מגזין

אחותי

סיסטר ננסי, די ג'יי הדאנסהול הראשונה בז'אנר, הגיעה לעשות שמח לקהילת הרגאיי התל אביבית. גל בלטמן צפה, נהנה וכעת גם מדווח

מאת גל בלטמן. 05-04-2009

תגיות: Sister Nancy

אחותי

סיסטר ננסי נולדה ב- 1962 בקינגסטון ג'מייקה בתור אחת מ-15 אחים. אחיה רוברט הידוע בכינויו בריגדיר ג'רי הוא שהכניס אותה לעסקי המוזיקה והיא החלה להופיע מגיל 15 בסאונדסיסטם שאיתם הוא עבד. ב-1982 הוציאה ננסי את אלבום הסולו המלא הראשון והיחיד שלה - One Two בלייבל Techniques, אלבום שהפך בעקבות הסינגלים המצליחים שלו לאלבום אשר נחשב כקלאסי בז'אנר הדאנסהול וכאבן דרך למוזיקה הג'מייקנית הנשית.

ננסי שחיה כיום בניו-ג'רסי ועובדת כרואת חשבון בבנק(?!) הגיעה לישראל בהפקתם של אפיקומן ופורטל הרגאיי כדי להופיע בבלוק. לאחר חימום די ארוך ומוצלח של די ג'יי הקטיק עלתה ננסי לבמה. מיי לורד סאונד נתנו לה את הקצב המוזיקלי בצורת רצועות אינסטרומנטאליות של מיטב קלאסיקות הז'אנר וסיסטר ננסי שרה עשתה את מה שהיא הכי טובה בו וזה ה-MC שואו. לאחר דברי פתיחה חמים ומחייבים בהם שיבחה את ישראל ותל אביב פתחה ננסי את ההופעה ב- Transport Connection בגרסה קצת שונה מגרסת האלבום, אבל הקהל זרם ונתן כבוד גדול לאגדה. בכלל, ננסי הראתה שהיא יודעת להפעיל קהל ועודדה אותו תוך קריאות שנעו בין King Selassie ל- Lord Mercy שהוחזרו אליה מפי אולם שלם של אנשים שמחים.

ננסי עברה על כל השירים המחייבים: Ain't No Stopping Nancy ,Pegion Rock ו-Only Woman D.J. With Degree שיר ששמו הוכח כנכון ביותר כשלקראת סוף ההופעה הגיעה ססיטר ננסי ללהיט הגדול שלה Bam Bam. איך לתאר את זה בלי להיכנס לסופרלטיבים מיותרים? הקהל פרח. ננסי הרימה את האווירה לרמה שרק להיט כזה יכול להביא. רוב הקהל מכיר את החומר שלה וידע את מי הוא הולך לראות. הציפייה הייתה בדיוק לרגע הזה והוא אכן היווה את שיא ההופעה. הקהל רקד, קפץ ושר את הפזמון החוזר ונתן לי הרגשה של מן צמרמורת וריגוש ששמורה לקלאסיקות כאלה. ננסי המשיכה להוביל את ההופעה ללא מאמץ ניכר ולפני שהצצתי אפילו פעם אחת בשעון שלי, היא כבר ירדה מהבמה רק כדי לשוב אליה לקול קריאות הקהל.

הבלוק עצמו הוכיח שתוכנן בדיוק להופעות מסוג זה הסאונד הטוב והמרחב במועדון התאימו בול ויכולתי להרגיש כל רעד של באס וכל נימת רגש בקולה של ננסי. המועדון לא היה עמוס ונשמרה אווירה אינטימית אך באותו העת היו מספיק אנשים כדי לעשות שמח. כשהסתיימה ההופעה יכולתי להרגיש ששני הצדדים נהנו ויחד עם הקידות של ננסי והתשבחות של ה-MC עלה לי חיוך על הפנים של "בואנה שיחקת אותה"! עוד כמה רצועות דאנסהול של הקטיק וכוס נוספת של ערק כדי להזרים את היצירתיות וחזרתי אל ביתי כדי להעביר לכם את רשמי מחויך בידיעה שראיתי הופעה טובה של יוצרת שהיא אשכרה אבן בוחן לממשיכותיה.

צילום: אלון לופט.

תגובות