מגזין

גחליליות ליום האישה

ההצגה הקהילתית "גחליליות", היא פרי שיתוף פעולה של הסטודיו לאמנויות הבמה, עם היחידה לטיפול בנערות במצוקה של עריית חולון. לארה וולמן צפתה בריאליטי

מאת לארה וולמן. 08-03-2009
גחליליות ליום האישה

מאת: לארה וולמן

ביציאה מההצגה "גחליליות" לאחר מחיאות הכפיים ועמעום האורות, אחת השחקניות חמקה החוצה לעשן סיגריה של אחרי. לא היה שם איש לחבק אותה, לומר לה מילה טובה, כמה הייתה נהדרת ושתגיע רחוק, או אפילו לומר לה שהעישון מזיק לבריאות ו"את דוד שלך הסיגריות הרגו בגיל 48". זה לא מקרי.  השחקנית הבודדה הזו, סיפרה קטע נבחר מסיפור חייה הכאוב כילדת "שוליים" בשפת רחוב, או כנערה המטופלת על ידי אגף הרווחה ביחידה לטיפול בנערות וצעירות.

ההפקה "גחליליות" הינה שיתוף פעולה של הסטודיו לאמנויות הבמה של תיאטרון חולון, והיחידה לטיפול בנערות וצעירות של אגף הרווחה של העיר. שיתוף הפעולה הזה הניב הפקה בה משתתפות שלוש שחקניות בוגרות הסטודיו המגיעות מעולם בשל ומנוסה ושבע נערות "שוליים". חומרי ההפקה נוצרו בהשראת החמרים המהותיים והקשים שעלו מתוך העבודה המשותפת של הנערות עם השחקניות משך שנת פעילות, בליוויו ובימויו של יבגני קושניר.

ההצגה יוצאת נגד עלה התאנה של "הכל ורוד" בחיי אלו שמזלן לא שפר עליהן ולא ניחנו במשפחה תומכת ונסיבות חיים פשוטות. ההצגה מבקשת לשתף את מי שהגיעו להציץ לעולמן, משפחותיהן או חבריהן, במהות האמיתית והכואבת שהיינו מעדיפים לחשוב, שאינה נחלתן של בנות שאמורות לחוות בתקופה זו את ה "סוויט סיקסטין". שימוש בסמים, עבודה בזנות, נטישת אב, אלימות מצד "החבר", וכניסה לא מתוכננת להריון זו המציאות של אותן בנות והן מספרות עליה בכנות מרשימה, בהומור ניכר ובכישרון שירה כובש.

התיאטרון הקהילתי הוא של הקהילה ולמען הקהילה. כלומר, קבוצות תושבים המונחות על ידי במאים או סטודנטים למשחק, והתכנים לקוחים מחיי היומיום של המשתתפים. בתיאטרון קהילתי מיישמים שיטת עבודה המעניקה חוויה תהליכית לשיפור איכות חיי השחקנים וחיי הקהילה, הגברת יכולתם של התושבים להביע צרכים ייחודיים ולפעול לסיפוקם, שיפור יכולתם להתארגן ולהשתתף במערכת קבלת ההחלטות הנוגעת לחייהם, חיזוק דימוי עצמי חיובי, ומתן במה לגילוי ופיתוח כישרונות וכוחות יצירתיים.

מדובר בהפקה שהוצגה שלוש פעמים, אולם בפרויקט השקיעו במשך שנה שלמה ועל כן הוא חשוב. זוהי שנה שלמה שבה הבנות הללו הוצאו מבתיהן שחלקם הרוסים, מהפארקים, או פשוט ויתרו על בהייה בטלביזיה והקדישו את עצמן במשמעת עצמית ניכרת לבניית מופע שדורש עבודת צוות, הקשבה ודיון והרבה תעצומות נפש להיחשף. הבנות הללו גדלות בסביבה שמעלה על נס ריאליטי פוטוגני, על הבמה ב"גחליליות", הן הציגו לעיני כל מי שהיה קשוב את הריאליטי העצוב שלהן. מרענן היה לראות איך מנערות עם עולם מושגים מחוספס כשלהן, הן הביעו קול מדויק וחד, והתענגו על כל הברה שהשמיע גרונן על הבמה המבורכת הזו שעריית חולון השכילה לתת להן.

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

התמנות לקוחות מעמוד הפליקר של lecercle

תגובות

  • איזה יופי

    תודה לך, לארה, ותודה לבנות המופלאות

    amir, 08-03-2009 14:56