מגזין

מופע שנות ה- 90

שירן מוסטובוי חזרה מהופעתם של "נובל בראטס", לקראת אלבום חדש שעתיד לצאת בקרוב

מאת שירן מוסטובוי. 15-04-2009

תגיות: Noble Brats

מופע שנות ה- 90

"נובל בראטס" פותחים את הערב בקריאה ראשונה לכל הנוסעים להצטרף אליהם ממקומותיהם הנוחים על הבאר. אבל לא היו הרבה נוסעים בטיסה הזו. אולי בגלל המיתון, לערב שכולו עומד בסימן שנות התשעים העליזות עם חיבור חזק מאוד לפאנק-רוק אמריקאי טיפוסי אבל עם נגיעות ישראליות ואישיות.

חבל מאוד שלא הגיעו יותר מכ- 50 איש, על הבראטס ועל מה שהם מסמלים. תרבות של אינדי רוק אלטרנטיבי שכמובן מבוצע  באנגלית. במקרה שלהם אפשר להגיד רהוטה במידה ועם מבטא שכמעט ולא מורגש. הסולן יניב פלג הוא בעל קול יפה והוא מגיע איתו לגבהים ולדציבלים אשר אינם כמובן מאליו. ההרכב נתן את הנשמה בערב שכזה, באמת היו שם כמעט דמעות, הרבה זיעה ולמזלנו בלי דם בכלל. אני בטוחה שאם המקום היה מלא באנשים גם רמת האנרגיות הייתה עולה אל על.

הם פתחו עם השיר Carnivores  שהיה נחמד. את שיריהם החדשים יותר אני מכירה פחות ולכן גם פחות מתחברת ויכולה להעיד עליהם. עדיין, השירים החדשים שהצליחו להלהיב אותי היו Solipsist  ו- Substitute for Rage אם יש דבר כזה בעצם, הרי הזעם חייב לצאת החוצה איכשהו כך שאין לו תחליף. הנאה גדולה הוסבה כאשר כמה מהשירים הותיקים והמוכרים שלהם בוצעו ביניהם How Long , The Offer ,Hate Myself to You ,Sentimental Girl, Walking Through the Mirror.

הם מהודקים, מהוקצעים וחודרים עמוק לעור התוף. הגיטרות היו פשוט תאווה לאוזניים לכל חובב חשמל באשר הוא מחשמל. ואחראים עליהן ירון לנדסברג ומיכאל וידר. המתופף אליאור סלומון (טוב אני עם החולשה שלי למתופפים נמסה בקלות) הפגין דיוק וטכניקה מעניינת של כיף קצבי ומאורגן. הבסיסט אלון שולמן גם הוא נתן את מיטב פריטותיו על הבס והשלים את הסאונד הכבד והאדג'י שהנובל כל כך אוהבים.

הם נשמעים מאוד חו"ל ובקלות ניתן להתבלבל ולחשוב שהם לא מכאן. בקשר לטקסטים אני לא בטוחה אם הבנתי יותר מרבע מהמילים אבל ממה שכן הבנתי מצאתי חיבור לחיים שלי והרי זו אחת הסיבות ללכת להופעה. להתחבר. לעצמנו דרך הלהקה ואם יוצא אז גם אליה.

במהלך הערב כיאה לתגובות של כל יוצרי האינדי הישראלי כנגד האולפן השקוף גם יניב שיתף בסיפור קצר על המתרחש. אומנם הוא דיבר על תקרית שלא קשורה כל כך להתנהלות ההפקה אלא לתכנים עצמם ולאיזה תקרית של אחד המנחים (איתי שגב) עם נער צעיר שרצה להגשים חלום וכנראה שיצא משם עם סיוט, או במילותיו של יניב צלקות שילוו אותו הלאה, תאמינו לו הוא יודע מניסיון.

נראה שהם נורא רוצים לחיות את החלום. כלומר, להיות רוק'נרול גם אם בדרך זה עלול להתפרש אחרת. התחושה היא שהם מנסים ליצור את עצמם במקום פשוט להיות. כנראה זה מחפה שם על משהו אחר שלא באמת קיים וזה לא שאין כישרון או תעוזה פשוט חסרה שם מקוריות ואולי איזה אלמנט של הפתעה. כאמור, הניינטיז כבר לא ישובו וכל ניסיון להתחקות אחרי משהו שכבר איננו, יוצא מה לעשות, הרבה פחות טוב.

בפעם הבאה שתשמעו עליהם, האלבום החדש שלהם שמתוכנן לצאת בשבועות הקרובים יראה אור וכך תוכלו להחליט בעצמכם אם הצצתם ונפגעתם או שמא הצצתם וזה עושה לכם טוב. הפעם זו לא תהיה הצצה לעולמם של פליטי ריאליטי כאלה או אחרים אלא לעולמם של ה"נובל בראטס" אשר גדוש בדרמות מן חיי היומיום. אתם יודעים, חברות אובססיביות שמנפצות חלון כשהן לא משיגות את מבוקשן, התאשפזות במוסד לחולי נפש בעקבות דיכאון קליני עמוק, כאלה דברים. לא קונבנציונליים.

חברה שהייתה איתי אמרה לי "הם חיים בסרט" וזה העלה חיוך על שפתי. הרי, בשביל זה יש אינדי, כדי שכל אחד שרוצה לעשות מוסיקה יוכל לעשות וגם ללכת איתה למרחקים ארוכים יותר או פחות זה לא העניין. העניין הוא במציאת את החיים בסרט ביותר שכמובן לקהל כיף לצפות בו, בתוספת של כישרון, חדשנות, תעוזה ועניין ואז להכתיר אותם כמלכי האינדימבטיה שנהייתה לה כאן, לא הייתי קוראת לה ביצה עדיין. ניתן לזמן לעשות את שלו ונמשיך לעקוב אחריהם כי יש להם משהו טוב ביד, הוא פשוט מרגיש עדיין גולמי. ותרשו לי לצטט מהאתר שלהם: "I take pleasure in the fact that I'm stupid enough to believe everything I think..."

צילום: יחסי ציבור

תגובות

  • סליחה, אבל המשפטים לא קשורים תחבירית

    לא עושים עריכה כאן?

    מיטל, 15-04-2009 14:50

  • נובל בראץ בברזילי.

    לאחר ששמעתי אותם מתארחים בקול הקמפוס אחר-צהריים אביבי אחד ומשהו מהטין ספיריט והרייג' שלהם תפס אותי, אז לקחתי את עצמי וחברתי הטובה ופקדנו את הברזילי שברחוב הרכב בתל אביב. הגענו יחסית בזמן אך איש לא ניצב בסמטת הרחוב העזובה.. לא בירה ולא רוקנרול. 40 שקלים הופקדו בכניסה ותמורתם 40 מנדבוצ'קעס. יצאנו שוב החוצה לעשן סיגריה, עוד 20 דקות בליינד ואיש לא נוסף לרשימה. ההופעה התחילה , אבל הסוף של הסגריה קצת יותר מעניין אותנו. טוב, טוב, נכנסנו. ווליום גבוהה- יש. מעבר לזה.. הרבה בעיות. מצאתי את עצמי מוציאה דף ועט ומתחילה לרשום כל מיני תובנות על טבע התמודדות האדם עם עצמו. עם תלבושות יותר מידיי ממוסחרות, וקטעי מעבר עם טקסט שאלוהים יודע על מה האדון דיבר.. רק היה חסר שיטפטף על עצמו שעווה חמה מנר. הם נראים ונשמעים כמו ילדים מהבאגז של האייטיז האמריקאי - אבל ממש משם- תקוע תקוע. חשבתי לעצמי שזו יכולה להיות מוסיקה טובה לסרטי מנגה; עם הרבה אפקטים ובאלאגן על שום כלום. הייתה בקהל בחורה בלונדינית אחת נורא יפה, סטייל סנדי הטובה מגריז כשהיא משחררת את הכעס העצור שבה. מלבדה עוד שתי גרופיות עם בעיות קשות בתפישת המציאות. בכלל, הרבה בחורות נראו לי כשם שהן בתהליך גמירה מתעצם. אז למרות שעליי לא הצלחתם לעבוד- סחה. והגברים, הא, הגברים באו בשביל הבחורות. לא שהיו שם מציאות. כשהתחלתי למדוד את עוצמת הדציבלים בהופעה עם כוס מים ריקה, הבנתי שצריך ללכת. סה"כ, כל הכבוד לנובל בראץ. הם מצליחים לדגדג להרבה נשים בביצית בקלות רבה בניחוח מאוד לא אינטליגנטי ובצורה מאוד נאיבית. חוויה הוליסטית מהנה. על החתום, אנוכי המבקרת.

    אנוכי המבקרת, 15-04-2009 16:33

  • אחותי..

    דבר ראשון מי מגיע בזמן להופעות בארץ? אף אחד אז אל תתפלאי לעשן סיגריה ואפילו קופסא בזמן ההמתנה. דבר שני, כמות הנשים והגברים הייתה בערך אותו דבר אז או שאת שובניסטית או שאת מעדיפה להסתכל על נשים כי את הגברים (החנונים) שהיו שם פספסת. הסולן חי בסרט בזה אני מסכימה איתך, מה פשר הגופיה הצמודה יתר על המידה ותוספות השיער האדומות? בקיצור גם אני בחורה ולא רעדה לי אפילו ביצית אחת אז אנא ממך אל תצאי מנקודת הנחה שאת מכירה ומבינה את קהילת הנשים שהיו שם.אם מגיע להם כבוד זה על עצם העשייה מעבר לכך הם לא מקבלים יותר מדי כבוד, דבר שהוכיח את עצמו באותו ערב.תמשיכי לבקר, אני מאחלת לך שבפעם הבאה הביקורת תהיה חיובית.

    סנדי, 16-04-2009 00:33

  • למבקרת - שכנראה מצאה את עצמה בטעות בהופעת רוק - לפחות יש לך מזל כי היית באחת טובה.

    אני הייתי בהופעה ואני דוקא גבר וחושב שההופעה בברזילאי היתה אחת ההופעות הטובות שרואים פה בביצה הישראלית. די מפתיעה אותי התגובה הכלכך מתעסקת בעצמה של המבקרת. כנראה שבאמת רק ביקרת ורוק זה לא הקטע שלך. אבל מפה ועד לכתיבת תגובה נוסח כתבת בYNET WANNABE יש דרך ארוכה. שלא לדבר על ההשמצות שלך וההתנשאות על הקהל שנהנה. את בטח מאלה שאומרים שאסף אבידן למשל מחכה את ג'ניס ג'ופלין ומתעלמת לחלוטין מפרפורמריות טובה ומוירטאוזיות. אני אישית חשבתי שהמופע היה טוב מאוד, עשרים רמות מעל מה שבדרך כלל רואים בארץ, למרות שציפיתי ביחס לשאר המופע לסוף מפוצץ וקצת נגמרה לסולן האנרגיה לקראת הסוף. התוכן מאוזן. שירים מקפיצים ומכסחים לצד בלדות מלודיות וכמה שמשלבים בינהם. אני חושב שהלהקה פונה לקהל מאוד רחב בין מאזיני הרוק, מאוד מסחרי, אז אולי עברת את הגיל אולי את לא אוהבת רוק אבל אל תזלזלי באנשים שעושים משהו עד הסוף ביחוד לא באדום בשיער. זה כמו לצחוק על הכובע של סלש.

    הצופה, 16-04-2009 09:55

  • הביצוע של מרקורי היה היסטרי, בניגוד לנאמר שיר שיש בו כל מה שצריך בוגר ומהוקצה

    בנוגע לביקורתית - SO RONE תמשיכו את המשפט... כנראה לבד מתלוננת אצל החברה ונעלבה מההערה. קטע פמיניסטי בכאילו כזה, שחי בסרט. אבל לענייננו - אני חושב שדוקא בשירים החדשים של הלהקה כמו JHONI וSOLIPSIST ואחרים רואים התבגרות ודיוק רב יותר מהשירים הישנים. אם זאת כמה מהשירים השינים הם להיטים לכל דבר, העניין הוא שמחלקם הלהקה קצת משתעממת כבר... לכן עדיף לדחוף אותם באמצע.. (; או לסנן פה ושם... אבל אני חייב לומר שהיו ביצועים שם כמו במרקורי שהתעלו לרמות שפחות מ5000 איש לא אמורים לקבל. אני הרגשתי בשיר הזה למרות ה50 איש בקהל כאילו זה כל העולם ומי שמחוץ לו לא נחשב. מעבר לזה הנובלבראטס הם מהמבצעים הטובים יותר שנראים פה בארץ, ואני מקווה שהם יבינו שצריך לנצל את זה ולהופיע לא קצת אלה הרבה יותר.

    עדי, 16-04-2009 10:31

  • להקה מעולה!

    אני מעדיף להתייחס למוזיקה וללהקה עצמה, במקום לבקר על שעת תחילת ההופעה, וכמה סיגריות הספקתי לעשון לפני שהכל התחיל. הלבוש של הלהקה ממש לא מעניינת אותי, כל עוד הם לא לובשים מכנסי לייטקס ורודים ורוקדים עם פאות. הכרתי את הלהקה לפני יותר משנה, שהם חיממו אמן ישראלי אחר בתמונע (שאני לא זוכר מי הוא, הנובל ברטס היו הרבה יותר טובים). מיד ניגשתי לגיטריסט הלהקה וקניתי את הדיסק דמו, ומאז הוא התנגן אצלי המון באייפוד ובמחשב. הלהקה הזאת מאוד מרגשת, הקול של הסולן מתאים בול למוזיקה הזאת, וכל חברי הלהקה ביחד משלימים סאונד מעולה, נוגע, מקצועי ומרגש. ללהקה יש סאונד של חו"ל, ולא הייתי מופתע לשמוע אותם בין להקות אחרות בסצינת הרוק העולמית (כן, הם ברמה הזאת!) ההופעה בברזילי הייתה מעולה, רק חבל לי שלא הגיעו אנשים נוספים. ההופעה הייתה מלאה בשירים חדשים שהיו טובים מאוד, רק היה חסר לי קאבר אחד, של מיוז, שאני יודע שהם עושים כל כך טוב. ללהקה הזאת מגיע חשיפה גדולה בהרבה ממה שיש לה עכשיו, אני מאמין שיש אוזניים רבות שהיו יכולים לאהוב את המוזיקה, אך פשוט המוזיקה עדיין לא הגיעה אליהם. אין לי ספק שמי שאוהב כל סוג של רוק, יאהב את המוזיקה הזאת.

    אנוכי המבקר, 17-04-2009 02:43