מגזין

המלכה שפיגל

גיטהד נתנו הופעה מרתקת, אינטימית ולא צפויה. רן כהנא לקח חלק בחוויה

מאת קול הקמפוס. 25-12-2008

תגיות: Githead

המלכה שפיגל

מאת: רן כהנא

הלילה הקריר של יום חמישי ירד על האזור המתועש של מרכז העיר. השעה 22:00 ועל רקע מוסך סגור מימין ונתיבי איילון המתפצלים משמאל, מחכה קהל מגוון בסבלנות מוגבלת לכניסה להופעה.

אני עושה את דרכי פנימה, מעט מודאג מהעדרו של התור המוכר לנוכח מספר נמוך של צופים, אך מיד מתחוור לי שהקדמתי. עמית ארז מופיע עם גיטרה אקוסטית ומסיים את מופע החימום בקאבר יוצא מן הכלל ל- I Will של "מינימל קומפקט".

האומנם יש בארץ מספיק קהל שיכול להעריך נישה מוזיקלית שונה? ב-2005 בהופעה שערכו "גיטהד" בבארבי הם צירפו את ברי סחרוף, אולי זו הסיבה? מבט נוסף אל עבר הקהל מפיג את החששות. ה"ברזילי" מלא, התאורן התכוונן, ערן צור הגיע לפרגן ואפשר סוף סוף להתחיל.

מלכה שפיגל (מינימל קומפקט), קולין ניומן (Wire), רובין רמבאוד (Scanner) ומקס פרנקן (מינימל קומפקט) עולים לבמה ופותחים עם טרק אינסטרומנטלי שיש בו מן הדאב והוא לא ממש מייצג את Art Pop האלבום המושק. בוודאי השפעה של רמבאוד.

כמוזיקאי המזוהה עם האמביינט. הבס של מלכה דומיננטי ומדוד וכשהמופע ממשיך הקהל מתוודע גם לקול המתוק והמרוחק שזכור מימי הגל החדש, מלפני שני עשורים. רמבאוד נשאר עם הגיטרה ולא מספק אלמנטים אלקטרוניים כלל לאורך כל המופע, ניומן מנהל איתו דיאלוג של גיטרות כשהוא דואג לקשט את המלודיה הרכה בריפים כבדים יותר ועד לסולואים נוקבים.

הטקסטים של ניומן והנימה הווקאלית הם ללא ספק מוטיבים הכרחיים ליצירת פאנק. במוצר המוגמר של "גיטהד" הם מתיישבים על מקצב שנע על הציר ג'מייקה-לונדון או הדאב עד הפרוגרסיב רוק. אין ספק שמדובר בהופעה מרתקת שאין בה מן המשותף ל"מינימל קומפקט": מקס פרנקן פרץ את הגבולות שהציב לו בעבר ברי סחרוף, מלכה שפיגל היא נגנית בס בזכות. היא מיומנת ומשמעותית (למרות ששרה רק ב-3 קטעים) ועדיין מייצרת בייס ליין פשטני אבל יפהפה.

"גיטהד" מבצעת את שיריה באנגלית (יותר מדויק ב"בריטית") אבל מלכה ממלמלת בשקט שבין השירים מעט בעברית, אפשר להבחין שהיא אפילו מתרגשת בעיקר במרווחים השקטים. שעה ארוכה של מוזיקה מרתקת ולא צפויה מסתיימת ואפשר לסכם מופע מוצלח אינטימי ומהנה :Art Pop של גיטהד הוא אלבום רוק אלטרנטיבי משובח שנוגע במידה מבוקרת בהשפעות זרות ויוצר מכלול חווייתי ותחושה של בגרות מוזיקלית (לעיתים אף איפוק) של ההרכב.

בלטו בהעדרם חבריה של שפיגל מ"מינימל" שלא מצאו זמן לפרגן למי שראויה לכך מאד, לפחות מבחינה מוזיקלית. מי שהגיע נהנה מאד ולקח חלק בערב של מקסימום מיוזיק-מינימום שואו.

תגובות

  • כל מילה בסלע

    אודיני, 27-12-2008 12:23

  • חווית קריאה וביקורת מעולה

    שמעתי מוזיקה של מינמל קומפקט כשקראתי את הכתבה וככל שקראתי את הכתבה הרגשתי בהופעה

    שרונזיניו, 18-01-2009 22:59

  • תודה

    תודה

    רן כהנא, 02-02-2009 23:30