מגזין

מקושר במקומות הנכונים #22

בדיוק כמו שעון שלא מפסיק לתקתק לרגע, גם המרדף אחרי מוזיקה טובה לעולם לא פוסק. זה לא משנה אם אתם טיפוסים של בוקר או חיות לילה, אודי ניב יסדר לכם צלילים לכל שעה ביום

מאת אודי ניב. 19-02-2009

תגיות: אודי ניב, מקושר במקומות הנכונים, יאיר יונה, Odradek, Ofrin, הדר גרין, Lemmus Lemmus

מקושר במקומות הנכונים #22

בוקר אור - זה לא נשמע כך שהשעון המעורר אומר לך את זה. הצלצול עצמו, נעים ככל שיהיה, תפקידו המרושע הוא להעיד על תחילתו של יום חדש ומפרך. לי יש רק דרך אחת לעבור אותו כל פעם מחדש - להאזין למוזיקה כמעט בכל זמן נתון. הבחירה המוזיקלית שלי נעשית בדרך כלל לפי הסיטואציה ומצב הרוח בהם אני נמצא; מנומנם או ערני, כועס או שמח, עסוק או עסוק יותר, העיקר שתהיה מוזיקה מסביב לשעון.

כי מעפר באת ולעופרין תקשיב הבוקר מביא עימו דרישות של מוזיקה נעימה, שקטה - משהו רגוע ושליו שיקרין על המשכו של היום. להקת Ofrin היא בדיוק מה שצריך בכדי לפתוח את העיניים. הגרעין הקשה של הלהקה מורכב משני ישראלים: עופרי ברין, זמרת עם קול מתקתק והקלידן עודד קדר, שהוציאו בשנת 2005 את Velvet & Rust, אלבום סול-פופ שנשען בעיקר על קולה של ברין.

סיבוב ההופעות לקידום האלבום לא אחר לבוא, ובסופו ארזו השניים את חפציהם והצטרפו לחבורת מוזיקאים ישראלים שכבר התבססה בברלין. בשנת 2007, לאחר שחברו אליהם ארבעה חברים גרמנים, הגיח לעולם Episode, המיני-אלבום הראשון שלהם כהרכב מלא, ובסוף השנה שעברה ראה האור אלבומה השני של הלהקה.

On Shore Remain הוא אלבום מתוחכם שמשדרג את המוזיקה שלהם ומניח אותם תחת מטריות האוונגרד-פופ והדאון טמפו. סאונד נמוך, שמן, מעומעם ומסקרן יוצר אווירה מיוחדת, איטית ואפלה, למעט בשיר השני, How Come, בו ישנו ביט אלקטרוני מוזר ומהיר יותר משאר האלבום. את האלבום כולו ניתן לשמוע באתר הבית של הלהקה. במהלך השבוע האחרון של חודש מרץ תגיע הלהקה לסיבוב ישראלי קצר בן שלוש הופעות.

יוצאים מהבית. תמיד אותה הדילמה - קודם לנעול או קודם לשים את האוזניות? המסע היומי בעידן הפוסט מודרני תמיד מתחיל בהמתנה: האחד מחכה לאוטובוס, האחר זוחל בפקק שלישי בתור לקפה ההכרחי של הבוקר - המתנה.

ממתינים לתרופה כדי להכניס להילוך ראשון אני נעזר בתערובת העונה לשם Remedy ומורכבת מרוקנ'רול, בלוז ופאנק. השיר My First Feedback מזכיר לי ברוחו את אלבומה הראשון של להקת Kings of Leon המצוינת - רוק אמריקאי דרומי, מהול בשובבות וריח נעורים. בשאר השירים הקצב והמוזה נשארים כמעט תמיד באותה כוננות ספיגה דרומית של בלוז ורוק'נרול אמריקאי.

חוזרים למקום מבטחים - אין כמו בבית. בתוך הריק והשקט הממלאים את המקום, אין דבר שמתבקש יותר מלהעלות את רמת ה'לכלוך' באוזן.

הגראנג' שלו ירוק יותר הדר גרין, סינגר-סונגרייטר, מביא עמו לזירה המקומית רוק עם השפעות חזקות של הלהקות הגדולות של סיאטל וסצנת הגראנג' של שנות התשעים. אותו הוא מגוון בריפים מעניינים, אקורדים שבורים ולא מעט דיסטורשן. באלבום הבכורה עליו עובד הדר בימים אלה הוא מנגן על גיטרה, פסנתר וסינתיסייזר. על הפקת האלבום הופקד לא פחות מאשר אור בהיר, גיטריסט להקת Eatliz ו- Cavemanשעובד במקביל על הפקתה של להקת  Jaguar Superfuction. נשמע מבטיח.

אוקיי. אז עשינו קצת רעש, פרקנו אגרסיות ואפילו הספקנו לעצבן את השכנים. זה הזמן להיזרק על הספה ולהירגע.

היט דה רואד, ג'ק אמנם אנחנו נמצאים באמצע חודש פברואר, אבל נישאר עוד קצת בחום המדברי של דרום-מרכז ארה"ב. כשבגבו נושבת רוחו של ג'ק רוז, משחרר יאיר יונה, מוזיקאי מחונן, מנכ"ל הלייבל 'אנובה' וכותב הבלוג המצוין Small Town Romance, שני קטעים משכרים בניחוח 'טנסי'. בסוף חודש מרץ יצא יונה לסיבוב הופעות לקידום אלבום הבכורה האינסטרומנטלי שלו, Remember.

פארטי טיים Odradek, להקה שהחלה את דרכה כלהקת רוק-אוריינט מובהקת שנשמעה בעיקר כמו ג'אם פרוג פסיכדלי, חיממה בשנה שעברה את להקת Ozric Tentacles בהופעתה בישראל. מאז נשבתה בקסמה ואימצה את השילוב בין הטראנס, הפסיכדליה והרוק. אחרי עבודה ממושכת ואינטנסיבית על סגנון ושירים חדשים, חוזרת Odradek עם שני סינגלים חדשים של חפירות אלקטרוניות עמוסות גיטרות.

מקלחת רותחת שטפה את היום שחלף. (בקמצנות - ישראל מתייבשת!) עייפות מצטברת של סוף היום מתחילה לתת אותותיה וזה הזמן לבחור את האלבום שילווה אותי עד שאתעורר ליום חדש.

פסוקו של יום למרות שהמוזיקה של Lemmus Lemmus יכולה להתאים לכל שעה ביום, אני מעדיף אותה במצב מאוזן. רוק ומוזיקה פסיכדלית שמתמזגים עם מוסיקת עולם, מזרח נושק למערב, גיטרות וקלידים לצד סיטאר שמתמזגים בהרמוניה מענגת לאווירה ייחודית. אחרי שבשנת 2004 שיחררה הלהקה את אלבום הבכורה Chameleon Mood Swing, הוציאה בשנה שעברה אלבום שני הנושא את שמה.

עטיפת האלבום הצבעונית רק מאותתת על המסע הקסום במעמקי הפסיכדליה של שנות השישים והחוויה שמצפה למאזין. שלושת המוזיקאים העיקריים שלקחו חלק ביצירה הם אב ובן - יואל ואדי רון, כשאליהם הצטרף נועם רפפורט. באלבום משתתפים מספר מוזיקאים נוספים כמו איסר טננבאום, שי נובלמן וצוף פילוסוף, בסיסט להקת תיסלם, שעושה קאמבק במסווה של דמויות קומיקס מצוירות (מי קם בתור דני בסן וחשב שהוא דיימון אלברן?)

מחר יום חדש, השעון בדרכו, ינסה להעיר בעדינות, אבל אני אסתכל עליו במבט זועם. במאמץ כמעט קיומי, אושיט את היד לעבר השלט ואלחץ פליי. יום חדש מתחיל.

* המלצות? קישורים? טיפים? ממש כאן.

 טור זה פורסם באתר - NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRGמעריב

תגובות