מגזין

חלום כחול בליל חורף

הקומדיה "חלום ליל קיץ", לוקחת את הקהל אל העולם הקסום ומלא הפיתויים של יערותיו של שייקספיר. לארה וולמן ממליצה על דייט

מאת לארה וולמן. 30-12-2008
חלום כחול בליל חורף

מאת: לארה וולמן

ערב חמישי האחרון היה גשום למדי. אנחנו בטור המכוניות המשתרך על דרך נמיר, מתזמנים יחד עם הרדיו ארבעים דקות לשלושה קילומטרים. הפקקים סימנו כי אנחנו עומדים לאחר להצגה "חלום ליל קיץ", אבל  האיחור הישראלי של תיאטרון תמונע , הביא לכך שאפילו הקדמנו בכמה דקות.

נכנסנו רטובים למדי לחלל ההאנגר הקפוא בתיאטרון, אני לא הרגשתי מרוכזת במיוחד, ולכן אמרתי לנהג המשמש גם כבן זוג (ולהיפך) שינסה לזכור סצנות ולשים לב לפרטים, אחרי הכל צריך לחזור עם סיקור. לא ידעתי עד כמה Literally הוא ייקח את בקשתי.

בצאתנו רועדים מקור בתום ההצגה הוא פרט בפני את תשומת הלב הרבה שהקדיש לפרטים הרלוונטיים הבאים: גלריית התחתונים שלבשו הדמויות הנשיות השונות, השערת גודל השדיים של השחקניות (בקאפ הוא דייק, בהיקף הוא לא היה קרוב), ולמה מספר תנוחות שהוצגו שם לא אפשריות כלל ועיקר. עכשיו, מלבד הטענות הסקסיסטיות שניתן לטעון כנגדו, אחרי רגע של מחשבה הגעתי למסקנה שקיבלתי את מה שביקשתי. הוא אכן שם לב לפרטים. זהו בעצם הקונספט המרכזי של ההצגה. הרבה שימוש במיניות.

השימוש במיניות לא מופרך. המחזה השייקספירי טומן בחובו הרבה רמיזות בכיוון ושובבות. למי שלא בקיא בפרטי העלילה מדובר במחזה שעלילתו מתחילה באתונה ערב ההכנות לחתונת זוג, שהצלע הנשית בו מאוהבת בגבר אחר, אולם מימוש אהבתם נאסרת על ידי הדוכס. הזוג הפוחז בורח ליער על מנת לממש שם, הרחק מההתנגדויות, את אהבתו. ביער, תחת כישוף ממזרי מתרחשת שרשרת אירועים קומיים הקשורים לאהבה ולטבעה החמקמק. זהו סיפור על תשוקות שמקבלות ביטוי רק במקום משולח רסן כיוון שהחברה כובלת את היצר והאהבה. כמו כן במקביל לעלילות האוהבים ישנה גם עלילה משנית על הפקת מחזה על ידי גילדה מקצועית, מה שמספק הרבה רגעי הומור סלפסטיק כהלכתו, ומהווה הצצה חטופה לאופן בו התיאטרון האליזבתני הפיק מחזות  יותר מחמש מאות שנה אחורנית.

את ההצגה ביימה הבמאית דפנה רובינשטיין בשיתוף פעולה עם אחותה הכוריאוגראפית מירה רובינשטיין. שיתוף הפעולה הזה הניב הצגה שהתנועה בה מושקעת מאוד. המחזה עצמו ממש דורש קונספט כזה בשל היסוד הלא ריאליסטי של היער והפיות. אולם בהצגה בהפקת תיאטרון תמונע השמיטו כנראה מטעמי תקציב דמויות שאינן דמויות הליבה של המחזה, והיער על גלריית הדמויות המופיעות בו אנמי יותר מה שמותיר את התנועה כשריד כמעט יחידי ליצירת אשליית הפנטזיה.

התנועה מלווה במוסיקה מוכרת ועכשווית עליה אחראי יחזקאל רז, מוסיקה שנעה על גבול הקלישאות ומדגישה מאוד את הפאן המיני של הדמויות. הקונספט המודגש הוא של תשוקה לא מרוסנת. העולם של ההצגה מנוהל לא מהשכל אלא מאזור החלציים.

לא הייתה לי בעיה עם הבוטות של ההצגה אם היא הייתה מצליחה לרגש או להביא לתובנות שהן מעבר לגימיק ולקוריוז. אבל נדמה לי שההתמקדות דווקא בתנועה בוטה, פספס את היופי והעידון שבמחזה שמציע גם תפיסת עולם חושית שהיא מעבר למינית גרידא. הדמויות בהגיען ליער בעקבות כישוף שגורם להן להתאהב עד מעל לראש ביצור הראשון בו תפגוש עינם, מפתחות חרמנות בלתי נדלית, אולם כיוון שהדמויות בטרם הגיען ליער עוצבו כגחמניות ורוויות דחפים ותשוקות ילדותיות, לא נוצר פער בתפיסה של הקהל בין המצב שקדם לכישוף למצב בעקבות הכישוף. כלומר אין פה "לפני ואחרי" דרמטיים. בהיעדר המתח הזה בין החיים הרגילים לבין היער, ההצגה מאבדת הרבה מן המשמעות. שהרי אם אין כבלים, מהו הטעם בשחרור?

ראויים לציון המעברים היפים בין עלילת האוהבים לעלילת המשנה שבעיקר לקראת הסוף הצחיקה מאוד. כמו כן, ניכר שיפור משמעותי ברמת ההצגה במחציתה השנייה. נקודת החוזק של ההצגה מעבר להיותה קלילה וכיפית בסופו של דבר היא המשחק. רוב השחקנים היו רב תכליתיים בהציגם יכולות תנועה וריקוד מרשימות בלי לוותר על משחק מצוין. בלט במיוחד בוירטואוזיות הגופנית שלו כמו גם בהגשתו את הטקסט בצורה בהירה וקולחת יובל סטוניס שמגלם את השדון פאק שהוא זה שאחראי לכישופים וליצירת ה"קומדיה של טעויות". רוי מילר בתפקיד דמיטריוס ובתפקיד אחד מבעלי המלאכה המשתתפים בהעלאת מחזה מעלילת המשנה, מגלם תפקיד לא גדול אבל בחן ובהומור רב.

על אף הבעיות בעיקר ברמת הקונספט, שווה בהחלט לפקוד את ההצגה. אין שום צורך בידע מוקדם וגם מי שלא נתקל במחזה מעודו יעקוב ללא בעיות, בין היתר הודות לתרגומו הקולח של אברהם עוז. מדובר בסופו של דבר, בהצגה שמדברת על נושא שאין איש שאינו בוחש בו- רחשי הלב. מומלץ גם כמקום לקחת אליו דייט- הסיכוי שהעניינים לא יתחממו די קלוש.

התמונות לקוחות מעמודי הפליקר של photog37 ושל Chris L. Harris

תגובות

  • ביקורת קולעת

    מזמן לא קראתי ביקורת דוגמת זו. דקות הבחנה לאיכויות החיוביות והשליליות של ההצגה. מצפה לטוריך הבאים!

    תמיר, 30-12-2008 20:57

  • הצגה מעולה

    הייתי והיה מדהים! אני באה שוב ביום שישי!

    יעל, 23-03-2009 11:50