מגזין

BOOYA או לא היה?

הופעתם של "בלקן ביט בוקס" ב"בארבי" לא הצליחה להתרומם. ליאור שיינברגר מחפש מקום לרקוד

מאת ליאור שיינברגר. 07-02-2009

תגיות: Balkan Beat Box

BOOYA או לא היה?

בואו נדבר במספרים: קצת יותר מ-1500 איש קופצים למעלה ולמטה בטירוף לצלילי "רמאללה - ת"א", עוד 15 איש שחוזרים הביתה עם סימנים כחולים אחרי שעפתי/ נדחפתי/ דרכתי/ קפצתי עליהם, במשך שלוש שעות של הופעה מלאה, כולל חימום מטורף ותחושה כללית של: "היי, זו כנראה ההופעה הכי טובה שהייתי בה בימי חיי". כל זה נכון וטוב, לגבי ההופעה שנתנו ה"בלקן ביט בוקס" לפני כשנה בהאנגר.

אני עדיין זוכר איך יצאתי מההופעה מסוחרר לחלוטין, המום מתומר יוסף - חיית במה ופרפורמר מדהים בכל קנה מידה, ומהקהל, שידע לתת כל כך הרבה אהבה ל"בלקן ביט בוקס" בכל הרגעים הנכונים ולא עצר את עצמו אפילו לשנייה. "עף לי התחת" חשבתי לעצמי תשוש לחלוטין, אחרי שהרגליים אמרו נואש והובילו אותי לקריסה עקב ירידת מתח קשה. כל זה נכון. שוב, לגבי ההופעה בהאנגר.

אנחנו עדיין מדברים במספרים: מועדון אחד (הבארבי), ארבע הופעות. לא אחת, לא שתיים, אלא ארבע. ברצף, יום אחרי יום. תפוסה מלאה - כל הכרטיסים נמכרו. אל תסיקו מדברי כי לא נהניתי מההופעה שלהם ב'בארבי', ההיפך הוא הנכון. ההופעה הייתה טובה, אפילו טובה מאוד. אבל, ומדובר באבל דיי רציני - משהו היה חסר, לא עפתי.

אני הראשון שיצא להגן על ה"הבלקן ביט בוקס" ובכלל, להופעה הזו הגעתי משוחד לחלוטין, שני האלבומים האחרונים שלהם מעולים ונחרשו אצלי במערכת כל כך הרבה עד שיצא עשן, גם אותה הופעה מדהימה מההאנגר השאירה את חותמה וידעתי לקראת מה אני הולך. מה גם, שמהיכרותי עם מגבלות הסאונד של 'הבארבי' ולאחר קריאת דבריו של אודי ניב באותו נושא, הגעתי להופעה עם רעל בעיניים ורצון לאבד תחושה בכל הגוף.

האבסורד הוא שניתן להצביע בלי הרבה מאמץ על שני גורמים מרכזיים שמשתלבים זה בזה, אשר הפכו את ההופעה הנוכחית לפחות טובה מזו שקדמה לה 'בהאנגר' - מקום וקהל.

הרשו לי לנמק: הבלקן ביט בוקס נותנים מופע אחר, שונה מכל מה שהורגלנו אליו בארץ, שילוב של חפל'ה בתוך קרקס בתוך חפל'ה אם תרצו ובחפל'ה כמו בחפל'ה צריך מקום לרקוד. כשאתה מקיים הופעה שדורשת ממך להוציא אנרגיות לא לגמרי שפויות בתוך קופסת סרדינים -יש כאן בעיה. לקהל אין מקום לזוז, שלא לדבר על לרקוד או לקפוץ, בלי לשלוח מישהו למיון וכשצפוף עד כדי כך - משהו בהנאה פוחת. כל זה לגבי המקום.

ה'בארבי' אמש הורכב מקהל בן כל הגילאים אך כמה אוכלוסיות בלטו בתוכו לרעה: פקאצות - פרחות קטנות וצעקניות וכקצו"ת - כוסיות קטנות וצעקניות. את הראשונות אני מציע לשלוח למאסר בית. ברצינות, אין שום סיבה הגיונית שבגינה מותר להן להסתובב חופשי. השניות, הן אמנם תאווה לעיניים אך כאב ראש לא קטן וכאב אוזניים גדול עוד יותר. הן התפזרו להן ברחבי המועדון, חלקן מלוות בערסים (כן, בהופעה נכחו גם ערסים) וחלקן מלוות בחברותיהן הצעקניות עוד יותר. אני לא יודע מה איתכם קוראים יקרים, אבל כשאני מנסה ליהנות מהופעה טובה באפס מקום ואפילו לקפץ להנאתי רחמנא לצלן, הדבר האחרון שמתחשק לי הוא שאיזו פוסטמה תצמיד אליי את עכוזה (אם הייתי רוצה לאפדאנס הייתי נודד למועדון החשפנות הקרוב).

סקרתי את הקהל שגדש את המועדון במהלך ההופעה, ראיתי אנשים מנסים לזוז ללא הצלחה מצד לצד (חסומים על ידי אנשים אחרים), ראיתי אנשים עם חיוכים מאולצים ותנועות מאולצות, ראיתי אנשים שלא חייכו ולא זזו וראיתי את רותם סלע (נקודת האור החיובית של הערב - אני עדיין לא בטוח שהיא אנושית). בין כל אלה, כמובן שגם היו מעריצים מושבעים של הלהקה, אנשים שהכירו את השירים, ידעו את המילים ונתנו להופעה הזו לסחוף אותם כמו שרק ה"בלקן ביט בוקס" יכולים. הם, האחרונים, נקודת חוזק משמעותית בהופעה הזו ובזכותם אפשר היה ליהנות ממנה.

לעולם לא אצליח להבין את התופעה בה אנשים מגיעים להופעה מבלי שיחקרו אודות האמן שפוקד את המקום באותו ערב. כנסו ל- My Space, השאילו אלבומים מחברים, האזינו לרדיו ובלבד שתדעו לאן אתם באים ומה אתם צפויים לראות. מההופעה 'בבארבי' עולה הרושם כי חלק מהאנשים שהגיעו למקום הכירו, במקרה הטוב, שיר או שניים.

כבר שיבחתי את תומר יוסף בתור פרפורמר ענק. והוא גם זה שהצליח להפעיל את הקהל כולו. הבלקן ביט בוקס באופן כללי ותומר יוסף באופן ספציפי, ניזונים מהאנרגיות שמזרים אליהם הקהל ומחזירים את אותן אנרגיות פי עשרות מונים. יוצר וקהל - קשר סימביוטי שלא ניתן לפירוק, כשתומר יוסף עף, הקהל עף ולהיפך. הבלקן ביט בוקס צריכים קהל. הרבה יותר קהל. אני יכול רק להניח, שאם במקום ארבע הופעות בתפוסה מלאה, היו הבלקן ביט בוקס מקיימים הופעה אחת מרכזית בפארק, אצטדיון, בהאנגר או במקום אחר שמסוגל להכיל בתוכו כמויות של קהל ועדיין לאפשר לכל אחד מאלו שבאו למופע, למצוא את השטח שלו - ההופעה הזו הייתה משחזרת בקלילות את האנרגיות שהציפו את ההאנגר באותה הופעה מדוברת. יכול מאוד להיות שמגבלת השטח היא זו שגם הביאה לאותו מצב מוזר שבו הקהל לא יכול להביע את עצמו כמו שצריך.

אז כן, בשירים המוכרים כמו Hermetico הקהל חגג והאנרגיות השתוללו אבל משהו עדיין היה חסר ונדמה לי שאפילו תומר יוסף שם לב לעובדה הזו כשחזר להפעיל את הקהל ללא הפסקה כדי שנבין שיש לנו, חלק לא פחות חשוב בהצלחת ההופעה.

נקודת האור המפתיעה בהופעה הזו (בנוסף לרותם סלע), נעוצה דווקא ברגע שבו עלתה הלהקה חזרה להדרן ארוך וחגיגי, נדמה שמאותו הרגע הקהל התעורר. אינני יודע מה גרם לזה, אולי תחושת הסוף, אבל פתאום, אותן אנרגיות מעצימות נפש שדיברתי עליהן קודם, קפצו לביקור ב'בארבי' וההופעה הסתיימה עם חשק לעוד. אז אל תחשבו שלא נהניתי, נהניתי מאוד. אבל, כולי תקווה שבפעם הבאה ההופעה תתקיים בחלל גדול יותר כדי שאוכל לחזור ולאבד תחושה ברגליים, בראש ובנשמה - כמו שרק ה"בלקן ביט בוקס" מסוגלים לגרום לי להרגיש.

תגובות

  • נכון שהיה צפוף אבל כשתומר יוסף פתח פה לא הרגשנו כלום היה מדהים

    בראל, 13-02-2009 13:25

  • אז מה יאמרו אלה שהגיעו להופעה ביום ראשון וגילו שהוא לא משתתף ?

    לא טענתי שההופעה לא הייתה טובה. טענתי שהיא הייתה יכולה להיות טובה יותר. בנוסף, בכל מה שקשור לתומר יוסף רק שיבחתי את פועלו של האיש.. הוא חיית במה, אין ספק בכלל. אבל הטענה המרכזית שלי כאן חמקה מעיניך - ההופעה הייתה יכולה להיות טובה הרבה יותר אם במקום כמות הופעות מאסיבית יום אחר יום, היו עורכים הופעה אחת - מרוכזת, במקום מרווח יותר. הרי לפי מה שאתה כתבת כאן, כל אלה שהגיעו ביום ראשון וגילו שתומר יוסף נבצר מההופעה בשל מחלה - אמורים שלא להנות מההופעה..

    שיינברגר, 13-02-2009 16:42