מגזין

כנגד ארבעה בנים - חלק 1

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. ניר גורלי מספר על תורת הגראנג'

מאת ניר גורלי. 08-04-2009

תגיות: Alice in Chains, גראנג', Pearl Jam, Eddie Vedder, Lane Stanley

כנגד ארבעה בנים - חלק 1

 

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. הרבה מים זרמו בנילוס מאז אותה התורה. כאן אנחנו נדבר על תורה אחרת, תורה מוזיקלית. העובדה שעוד מעט נחגוג לה עשרים שנה גורמת לי להרגיש מספיק מסורתי גם מבלי שתעבור אלי מדור לדור. זוהי כמובן תורת הגראנג', היא לא מחוכמת מדי וודאי לא מהפכנית מבחינה מוזיקלית, אבל עושה רושם שמאז שימי הזוהר שלה חלפו, מוזיקת רוק כבר לא תיתפס באותה הרצינות והחשיבות. והיו לה ארבעה בנים. היות והם בעצמם כבר הגיעו לפרקם (חלקם לפחות) זו הזדמנות טובה לעצור ולהיזכר כיצד הם פרשו את התורה. 

חכם מה הוא אומר?

הראשון הוא כמובן החכם. ובמקרה הזה- חכמים. "פרל ג'ם" תמיד נתפסו כחכמים של הסצנה, המסורתיים והחנונים. דבר שלא תמיד בא לטובתם, במיוחד כשהסצנה שממנה צמחו קרויה על שם לכלוך. אבל הם נתנו לנו את אלבום הבכורה הטוב ביותר של אותה תקופה- Ten. האלבום יצא ב-1991 והכיל את מלוא ההדף שנוצר מהתפוצצות הכישרון והדחף להצליח. דחף שהניע את סטון גוסארד וג'ף אמנט, גיטריסט ובסיסט הלהקה, אחרי האכזבה שנחלו משתי להקותיהם הקודמות Green River ו- Mother Love Bone. האחרונה נמנעה בעקבות מותו של סולנה הצבעוני אנדרו ווד, שוודאי היה נחשב לזה שלא יודע לשאול, אם לא היו אחרים שחוו קשיים רבים יותר במשימה. אל גוסארד ואמנט הצטרפו מייק מקריידי על הגיטרה המובילה, ג'ק איירונס על התופים וחבר שלו. גולש קליפורני שעבד כמתדלק וקיבל ממנו קלטת סקיצות ששינתה את חייו וכנראה גם את חיי המעריצים הרבים של הלהקה.

עם אדי וודר בפרונט, סולן עוצמתי, כריזמטי ולא פחות חשוב- יציב, ל"פרל ג'ם" היה קל מאוד לכבוש את העולם. בניגוד ללהקות האחרות הם גם מתמידים להקליט ולהופיע עד עצם היום הזה. אבל למרב הצער, כמו שקורה ללהקות רבות שהפגיזו באלבום בכורה מושלם, אף אלבום, טוב ככל שיהיה, לא התקרב לרמתו. הבעיה היותר גדולה הייתה שהוא אמנם נצץ מעל כולם, אבל נצץ קצת כמו פלורסנט, כלומר מאיר אבל נמאס. משהו בהפקה המנופחת שלו גרם לו להישמע מיושן וארכאי. אחרי גיל 16 הוא נתפס אצלי כאלבום הטוב ביותר, שאני פשוט כבר לא מסוגל לשמוע. עד כדי כך רגשותיי היו קיצוניים שכאשר טענתי את הדיסקוגרפיה שלהם לאייפוד, אשכרה חשבתי להשאיר אותו בחוץ.

לשמחתי "פרל ג'אם" חשבו כמוני. בימים אלו שוחררה מהדורה חדשה של האלבום עם מיקסים חדשים לכל השירים. בלי ההד בקולו של אדי וודר והריוורב האינסופי בגיטרות, השירים נשמעו פתאום אנושיים. בחיי שלא חשבתי שאתרגש שוב מ-Black. יותר מזה, לא חשבתי שאצליח לשמוע עד הסוף את Alive, אולי שירם הטחון ביותר. חווית השמיעה המחודשת היוותה גילוי מחדש של האלבום וכמו שכבר הספקתי לשכוח, מדובר בחתיכת בן זונה של אלבום.

אז "פרל ג'ם" עשו צדק היסטורי ואיזה כיף שהם אפילו לא חיכו לתאריך עגול בשביל זה. אם היו עושים כך היינו מחכים עוד שנתיים ובפסח הזה היינו מסובין עם הבנים האחרים והם בכלל מתים או מבאסים. איזה כיף שהתורה שלחה לנו אלבום אחד ראוי לחגוג איתו. והאלבום, 18 שנים אחרי צאתו לראשונה, סוף סוף זוהר באור הטבעי שלו.  

רשע מה הוא אומר?

בימים אלו מציינים 15 שנה למותו של קורט קוביין. אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם שהוא כבר יזכה לפוסט משלו, אבל רגע לפני, אני רוצה להתייחס לגיבור אחר מאותה תקופה. גיבור שנעלם תחת הצל הכבד שהשאיר קוביין. מעטים זוכרים אבל תאריך מותו המשוער של ליין סטיילי, סולנה של - Alice In Chains זהה לשל קוביין. ה-5 לאפריל. בניגוד לאירוניה בכך שהוא מת בתאריך שכבר "נתפס", יש בעובדה זאת משהו עצוב נוסף. סטיילי לא השכיל להפנים את האמרה שהתזמון הוא הכול ומת שנים אחרי שלהקתו הפסיקה לפעול, בכך ריכך את הזעזוע ממותו ומנע ממנו להפוך לטראומתי באמת עבור מעריציו. יותר מכך, אחת הסיבות כנראה שתאריך מותו לא נתפס כמשמעותי היא העובדה שגופתו נמצאה רק ב-19 לאפריל. שבועיים לאחר מותו. זה כנראה הסיום הסמלי ביותר למותו של גיבור שהיה הכול חוץ מסמלי.

בתחילת הדרך הכול היה כמובן שונה ואין לי כוונה לסקור את הקריירה של הלהקה שהכי הפחידה אותי בתור ילד והכי משכה אותי בתור מבוגר. ליין סטיילי תמיד שם את הקלפים שלו על השולחן בכנות מדהימה. הסמים וההתמכרויות הפכו לתמה חוזרת בשיריו כאשר השיא היה ביצירת המופת הקונספטואלית Dirt שהצטיירה כעדות בגוף ראשון של סטיילי כמכור. מעין יומן אישי המפרט את הצדדים היפים והמכוערים של השימוש בסמים. אבל סקירה של כל מה שהיה היא פחות רלוונטית. מה שמעניין יותר הוא לסקור את כל מה שלא היה.

"אליס אין צ'יינס" שחררו את אלבומם האחרון ב- 1995. כבר אז התקשתה הלהקה להתמיד בסיבובי ההופעות עקב חוסר יציבותו של סטיילי. מאז ועד מותו ב- 2002 המשיך לחיות מחוץ לאור הזרקורים כאשר עדויות מספרות שמצבו הפיזי והנפשי רק הלך והדרדר. ב-1999 הצטרף לסופרגרופ של חברים בשם Class of 99 להקליט קאבר ל-Another Brick in the Wall של "פינק פלויד" לאיזה סרט נעורים מטופש. לקליפ הנלווה הצטלמו כל חברי הלהקה מלבד סטיילי. הוא נראה כל כך רע שהעדיפו להשתמש בצילומים שלו מלפני ארבע שנים. עם הזמן חבריו ומשפחתו איבדו איתו קשר והסוף כאמור הגיע מבלי שיהיה אדם אחד לצידו.

נכון, שבע שנים עברו מאז, תאריך לא עגול ולא סמלי ובניגוד ל"פרל ג'אם" אנחנו לא חוגגים שום הוצאה חדשה או מחודשת מבית פועלו. אבל אם אתם רוצים זריקת רלוונטיות להווה, כנסו למייספייס של "אליס אין צ'יינס" ותבדקו תאריכים להופעות. כן, כן, אליס עדיין פעילה ומופיעה. לא מתרגשים הא? חבל, כי כלהקה היא הייתה מימיה הראשונים מפלצת בעלת שני ראשים. סטיילי וג'רי קנטרל היו מוכשרים ומוצלחים באותה מידה. למעשה קנטרל היה היוצר העיקרי של הלהקה. אבל ישנו חוק ברזל בספר הגדול של הרוק'נרול וזה שאת הסולן לא מחליפים. בחייו מנע סטיילי מקנטרל לממש את פועלו המוזיקלי במלואו, ובמותו השאיר אותו עם קריירה מדשדשת ואת להקתו כצל חיוור של עצמה. רק על זה מגיע לו להיקרא רשע מרושע.

טור זה פורסם באתר NRGמעריב - חלק1, חלק 2

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

תגובות

  • גורלי- הפתעת לגמרי

    פששששש ווואוו וכו' מחכה לחלק הבא. אבל קצת קשה עם לקרוא לסטנלי רשע נו מיילא .. כל עוד תקרא לוודר גאון

    אודיני, 08-04-2009 12:07

  • גורלי...

    אתה התרגשת מblack? אני שמעתי את alive בריפיט יומיים! הדיסק המחודש עשה לי בעיקר כייף גדול לשמוע את ten שוב. בלי קשר, סחטיין עלייך. כתבה מעולה! מחכה כבר להמשך... וכן, אדי וודר מלך עולם.

    חאתול, 08-04-2009 13:37

  • alice

    בתיוג האיות הנכון של ליין הוא Layne Staley לסיכום כתבה טובה, אליס הייתה להקת גראנג' שפחות העריכו אותו מאשר השאר אבל הם הלהקת גראנג' הכי אהובה עליי ואתה צודק אין תחליף לליין וכנראה לא יהיה. ג'רי אומן מדהים לא משנה מה קרה, ככותב השירים העיקרי באליס, כל הליריקות מדהימות מה שהופך אותו גדול כליין. אומרים כל אחד תורם את שלו ללהקה, ההרמונייה בין ליין לג'רי ולשאר חברי הלהקה לא ניתנת לשחזור!

    shir, 23-01-2011 19:54