מגזין

ריאליטי או מציאות

היוצרים מול הזכייניות, הזכייניות מול הרשות השנייה, הרשות השנייה מול החוק. סער גמזו תופס עמדה

מאת סער גמזו. 21-02-2009
ריאליטי או מציאות

כבר כמה שבועות שמתנהל שיח ערני בין ערוצי הטלוויזיה המסחריים, הרשות השנייה וארגוני היוצרים. המילה "שיח" אולי עדינה מכדי לתאר את עוצמת הרגשות שהמאבק הזה טומן בחובו. יש כאן מאבק הישרדות אמיתי של תעשייה שלמה. אנשים אמיתיים (בדיוק כמו מפוטרי תעשיית ההיי טק והטקסטיל) שבגלל עבריינות לשמה ואוזלת יד באכיפה (או העלמת עין מכוונת) הופכים מיצרני תכנים תרבותיים לעוד מובטלים. אתם בטח מכירים את הסיפור על הזכייניות והרשות השנייה. הסיפור הישראלי המוכר שבו כסף גדול, כוח ושררה קובעים מדיניות. הסיפור שבו ערכים חיוביים מתחבאים בשוליים מפאת הבושה. הסיפור בו החוק נדחק ונדרס כדי לקיים את דיקטטורת הרייטינג, שליטנו הבלעדי והבלתי מעורער.

בעולם שבו בשבקין הוא גיבור תרבות אין מקום לערכים כמו ביקורתיות, אנושיות, סובלנות ובטח שלא חמלה. התהליך המלחיץ של רידוד התכנים והמסרים הופך אדם כמוהו למודל לחיקוי. הטלוויזיה אשמה? לא בהכרח, או לפחות לא האשמה היחידה. האווירה היום אלימה יותר, סובלנית פחות, סף הריגוש נשחק, ההדדיות החברתית הפכה לנחלתם של הפראיירים, החזון לעתיד התמוסס והוחלף בפתרונות אינסטנט לא יעילים, קהות החושים כלפי עוולות מעוורת את עינינו, צמיחת הפשע מול היחלשות המשטרה נותרת ללא מענה ראוי, הכנסת הפכה מבית נבחרי העם לבית של נציגים מטעם עצמם, לוביסטים וחותמת גומי של בעלי ההון. האינדיווידואליזם הוא לא כזה המעודד מצוינות אלא כזה שחוסם את טווח הראייה אחרי מטר בודד, הכוחניות שניבטת מכל מקום מנטרלת כל שביב תקווה אצל החלשים ומעמידה ספים חדשים של אכזריות ואטימות בכל יום. יש שיגידו שזהו מראה אפוקליפטי של חברה בשיא גסיסתה.

אז מה הטעם בהתבכיינות יפת הנפש הזו? מה התועלת שתצמח ממנה? הרי ערכים הם לא דבר קבוע. בעולם כולו משתנים הערכים המובילים בהתאם לתקופה. מעצם טבעם הם לא אבסולוטים ולא מחייבים את כולם. הם אישיים ומקבלים ביטוי שונה אצל כל אדם. אבל מה כן אבסולוטי? מה קבוע ומחייב כל אחד ואחת? החוק. אותן הוראות חסרות משוא פנים והבדלים מעמדיים. אותו קובץ הנחיות עשה ואל תעשה שאמור לפקח על הסדר הטוב ולשמור על חסרי הישע. החוק אמנם טוב על הנייר, אבל ביציאה מן הכוח אל הפועל ישנה בעיה אקוטית. הגופים האמונים על שמירת החוק נכשלים במלאכתם כישלון מהדהד. האימפוטנציה האכיפתית של משטרת ישראל (וזו לא רק אשמתה. ראיתם את רשימת המטלות שלה מול גודל התקציב שלה?), היעדר התקציבים לפיקוח ברמה המוניציפלית והאפאטיות של האזרחים הם קרקע נהדרת לצמיחת פשע ועבריינות.

על הרקע הזה צומחת גם העבריינות של הצווארון הלבן. אנשי תקשורת וחוק תוקפים קטינים מינית, חברות ענק מעלימות מס ומעבירות דיווחים כוזבים, חברי כנסת שולחים ידם במעל והופכים לדיירים קבועים במדור הפלילים. באווירה כזו לא מפתיע שגם גופי השידור המסחריים מצטרפים לחגיגה. מה, להם לא מגיע? ההסכמים שנחתמו עם הרשות השנייה הושלכו מבעד לחלון, 200 מיליון (!!!) שקלים שיועדו ליצירה מקומית נגוזו או "נותבו מחדש", 48 הפקות מקור שתוכננו בוטלו והשאירו שובל ארוך של מובטלים, ההתחייבויות לא כובדו והזכיינים עושים ככל העולה על רוחם.

הם מגייסים להגנתם את המשבר הכלכלי וטוענים שזהו הידוק חגורה מתבקש. זוהי עדיין עבירה. דמיינו מצב של פועל שלקח משכנתא כדי לקנות בית. המשבר הכלכלי לא יכול היה לקנות לו פטור מתשלומי המשכנתא ואפילו אם המצב היה מחריף והוא היה מאבד את משרתו עדיין היה עליו לשלם את חובו. זה החוק. אבל לא כשזה מגיע לזכיינים. בעזות מצח הם דורשים התחשבות מיוחדת במצבם ועל מה? על ניסיונות נאצלים להציל את תרבות המסך בארץ? על מאבק מתמשך לטובת יצירה מקומית וסוגה עילית? על עידוד תכנים איכותיים והפנמת תפקידם כגורם מחנך ומעצב?

לאחר שדרסו את החוק הם מציבים איומים על החשכת המסך אם לא יותר להם לעשות כרצונם. האמת? נראה לי שהצופה הישראלי ירוויח לא מעט מהחשכת המסך על הערוצים המסחריים. קשה לי להזיל אפילו דמעת תנין על הבריונים הללו.

התירוץ הנאלח ביותר שנותנות הזכייניות לרידוד התכנים הוא "זה מה שהקהל רוצה". נפלא. ומה בדבר האחריות שלכם? הרי מחר הקהל יבקש לראות הוצאות להורג, איפה עובר הקו האדום שלכם? יש לכם אחד כזה? לגופי השידור יש אחריות עצומה ועליהם להבין אותה ולקבל את עומס משקלה. בראש ובראשונה עליהם לגלות אחריות כלפי הצופים, כלפי החוק וההסכמים מול הרשות השנייה וגם כלפי היוצרים. הם אלה המפיחים רוח במפרשי התחנה.

יוצרי התעודה והדרמה, אנשי הסאטירה והתחקיר הם המכניסים מימד ביקורתי ליצירה. הם אלו שהופכים את השידור המסחרי לבעל ערך משמעותי יותר. הם עלה התאנה שמכסה את מבושי הריאליטי. הם אלה שמספרים את הסיפורים הנעימים פחות, היפים פחות והחשובים יותר (מבלי לזלזל בחשיבות הלאומית העליונה שיש למסיבת ארוסיה של עינב בובליל). האנשים הללו נמצאים במאבק על העבודה שלהם ועל התרבות שלנו. במאבק על כיבוד החוק. במאבק שהוא בעצם של כולנו.

התמונות נלקחו מעמוד הפליקר של philippe leroyer

תגובות

  • שיחשיכו הכל.

    אם נסרב לכפית, הם יביאו זונדה... האם ננצח בקרב מול הביריוניזם ? אם איך שהמציאות נראית, הסיום עוד רחוק. כל מילה בסלע גמזו ! הלוואי והעיניים הנכונות יקראו את השורות האלו ומה שבינהן.

    ליריקס, 21-02-2009 22:40

  • זה הזמן לחזור

    לערוץ הציבורי שלנו, זה שאנחנו נמענים מלחוץ עליו בשלט, ויפה שעה אחת קודם שהרי חלק מהמטרות עליו הוקם הערוץ, שכתובות בחוק ,הן היצירה מקורית, מקומית.

    ינוביץ, 21-02-2009 23:52

  • גמזו היקר, ראשית, אתה צודק..

    שנית, אתה עדיין צודק. שלישית, כנס לקישור שאני מצרף לך כאן - סרט תעודה קיצוני שמדגים עד לאן יכולים להתדרדר הדברים אם המצב ימשיך להיות כל כך חשוך. http://yes.walla.co.il/?w=2/7829/1432099

    שיינברגר, 22-02-2009 03:32

  • חריאליטי

    במדינה בה פורעי החוק הגדולים הם מצד ההון-שלטון ובעת רביצה על הכורסא הישראלי הממוצע מעביר את ידו בין השלט למכנסיים להקשת מספר שיהווה את בחירת המועמד שלו לגמר של עוד אחת מאלטרנטיבות הסחלה של המיץ של הזבל שהזכייניות כל כך גאות ברייטינג שלהן, שלא יתפלאו שאנשים לא יודעים ומבינים במי מה ולמה הם בוחרים בבחירות. ובאשר לערוץ הציבורי- גם כאן לא מתממשת המטרה שלשמה הוא הוקם ומישהו גדול וחזק יותר מחזיק אותו בביצים. הגיע הזמן לשינוי אמיתי בתרבות. תרבות? מה זה בכלל?

    פרלה, 22-02-2009 12:58

  • מציאות שבה הריאליטי כה נמוך ונבוב

    משקפת את יוצריה, להלן הזכיינים ובעלי ההון ומהווה את הסיפטומים הכואבים (שגם נראים רע) למחלה שהפכה מאקוטית לכרונית ורק הולכת ומחמירה. מפעם לפעם קיימת נסיגה או הקלה במצב בדמות יצירות מקור כמו סדרות תיעודיות או סרטים שזוכים להכרה כלל עולמית. אבל כמו שזה נראה מכאן עדיף לא לראות את מה ששם. יש להמשיך ולפנות יותר מקום ליצירות עצמאיות ששמות דגש על האינדיבידואל, ודוחקות, ולו במעט את העדריות המשמימה הזו. הישרדות? פפפחחח, לא תודה, מעדיפה לשרוד באי של עצמי.

    שרהג'ונס, 22-02-2009 16:12

  • לי אין טלוויזיה או בעצם טלביזיה או אולי אינקוויזיציה

    אני רק מקווה שמישהו עם כוח יהיה לו את הביצים לקחת את הכתבה ולפרסם אותה במקום שלא רק צרכני תרבות יקראו אלא כל העם............

    pa, 22-02-2009 16:51

  • תיקון - סימפטומים

    שרהג'ונס, 22-02-2009 16:52

  • פשששששש

    כתבה חשובה מדויקת ומטרידה גם אני רוצה פטור ממס הכנסה בגלל המצב הכלכלי אאההה וגם מארנונה

    אורי בנקהלטר, 23-02-2009 00:47

  • באמת שיחשיכו אותם

    שערוץ 2 יפשוט את הרגל ושיעזבו אותנו בשקט עם החרא שלהם INSTANT KARMA

    אורי בנקהלטר, 23-02-2009 00:50

  • כתבה חזקה ונכונה!

    הייתי שמח אם היית מציג גם את הצד השני שערוצים מסחריים לא צריכים לפעול תחת רגולציה כזאת נוקשה ובאמת בישביל זה יש לנו טלוויזיה ציבורית שלא עושה את תפקידה כראוי.

    שי, 24-02-2009 17:51