מגזין

לונדון קולינג

רועי ריק וה- Madley Band בהופעת "פרידה זמנית" בתיאטרון תמונע. שירן מוסטובוי כבר מתגעגעת

מאת שירן מוסטובוי. 01-04-2009

תגיות: רועי ריק

לונדון קולינג

אפשר כבר להכריז על שבוע הקולקטיב The Madley Band שכבר עומד להסתיים, הרי מדובר באותו הרכב המנגן ושר לעיתים באנגלית, ולעיתים בשפת האם. כך או כך תצאו מסופקים וזאת משום שהחברים יודעים לתת את הסחורה הנדרשת בזמנים קשים כמו אלו. אין כמו קצת בלוז, ג'אז, פאנק, טקסס פולק-קאנטרי בכדי לרומם את מצב הרוח או לשקוע איתו אל תוך המלנכוליה הכלכלית, זה תלוי לאיזה סוג של אנשים אתם משתייכים, אלה שמחייכים או אלה שזועפים.

רועי ריק פתח את המופע עם שיר סולו הוא והגיטרה. מיד לאחר הפתיחה המבטיחה עלו חברי הלהקה לבמה והתחילו את הערב בשיר האהוב עליי Egocentric Lostaholic. במהלך הערב רועי שבר את הקרח באופן מאוד מצחיק בטבעיות ובשנינות הנשפכת ממנו. הוא חם ומחבק את הקהל וזה מאוד מוסיף ליצירת האווירה המתבקשת, הוא מתקשר ונפתח ויוצר חיבור מיידי עם הקהל שמגיב בחזרה להרהוריו השכורים.

האולם היה מפוצץ או מאוד קרוב לזה והיה חם ודביק בדיוק כמו שאני אוהבת. הייתי רוצה לראות עוד קצת מהלפ-סלייד של עידן רבינוביץ' שהיה בעיקר על הפסנתר. אין ספק שהפריטה על הסלייד נחרטת בלב המאזינים וגם משדרגת כל ביצוע ונותנת לו את הגוון הדרומי אותו אנחנו כל כך מחבבים. רועי נתן למפוחית בראש וכמוהו עשו כל חברי הלהקה: אם זה דניאל שוהם עם כמה סולואים של גיטרה שהיו מרשימים והמתופף נדב לוזיה שהקפיד על מקצב משובח לאורך כל הדרך. עמנואל סלונים שחבש כובע וזאת משום שהוא בוער (והמבין יבין) ובסס את מעמדו בעזרת הבס. רועי רבינוביץ על סקסופון נושף ורושף וגם יאיר ליכט הצטרף עם טרומבון והשלים אותו יופי טופי. יוסי מזרחי בכלים שונים החל מפח העשוי מפח וכלה בגיטרה ובתופי בונגו. הם באמת שובים את הלב ומקסימים החל מהרגע הראשון.

בזמן כתיבת שורות אלה, חברי הלהקה עושים חזרה אחרונה ולבטח מסיימים לארוז את עצמם לתקופת זמן לא ידועה בלונדון, שם הם מתכננים להתגבש ולהופיע הרבה. אולי לכתוב איזה אלבום חדש שאני כבר מתכננת עליו בלי שום סיבה מיוחדת, רק מעין תחושה כזאת, בכל זאת זו הזדמנות חלומית לצבור חוויות ולכתוב עליהן.

לפני ההדרן הם ביצעו את Pick Up The Phone המצוין ואין ספק שזה היה אחד מהאורות הגבוהים של הערב. הם השאירו אותי עם רצון לעוד ולא רק לעכשיו אלא בכלל. תחושת עצב קלה עברה עליי מעצם נסיעתם ללונדון, חבל לי שבזמן הקרוב הדרך היחידה שאני אתענג עליהם תהיה דרך האלבום, שלא מגיע לעוצמת הלהקה בלייב. כמו כן, המדלי עוד ישובו אלינו במהלך שהייתם שם לחודש של הופעות בארץ (אבל לא נתפוס אותם במילה).

אני לא יודעת מה להגיד ואיך לסכם הופעה שהייתה רוויה באנרגיות מצוינות של הלהקה והקהל. אני מקווה שהם יתפתחו ויעשירו את עצמם בעוד סגנונות ואולי אפילו יצרפו בחורה אליהם, צלע נשית יכולה לסבך את העניינים או לחילופין רק לשדרג אותם. בקיצור, אני רוצה פרוגסטרון בלהקה.

נסיים עם אחד מן המשפטים שלהם האהובים עליי: "...I don't know why I am so unstable"

תמונותשער: מיכל שני

תגובות

  • בחורה ללהקה

    גם אני הייתי בהופעה ואכן הייתה מדהימה כמו ששירן כותבת הכל היה במינון הנכון וזה יכול להיות אחלה רעיון להוסיף איזה צד נשי מחכה להופעה הבאה.. זוהר

    זוהר, 03-04-2009 10:51

  • טוב לי

    היה באמת אחלה הופעה מחכים לבאה

    היה בהופעה, 03-04-2009 11:02

  • בקשה לתיקון

    התמונה המופיעה בראש הכתבה איננה צולמה בידי מיכל שני כפי שנכתב בסופה. אנא תקנו את טעות זאת.

    מנהלו האישי של מר ריק, 03-04-2009 23:37

  • תשובה

    תמונת שער זו התמונה שמופיעה בעמוד הבית ולא זו שבראש הכתבה.

    גיל מטוס, 04-04-2009 13:08