מגזין

למה פיל

"אוספ אלפנט" המשתרע על שני דיסקים, משרטט בצורה דיי כרונולוגית את דרכו של יוסי אלפנט ז"ל ומביא דרך מוסיקה נפלאה את סיפורו של מי שהיה ללא ספק אחד מגדולי הרוקרים

מאת קול הקמפוס. 13-02-2009

תגיות: יוסי אלפנט

למה פיל

מאת: אהוד בן-פורת

אולי אחרי שיצא הסרט "חייב לזוז" המביא את סיפור תחילת דרכו של אהוד בנאי זו היתה שאלה של זמן עד ש"אוספ אלפנט" יראה אור מחדש, אבל יאמר לזכותם של כמה מעריצים שלא הפסיקו לשאול עליו בכל שנות העדרותו ממדפי החנויות.

"אוספ אלפנט" המשתרע על שני דיסקים משרטט בצורה דיי כרונולוגית את דרכו של יוסי אלפנט ז"ל, ומביא דרך מוסיקה נפלאה את סיפורו של מי שהיה ללא ספק אחד מגדולי הרוקרים שידעה אי-פעם המוסיקה בארץ, ואני מאמין שאפילו היום כשמוסיקת השוליים שהוא היה חלק ממנה עברה למרכז והוא לא הספיק ממש להינות מזה, החלל שהוא השאיר אחריו עוד קיים.

האוסף אינו פוסח על תרומתו של אהוד בנאי, מהתקופה של "הפליטים" כשהוא ואלפנט היפרו זה את זה. מעבר לעבודה על היצירה הראשונה של אהוד גם באופרת הרוק "מאמי". השיר "קסם גלילי" שנכלל באוסף נכתב במהלך סיבוב הופעותיהם. יצא לי לראות אותם יחדיו על הבמה במסגרת אותה אופרת רוק, בה אלפנט כזכור שר את השיר "הפאב". ההופעה התקיימה בעכו כאירוע הפתיחה של פסטיבל לתיאטרון אחר, ולפי האוסף זו לא היתה תרומתו היחידה במסגרת זו. הוא כתב וביצע את המוסיקה להצגה "סיפורים אורבניים" (של קבוצת בת תזוזה).

השיר המשותף של אהוד בנאי וברי סחרוף, "הנה היא באה" הפותח את האוסף לקוח מאחד הקטעים האינסטרומנטלים של הצגה זו, אליו חובר אחד משירי עזבונו של אלפנט. כשאהוד הקליט את היצירה השלישית שלו, כמה שנים לפני זה, הוא חיפש דרך להמשיך את מה שעשה יחד עם "הפליטים". אני לא יודע אם זאת היתה גם כוונתו, כשהקליט את השיר הזה, אבל אין לי ספק שעבודה משותפת עם ברי סחרוף יכולה היתה להביא אותו הכי קרוב לזה יותר מכל אמן אחר.

האוסף כולל את התקליטון הראשון של "להקה רטורית" שיצא בזמנו בהוצאת "התקליט" שהיתה המקבילה החיפאית לסניף "האוזן ה-3" בשיינקין. באותם ימים החברות הגדולות לא רצו להסתכן ולהוציא חומר של אמנים שנחשבו לשוליים, ולכן קיומם של החברות הללו היה מאוד חשוב. לא פחות מזה ראוי להזכיר שניצן זעירא שהקים מאוחר יותר את "נענע דיסק" יצא מחברת "התקליט" והביא למוסיקת השוליים לעבור למרכז. התקליטון היה בעברית, וכלל את השיר "סדר יום" שכשיר ההכי בולט מתוך היצירה הזאת נחשב ללהיט שלהם. גם היום אחרי לא פחות מ-26 שנה אחרי השיר הזה ובכלל החומר המוסיקלי מאותו תקליטון נשמע עוד טוב. בסופו של דבר בעקבות ההצלחה הוחלט להמשיך ולהקליט את הלהקה, זה היה כבר אחרי שאלפנט חזר לארץ מניסיון עם הרכב בשם Room 101 שלא צלח יפה בחו"ל, וזה היה התקליט שיצא מהופעת האיחוד שלהם.

עדנה דה-בר שהיתה אישתו הראשונה של אלפנט, ומדברת עליו בחשיפה יוצאת מן הכלל בסרט "חייב לזוז" היתה הזמרת שליוותה את ההרכב הזה בקולותיה. מלבדה היו בו גם דוד גרבאי על התופים ומוסא נחמיאס שפרץ בשנים האחרונות קצת יותר לתודעה בזכות יצירות משלו, ביניהם ביצע שיר לזכרו של אלפנט וגם נוסח עברי לאחד משירי "להקה רטורית", שגם בו היה החבר שעל הבס.

אלפנט לא הספיק להשלים את האלבום שלו שאותו ביקש להקליט עם כמה מחבריו - גיל סמטנה, עובד אפרת ועופר הררי, תחת השם Y Elephant (למה פיל), מיותר לומר כמה שהאות הראשונה של השם שלו הפכה לכל כך סימבולית. ההקלטות בסופו של דבר יצאו לזכרו, ואני זוכר שזו פעם ראשונה ששמעתי על שמוצאים לאור יצירה מעזבונו של יוצר מוסיקלי כאילו מדובר בלהנחית מטוס בלי הקברניט שלו. את כל השירים אלפנט כתב בעצמו, למעט השיר "נופל מדמם" שלכתיבתו אחראי הגיטריסט והמפיק המוסיקלי, אורן אליעזרי שיכול היה להיחשב לחבר השישי ב"משינה" לולא עזב אותה כשתמה תקופתה כ"שלום הציבור".

כיצירה אישית של אלפנט אין ספק ש"להקה רטורית" קיבלה את המקום המרכזי בחייו, לכן האוסף שב אליה ומסתיים בלא פחות מארבעה קטעים שלהם שמעולם לא פורסמו, והם נשמעים לא קליטים לא פחות ממה שאני זוכר את החומר של Undertaker Contractor (קבלן קבורה), הלהקה הראשונה שאלפנט הקים ויצא לי לשמוע אותה בזמנו אצל יואב קוטנר, מי שיאמר לזכותו שמצא לנכון ללוות את יוסי אלפנט לכל אורך תקופת הקריירה שלו וסופד לו בחוברת הנלוות לאוסף.

לדעתי מכיוון שהיצירות של אלפנט מעטות כמפיק מוסיקלי ועוד יותר כיוצר, אבל הוא השאיר בכל אחת מהן את החותם הגדול שלו, אני חושב שצריך להוציא אותן בשלמותן בעוד שאוסף כזה יעסוק בעיקר בהקלטות כאסופה לדברים שצריכים לקבצם יחדיו, ומאחר והאוסף הזה כבר קיים שימשיך ויימצא בחנויות לכל מי שיחפוץ בו.

אהוד בן-פורת הוא חוקר מוסיקה באופן אוטודידקטי ואספן של תרבות אמריקאית. למאמרים נוספים מאת אהוד בן-פורת לחצו כאן.

תגובות

  • כתבה חשובה אבל

    אף אחד לא עובר על הטקסטים לפני שהם עולים? "ואני זוכר שזו פעם ראשונה ששמעתי על שמוצאים לאור" פאדיחות

    אסף, 14-02-2009 02:05

  • ענן מאושר

    טקסט בעייתי ללא ספק, בעיקר הפסקה האחרונה. רק להוסיף מעט משלי: אחד השירים הכי טובים שלו, אם לא הטוב מכולם, הוא "ענן מאושר". השיר מעולם לא הוקלט בביצוע שלו אלא רק בביצוע של גידי גוב, אבל קיים בגרסת דמו ניאנדרטאלית באוסף. http://www.youtube.com/watch?v=PPu5OQ6K9q0&feature=PlayList&p=5D6539A0A309EACE&playnext=1&index=35

    דקסטר בוכניק, 14-02-2009 13:34

  • מעניין וחשוב

    אבל עילג. המגיב הראשון צודק. חבל.

    הומר, 15-02-2009 23:16

  • אני מודה לכם על התגובות

    אבל הייתי שמח לדעת איך אתם הייתם מתנסחים אחרת ממני? פרט לזאת, מה שחשוב בעיניי אני מקווה שלפחות בעובדות אתם מאשרים שלא טעיתי.

    אהוד בן-פורת, 16-02-2009 16:42

  • בן 32 היה במותו

    לנצח אזכור את היום שבו חבר מישראל בא לבקר אותי, והדבר הראשון שהוא אמר, לפני "מה העניינים" ו"מה שלומך?" היה : יוסי אלפנט מת. הצמרמורת. אני זוכר את אותה צמרמורת. ההפתעה הגמורה. אני עדיין יכול לחוש את אותה צמרמורת, כשאני נזכר באותו רגע. תודה, אהוד, על מה שכתבת.

    בועז כהן, 88FM, 23-02-2009 11:51