מגזין

תצעקו מוזות, תצעקו

האם אנחנו מבינים אחרת? מחשבות על אסקפיזם ומלחמה מאת ירון זהבי

מאת אסף פרידמן. 31-12-2008

תגיות: פוליטיקה

תצעקו מוזות, תצעקו

אני הולך ברחוב התל אביבי. צהרי היום, צינה נעימה עוטפת אותי. זה די נדיר להלך במהלך היום בתל אביב ולחוות קור אמיתי בעיר אמיתית. זיכרונות רחוקים יותר ופחות של מקומות רחוקים יותר או פחות. אהבות נוכריות בשפה זרה, תרבויות רחוקות, הרפתקה. אך אסקפיזם מתוק שלי. הטלפון שלי פתאום מרנגטן לו ובצד השני חבר במילואים. חושש אולי הוא עומד להיכנס להרפתקה שתישאר אותו לכל חייו בהנחה שחייו יישארו.  סירנה עקשנית של רכב משטרה גורמת לך לחשוב שאולי קרה משהו?. אמא שלך באשדוד ואתה דואג פתאום. אשדוד? פוף. כמו ניאו שבלע את הגלולה אתה נרטב ונחשף במערומיך לאוויר של ישראל בסוף 2008, התפוצצה לי הבועה.

המציאות מסובכת, אתה יודע. אבל איך זה שתמיד אנחנו נכנסים למלחמה? זה הם, כך אומרים, הם לא מבינים אחרת. ואנחנו? אנחנו מבינים אחרת? הם לא מכירים בנו ואנחנו בתגובה לא מכירים בהם. והדם נשפך, מחמם קצת את האדמה הקרה של סוף השנה האזרחית. ואנחנו? מי זה אנחנו? מי אני? אני ישראלי? אני יהודי? כך אומרים לי. אבל אני בכלל לא מאמין באלוהים והוא מצידו כנראה גם לא מאמין בי. אולי אני בכלל רק בנאדם וכזה שכואב לו שבני אדם אחרים נהרגים לשווא. יהודים, ישראלים, פלסטינאים. מה זה משנה.

למה אנחנו לא מצליחים להילחם את המלחמה הצודקת היחידה שיש. המלחמה נגד המלחמה. יושבי האדמה הקטנה הזו, מהירדן ועד הים, נחלקים לשלוש. ולא. לא לישראלים ופלסטינאים. אלא לשוחרי השלום ולמחרחרי המלחמה. באמצע כמובן ישנם הקולות הצפים. אבל שוחר שלום זה זן נדיר ונכחד באזורנו. זה כבר לא קיים בשיח הציבורי. ועכשיו כשהתותחים רועמים המוזות מצווות לשתוק. אז לא מוזות אל תשקטו, תצרחו. אל תפסיקו לצרוח עד שיבוא הקץ לטירוף שבמציאות הזו. כי אם הטירוף לא יבוא לקיצו המציאות תגיע לקיצה.

האכסניה הזו שלנו היא חוד החנית, אם לשאול קצת ממונחי הצבא החביבים כל כך במחוזותינו. חוד החנית של התרבות האלטרנטיבית. אלא שהתרבות האלטרנטיבית שלנו לא מנסה או לא רוצה להציב אלטרנטיבה לשיח הציבורי המיליטנטי והאלים. זה באמת חשוב לייצר אלטרנטיבה למוזיקה הריקה שקיימת בגלגל"צ. זה חשוב ויפה להרחיב את המנעד התרבותי והמחשבתי של האומנות ושל התרבות הישראלית. אני באמת מאמין בזה. אבל תרבות שלא מתעסקת בדם השותת ממנה ולא מעלה לו אלטרנטיבה היא לא אלטרנטיבית, היא אזוטרית. תצעקו מוזות תצעקו.

הלוואי ואני טועה. הלוואי ובעוד ימים מספר ייכנסו הגנרלים והפוליטיקאים שלנו, אנשים שאוהבים את הריח של הנאפלם על הבוקר, מסיבת עיתונאים. הם יתקשו לשבת במקצת כיוון שבאזור החלציים שלהם תבער זקפה ציונית חזקה במיוחד. הם יחייכו חיוך ביישני ומלא גאווה על ההישגים המופלאים שלנו. כמובן שיובע הצער המתבקש על האובדן שהיה הכרחי. "כשחוטבים עצים - ניתזים שבבים" הם יאמרו. המציאות תשתנה. הפעלת הכוח האדירה הזאת שגבתה את חייהם של כל כך הרבה אזרחים וחיילים וכל כך הרבה פלסטינאים, אנשי חמאס וסתם ילדים קטנים. הפעולה הזו שהחריבה כליל את מעט האנושיות שהייתה ברצועת החול המקוללת שמדרום הביאה תוצאות. זהו, בזכות הפעולה החזקה, הטובה והכואבת תושבי הדרום כבר לא צריכים לחיות בפחד. מדינת ישראל השיגה הישגים משמעותיים והתקדמה אל עבר הנירוונה, שהרי כל הגנרלים והפוליטיקאים אומרים לי שאנחנו עם חפץ חיים ושוחר שלום. השלום מעבר לפתח, האיום הביטחוני הוסר, הפעולה הוכתרה בהצלחה, מאות ואלפי ההרוגים והפצועים לא היו לשווא. זהו שחר של יום חדש.

אני מתחיל להרגיש את החמימות של בועה חדשה שעוטפת את גופי, מסמאת את חושיי. אין זה אסקפיזם טהור כבעבר וקצת קשה לראות דרך הגוונים האדומים שחורים של הבועה. אבל פה בפנים נדמה לי סופסוף שאנחנו צודקים. והם, הם הטועים. הכול כל כך ברור עכשיו בבועה החדשה שלי. נדמה כי ממש עכשיו זכינו לחוות את מה שמכונה "המלחמה הצודקת ביותר". באמת ברי מזל אנחנו.

התמונות לקוחות מעמודי הפליקר של chadly7 ושל Andreas H. Lunde

תגובות

  • מוזות רועמת לא משתיקות פגזים

    גיא, 01-01-2009 09:20

  • מספרים שהתפנה מקום דובר החמאס - מחפש עבודה?

    נדב, 01-01-2009 15:29

  • כנראה שהעולם לא מתחלק לשלוש

    אלא רק לשניים, העיוורים שלא רואים שבמשך 8 שנים ניסנו להגיע למצב של שלום וויתרנו בדרך על חיים שלמים (בריאותם הפיזית ביחד עם הנפשית) של תושבי שדרות וסביבתם. והרואים שמבינים שכך אי אפשר להמשיך, ואף מדינה מתוקנת לא תתן שקאסם אחד יפול על אזרחיה שלא נדבר על רבבות שכבר נפלו. אולי עכשיו יהיה שקט, או לפחות "רגיעה" לא תהיה מוגדרת כ"רק" 60 קאסים שנפלו כמו שהייתה מוגדרת עד עכשיו.

    נועה, 01-01-2009 17:09

  • מה אתה רוצה?

    נראה שאתה חלק מהבעיה שעליה אתה בעצמך מלין. או שתסתום ותעשה משהו או שרק תסתום. או שלפחות תגיד משהו עם משמעות ובלי שגיאות כתיב.

    הא, 01-01-2009 18:41

  • not in our name

    blowing the escapism bubble is exactly it! we have to see what each one of us can do to stop this genocide as fast as possible. turn escapism to activism. the only thing fridman ...i think the situation is a bit critical for writing cynically, or philosophically. sad to see how people don't wanna listen.... see the '5 sisters article in www.beppegrillo.it/eng

    natalica, 05-01-2009 13:24

  • מה בעצם רצית לומר?

    יכול להיות שאתה מייצר לעצמך נישה של פציפיזם כדי להצדיק את חייך הבועתיים והיש להניח ריקים מתוכן? לא שחלילה יש לי בעיה עם שכמותך, מכיר כמוך לאלפים. הבעיה מתחילה כשמתקיימים נסיונות הצדקה פנימיים למצב הזה. תשאר פציפיסט, אבל עד שלא היית יום בקיבוץ ניר עם או לחילופין טחנת שעות כחייל מחסומים ליד חווארה, אז שמור על זכות השתיקה. תודה.

    סאסי, 12-01-2009 03:11