מגזין

היפ רוקרית: תמר אייזנמן בהופעה

תנו לתמר אייזנמן גיטרה ביד, ותראו איך היא הופכת בין רגע מנערה שברירית לאישה בועטת. אמש היא סחפה את מועדון תמונע ברוק פאנקי-פולקי עם טאץ' אישי ייחודי

מאת שרין לוי. 18-02-2009

תגיות: תמר אייזנמן

היפ רוקרית: תמר אייזנמן בהופעה

ערב חורפי. כמה אנשים. כוס יין. במה. גיטרות. סקסופון. כסאות עץ. עלון הופעות. בוב דילן. מלצריות. דראם שכוב על השולחן, לידו מצית קליפר. איש אחד מצחיק מהטלוויזיה. רחשי דיבור באוויר. האולם בתמונע מתמלא לאיטו. הזמן זולג לו.

לא, זה לא קטע משיר של עמיר לב וגם לא ציטוט של הפרולוג מהחדש של אילן הייטנר. זאת פשוט סיטואציה בה הקהל מתכנס ומזדיין בסבלנות לתמר אייזנמן - יוצרת ישראלית מהזן הייחודי והמרתק - שתעלה ותבוא. מחיאות כפיים נרגשות בוקעות אל החלל.

עכשיו אפשר להתחיל.

מנכסי הסלנג השגור, שיסלחו לי, היו לבטח אומרים על ההופעה הזו ש'אין דברים כאלה'. ואני אומרת שיש פה דבר מוחלט בהחלט: אייזנמן אולי נראית קצת כמו נערה דקת גזרה ושברירית, אך אל תתנו למראה הזה להטעות אתכם, מדובר במוזיקאית בשלה, משוחררת ונועזת, הזוקפת יכולות ווקאליות נהדרות וכישרון-על המתפרץ ללא רסן על הגיטרה. בעודה מבצעת את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב; רוק-פאנקי-פולקי באנגלית עם טאץ' אישי ונשי או כהגדרתה היפ רוק, קשה שלא להתאהב.

אני עוקבת אחריה מאז הוציאה את המיני-אלבום הראשון שלה, בן חמשת הקטעים ב- 2003. שנתיים אחר כך יצא אלבום הבכורה שלה "4feet5"  והיום היא עומדת טרם לידתו של האלבום השני. בתמונע היא ערבבה שירים חדשים לצד ישנים. אלו האחרונים יגרמו לשכנים לשלוח לכם SMS במטרה שתשקיטו, והשירים החדשים אולי פחות קליטים מקודמיהם אבל דורשים מהמאזין הקשבה מלאה ודריכות.

החברים של תמר

כמו חבר טוב ששופך את ליבו ומגלה את סודותיו ואתה רק תהיה נוכח, תהפוך כולך אוזן, תקשיב, כך היא, אייזנמן, פתוחה עם הקהל השבוי שלה וחושפת את רזי ליבה. הבעות פניה המתחלפות וגופה שנע במלוא החן מסגירים רגש עמוק ואמת טהורה. היא לא מנסה להיות ולא רוצה להיות משהו, היא פשוט היא וזה כל הקסם.

אפרופו חברים, חברי הלהקה של תמר הוכיחו את עצמם חברים טובים ביותר. הם עמדו לצידה וליוו אותה כשהייתה זקוקה להם, לפרקים השמיעו את דבריהם במסווה של קולות רקע, והניחו לה לנפשה כשרצתה לבד - רק היא והגיטרה. תמר עם חברים, תמר לבד, תמר מפנה את הבמה לסולו סקסופון מרשים של גל דהן ולאחר מכן לסולו תופים מהפנט של אביב כהן השני שבסופו, אגב, השתחרר מידו אחד המקלות ועף. האמת, לא היה מפליא אותי אם המקל היה גם מתעקם על הדרך, ממש כמו אחת הכפיות של אורי גלר. בין לבין החשמלית של תמר מפלרטטת עם הבס של מיקי ורשאי, הבס נענה לה. הו, כמה שהוא נהנה איתה.

תמר, איך לא, שרה הרבה על אהבה ועל אכזבה וזה גרם לי קצת לבכות. אחר כך היא צחקה על זה שכל מיני כלבים מציעים לה חברות בפייסבוק ואז שרה על כמה קל לה להתאהב ופתאום הבנתי שהיא בכלל כמו חתולה; קופצת ונוחתת על הרגלים אבל מבפנים מתנפצת לרסיסים, ובכל זאת ממשיכה תמיד לקפוץ רק כדי לגעת בשמים ובכמה עננים. זה גרם לי קצת לשמוח וגם הלב שלי חייך.

רק דבר אחד קטן ולא פחות חשוב בעיניי היה הופך את החוויה החזקה הזו להתעלות רגשית מטלטלת. בפעם הראשונה שראיתי את תמר היא הופיעה לצד אורי מור ב'היינקן הבימה קלאב' וביחד הם עשו קאבר יפהפה ל- Big City Life של Mattafix - אז אולי בפעם הבאה: תמר, תעשי לי קאבר.

טור זה פורסם באתר - NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRGמעריב

תגובות

  • היא מעולה

    חבל שלא שמעת אותה עושה איתו קאבר ל "girls just want to have fun" בצוזאמן, לפני כמה חודשים, או לחלופין - ל "walkin' on sunshine" לפני כמה שנים בהיינקן, אבל אני מאמין שיהיו עוד הזדמנויות. הם עובדים טוב ביחד.

    דקסטר בוכניק, 19-02-2009 01:50

  • תמר איזנמן מעולה

    הכתבת מדויקת

    רמי, 19-02-2009 11:20

  • אחלה כתבה על אחלה יוצרת

    רות, 19-02-2009 13:13