מגזין

כתבה לאנשים חושבים

ב- 30 לדצמבר הוכרז סכסוך עבודה בין וועד עובדי עיתון "הארץ" לבין הנהלת העיתון. גבריאלה דוידוביץ' נכחה בכנס חירום של חברי הוועד והעומדים בראשו למציאת פיתרון לגל הפיטורין

מאת גבריאלה דוידוביץ'. 07-01-2009
כתבה לאנשים חושבים

אם יש משהו חיובי בכל צורה צינית שהיא במשבר הכלכלי הנשמע בכל עת לאחרונה, זה ללא ספק העובדה שמחזירים (או לפחות מנסים) עטרה ליושנה בדמות הנפלאה של איגודי וועדי עובדים. אולי אני אישית תרה אחר אותם איגודים, מתוך אמונה שלמה שהם חשובים וחיוניים במיוחד בתוך אותו עולם קפיטליסטי נשכני אליו אני מתעוררת כל בוקר. ואולי אבל רק אולי אנשים מתחילים להבין שאין פתרון אחר ואם לא אנחנו נדאג לזכויותינו בטח ובטח לא יעשו כך אותם בעלי הממון הגדולים וה"נדיבים".

העומדים על הפרק הפעם הם לא אחרים מאשר עובדי עיתון ה"ארץ". נכון, אפשר להגיד שהעיתון טומן בו דעות הנוטות לכיוון השמאל בארצנו (אם קיים עוד אחד כזה) אבל שלרגע לא ינסו לעבוד עליכם, אין בעיתון שום אג'נדה או כוונה להביע עמדה כלכלית דומה. מהבחינה הזו זהו עיתון הפועל לחלוטין אל עבר ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, המקום המרשה ואף מעודד דריסת האחר למען רווח אישי במסווה של תחרות או מצוינות ובקיצור אותו נשכן שהוזכר לפני  - הקפיטליזם.

ועד עובדי עיתון הארץ קיים כבר שנתיים, היו"ר המכהן הוא אריאל גוטליב. הועד מנסה ושואף כבר תקופה ארוכה למסד הסכם קיבוצי עבור כלל עובדי העיתון לבין ההנהלה המפורסמת מבית היוצר של משפחת שוקן. אין ספק שישנה איזושהי התקדמות בין הצדדים כאשר לפחות ישנה הכרה מצד ההנהלה לקיומו של הועד, השאלה הנדרשת היא מה בדיוק עושים עם אותה ההכרה? עם כל הצער שבדבר כנראה שלא יותר מדי. אמנם זה יפה ונחמד להכיר בוועד וזה אכן מציג תמונה של הנהלה דואגת ואחראית המכבדת את עובדיה. אך בפועל נראה כאילו זה הכי קל ופשוט להכיר בגוף. להתחשב בו או חלילה לערב אותו בהחלטות יהיה כבר מיותר ומפריע להתנהלות התקינה של הדפסת העיתון היומי.

המשבר הכלכלי אכן מראה אותותיו, כל יום שעובר לא ניתן להאזין, לקרוא או לצפות במהדורת חדשות אחת ללא אזכור לאותו המשבר. זה נראה כאילו הסיבה לעובדה כי החורף לא מגיע ואין מספיק גשמים בארץ נובעת גם היא מאותו משבר נוראי שאין לדעת כיצד נצא ממנו. אז אם עוזבים לרגע את ענייני מזג האוויר, אכן ניתן לראות כי בכל מקום יש פיטורים וחברות רבות מאבדות מערכן, עסקים נסגרים והמצב באמת קשה.

אותו הדבר מן הסתם לא פוסח גם על אמצעי התקשורת. מאז מינויו של דב אלפון כעורך ראשי באפריל בשנה שעברה, פוטרו או עזבו שלושים ושבעה עובדים שלקחו חלק בהתארגנות מתוך כמאה החמישים רשומים בעיתון ה"ארץ", בפועל המספר ממשיך לעלות. הנפגעים הראשונים הם העובדים הצעירים. אין כבר וותק ועובדים לא מחזיקים מעמד בעיתון בתקופה העולה על שנתיים, כאשר זה כבר במקרה הטוב. ועד עובדי העיתון איננו מוכן לקבל את הגזרה מאחר וההצטדקות אל מול המשבר אינה מקובלת עליו. בימים אלה הועד מעביר ביקורת על ההנהלה בטענה כי המשבר אמנם קיים אך העיתון עדיין מצליח. מבחינתו, זו היא התשובה הקלה מטעם ההנהלה לגל הפיטורים הגודל העולה לאחרונה, זאת במקום שיתוף פעולה אמיתי וניסיון להרכיב התנהלות ראויה בין השניים.

ביום שישי האחרון בבית סוקולוב, התקיים כנס חירום של חברי הוועד והעומדים בראשו, למען מציאת פתרון והמשך פעולה אל מול סכסוך העבודה שהוכרז בין העובדים להנהלת העיתון. לפני אותו כינוס נערכו כמה וכמה פגישות בין הועד להנהלה אל מול הפיטורים, משלא מצאו פתרונות מוסכמים על שני הצדדים הוחלט בוועד להכריז על סכסוך עבודה. ההנהלה ביקשה מהוועד שלא להכריז על הסכסוך אך התקדמות כלשהי לא הייתה ולכן ביום ג' השלושים לדצמבר הוכרז רשמית סכסוך העבודה, המשמעות הנובעת מכך היא ששבועיים מאותו היום רשאים העובדים באופן חוקי לצאת ולשבות.

הכנס התאסף למען תאום עמדות והסברה על כל שנעשה עד לאותו היום, זאת למען חשיבה משותפת לדרכי פעולה בהמשך. מה שבלט מאוד היה נוכחות צעירה ברובה. את הכנס פתח אהוד עין גיל, סגן עורך מוסף הארץ וחבר ועד. עין גיל, ותיק ומשופשף כבר איננו מפחד לומר את שעל ליבו ומרגיש איפשהו כ"מגונן" על הרכים בשנים. הוא חזר והסביר על הניסיונות הלא מוצלחים של הועד וההנהלה למצוא את דרך הישר. הוועד לטענתו ניסה למצוא כמה פתרונות למניעה על ידי תוכניות חלופית של קיצוץ בשעות, קיצור משמרות ואפילו חופשות ללא תשלום, הכול למען מניעת הפיטורים. כל הידברות שנערכה אל מול ההנהלה הותירה תחושה כי אין באמת חיפוש אחר פתרון אלא ישנו רצון כנראה להנחיל איזושהי אידיאולוגיה שיש להנהלה מאחוריה, התחושה היא שלאו דווקא המשבר הכלכלי הוא האחראי לכך.

ההנהלה מבחינתה מתנהלת כחברה פרטית, היא איננה רוצה או מחויבת להציג נתונים כלכלים כלשהם. אך למען הסדר הטוב מן הראוי שהייתה עושה זאת, לפחות אל מול הוועד במידה והיא אכן עומדת מאחורי עמדתה כי היא כן מכירה בקיומו של הוועד ומוכנה לשתף עמו פעולה.

כבר בתחילה הצטרף לדברים יוסי בר-מוחא,  מנכ"ל איגוד העיתונאים באמירה כי הוא מגבה בתמיכה מלאה בכל דבר שיוחלט בכנס. הוא טען כי האיגוד תומך בהכרזת הסכסוך וילווה בכל דרך שתיבחר בעקבות זאת. עין גיל, המשיך בניסיון לבאר את השתלשלות הפעולות שנעשו ונתן דוגמאות להתחמקות מביטול הפיטורים כמו מערכת שימועים. החוק מחייב שימוע לפני פיטורים למען הגנה, מאבק או התארגנות עבור המיועד ואילו ההנהלה מצידה פתרה גם את זה בכך שפשוט הגדילה את רשימת השימועים והשאירה לעצמה את האופציה לנצח גם במערכה זו. זה מאוד פשוט, מגדילים את הרשימה בכדי להראות שאכן לא משחררים את כולם, כשבפועל מי שמראש יועד לסילוק פשוט לא עבר בהצלחה את אותו השימוע.

ההקשבה והתחושה שעלתה מהנאמר הייתה קשה ולא נעימה. אם בעיתון המתיימר להיות איכותי כל כך ולצאת בסלוגנים כמו "עיתון לאנשים חושבים" מנסים להשתמש בתכסיסים כל כך זולים, אזי מי ידאג לשמור על האדם הפשוט, החלש יותר שאינו נמצא בעמדת מפתח והשפעה כמו עיתון יומי במדינת ישראל.

אריאל גוטליב, יו"ר הוועד המתין לתורו, גם הוא תומך באותה הגישה כי אין ברירה והתגובה חייבת להגיע. גוטליב מציג עמדה איתנה, הוא נראה כמאמין אמיתי במאבק אותו הוא מנסה להוביל. מיד אפשר להבין כי המטרה היא איננה נקודתית. אמנם הפעם זהו גל הפיטורים הזה, אך המאבק האמיתי הוא למען ההכרה ולמען הביסוס המוחלט של הועד. אין שום הסכם חתום מצד ההנהלה, זה לא מקצועי ולא רציני ודעתי האישית היא שזה אפילו מבייש. גוטליב מדגיש כי אין שום מטרה להילחם בהנהלה למען מלחמה, הרצון הוא באמת ובתמים לעבוד יחד ולשמור על הראוי והמגיע לכל עובד ועובד. הוא טוען כי: "אין כוונה לפתוח ברגע הראשון במלחמה כוללת" כשברקע קול חלש אך מוכר מוסיף, "רק חייל האוויר עושה זאת" בגיחוך קל, זהו יוסי שריד שבלט מהקהל המצומצם של מבוגרי העיתון.

גוטליב ניסה להעביר נקודה כי הוועד חייב לקבל את כוחו הראוי וכי הצרה היא שכיום עיתונאים צעירים מפחדים להודות שהם מפוטרים ולכן הרבה פעמים נעתרים לבקשות ההנהלה לפני שלחמו על המגיע להם בחוק, בפועל הסכמות אלה רק מחלישות את העובדים, מחזקות את ההנהלה ומי יודע מה הלאה.

בהסתכלות נוספת על הקהל גיליתי לצערי כי כמה פרצופים חיוניים חסרים. אין זה סוד שהשתנו כמה תפקידים מוכרים בעיתון לאחרונה ולצערי גיליתי כי קידום בתפקיד כנראה שווה את דמי השתיקה למען הלחימה בהתנהלות תקינה. תפקידי העורכים השתנו בעיתון, כבר אין מדובר בעורכים שתפקידם יהיה רק לערוך מקצועית את המוספים והכתבות עליהם הם אחראים. תפקידם מסתבר התרחב וכעת הם המנהלים בפועל, הופכים להיות ה"שוטר הרע", הגורם המקשר עבור ההנהלה והם צריכים להתעסק בכל הבעיות המנהליות. כשההנהלה מצידה מסירה בזאת מעליה את האחריות והאי נעימות לכך. ניתן להבין מידית כי זה יוצר רק חיכוכים לא נעימים ופותר אותה מהתמודדות נוספת.

ההתרשמות האישית שלי מהאירוע הראתה רצון לשינוי, זו קבוצת אנשים שמאמינה בעיתון ורוצה לקדמו. אין שום טעות, ברור לחלוטין כי הם מייצרים מוצר והמוצר צריך להיות המוצלח ביותר, כשהוא מניב כמה שיותר רווחים. אך אל לנו לשכוח כי זהו עיתון, תפקידה של התקשורת הוא לשים בדיוק מקרים שכאלה על סדר היום הציבורי. הצפייה היא שהתנהלות תקינה בין הנהלה לוועדי עובדים תצלח בראש ובראשונה במעמד שכזה. אסור לא לעובדים ואף לא להנהלה לשכוח זאת ולו לרגע אחד.

נכון שהמצב באמת קשה כרגע, אך אם יהיה ולו ויתור קטן מצד העובדים הקטנים אזי העיתונות תאבד מכל יוקרתה וערכה. מעמד העיתון נתון כל הזמן בסכנה, אין ספק שעולם האינטרנט דוחק את העיתונות הצידה. חוסר הזמן בטרוף בו אנו חיים גם כן אינו מועיל ותורם לכך, אך למרות זאת עדין אמירת העיתון היא חזקה וכנראה גם הרצינית ביותר אל מול הציבור הישראלי. הדרך היחידה לשמור על מצב זה תהיה ניהול מושכל והבנה כי יש צורך לשמר הון אנושי איכותי ולא לכל דבר יש תחליף למרות סיסמאות זולות והרסניות המנסות לשכנע אותנו שאכן זה כך.

זהו מאבק עקרוני וכל מי שמבין את גודל חשיבות ערך המילה הכתובה יבין כי הוא חייב להצטרף ולתמוך. אם לא תושג הסכמה עם ההנהלה בימים הקרובים, מיום שלישי יוכלו לקיים עיצומים או שביתה. ניתן ורצוי להביע תמיכה בבלוג הוועד.

התמונות לקוחות מעמוד הפליקר של Tilak Bisht

תגובות

  • מאבק חשוב שמן הסתם לא כותבים עליו בעיתון

    י, 08-01-2009 12:04

  • מספיק כבר עם המיתון הזה כהצדקה להכל

    בהצלחה לוועד עובדי הארץ, לוועד מרצי האוניברסיטה הפתוחה, ולמטפלים בכללית רפואה משלימה. יאללה אנשים - החברה שייכת לנו. אנחנו הרוב, אנחנו המהות. בלעדינו לא קיים כלום מלבד כמה פקידים ומנהלים. די לדיכוי ע"י שורת הרווח.

    תומך נלהב, 08-01-2009 23:21

  • הארץ עוד נכון למשא ומתן, בידיעות אין עם מי לדבר

    תראו איך יראה המשבר כשיגיע לידיעות ומעריב

    ינתושז, 09-01-2009 02:46

  • רצוי שהמאבק הזה יחשף יותר

    פעיל צדק, 09-01-2009 17:43