הנודדים, בשם היצירה ובשם המוזיקה.

***

לקריאה נוספת: - הבשורה על פי דונובן: חלק ראשון - הבשורה על פי דונובן: חלק שני

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

צילום: רשמי.

תגובות

  • טובב

    מטוס אתה ממשיך לשחק אותה חזק ביותר

    אורי בנקהלטר, 17-04-2009 02:54

  • יש עוד פרק?

    מאוד נהנת מהסדרה פתח לי עולם שלם לאמן שלא ממש הכרתי

    ענת, 17-04-2009 22:42

  • בסופ"ש הבא יהיה פרק נוסף

    ואחריו כנראה עוד אחד אחרון ומסכם.

    גיל מטוס, 18-04-2009 11:28

  • סחתיקה

    וואלק, בן אדם, איזה יופי. תענוג לגלות פתאום כזה עולם, שעקב דעות קדומות וקטנוניות - לא הכרתי. לא מבין מה המקום בכלל של ההשוואות לדילן, אין ספק (מבלי להפחית בכבודו של דילן) שמדובר במוזיקאי הרבה יותר מורכב. מחכים בקוצר רוח לפרק הבא - "דונובן בסבנטיז".

    דקסטר בוכניק, 19-04-2009 01:26