מגזין

המיקרוגרוב - בקצב הקפיריניה

בין סמבה לרוקנ'רול ובין בוסה נובה לסול. דניאל קיסלוק יוצא למסע אל ה"סמבה-הוקי", הגרוב האקזוטי שכבש את ברזיל

מאת דניאל דוני קיסלוק. 08-12-2008

תגיות: המיקרוגרוב

המיקרוגרוב - בקצב הקפיריניה

ריו דה ז'יינרו, 1969, לחנויות יוצא תקליט של אמן סמבה אלמוני בשם ז'ורז'י בן (Jorge Ben). התקליט הנושא את שמו, מביא איתו מהפכה מקומית, עם הלהיטים Cosa Nostra, Pais Tropical ושלל להיטים נוספים כובש את הרחוב הברזילאי. ומאותו רגע, הגרוב נכנס אל מפת המוסיקה הברזילאית.

ז'ורז'י בן, שמאוחר יותר שינה את שמו לז'ורז' בנז'ור בגלל הדימיון בשמו לג'ורג' בנסון, הציג לנו את הסמבה-הוקי כמוזיקה חדשה-ישנה עם השפעה משכנתה בצפון אמריקה. בזמן שג'יימס בראון, הסנדק, מרקיד את כל אמריקה, בסאונד מודרני ומקפיץ, והרוקנרול והסול כבר מזמן כבשו את כל מקלטי הרדיו מסביב ליבשת. ז'ורז'י הציב שילוב מקצבים חדשים שמעולם לא נשמעו כל כך טובים וחדים.

הבחור פשוט הגדיר ז'אנר חדש שמורכב באופן די מתואם מוזיקלית בין אמריקה וברזיל, הבס הFאנקי השחור המקפיץ, כלי התיפוף שאפריקה פשוט מדברת דרכם, ההרמוניה והשירה הפורטוגזית שפשוט עושה את זה כל-כך סקסי. עד לימים אלה, הבוסה-נובה (מקצב סמבה איטי) התנגנה בעיקרה כשירי סמבה וג'אז. Antonio Jobim, Joao Giberto ורבים אחרים, לימדו אותנו מה זה בוסה במשך עשורים, אך כבר ב- 1969, לצד סוגי הסמבה הרבים, נוצר תת-ז'אנר נוסף שהושפע מאוד ממקבצי הבוסה-נובה, והמוזיקה המערבית.

עם גוון חדש ומודרני, הגיח הסמבה-הוקי (Samba-Rock, מקור השם מקשר את ההשפעה מהרוקנ'רול של שנות החמישים באמריקה). אם תרצו הכלאה של סווינג-R&B-סול-Fאנקי-סמבה-בוסה נובה, שפשוט לוקחת את הטוב מכל דבר ומושיבה אותו על תשוקת המקצב הלטיני.

ברזיל, מדינה ענייה, אך מוכשרת מאוד, מייצרת מוזיקאים במהירות תעשייתית. המוזיקה נותנת למוזיקאים הצעירים הזדמנות להרוויח קצת כסף, ובנתון שמתוך ארבעה ברזילאים, אחד מהם מוזיקאי, כל מקומות הבילוי יכולים להרשות לעצמם להקים להקות בית גדולות. בזכות הסמבה-הוקי, הז'אנר החדש שמתחבר לכל, ובזכות המוזיקה המודרנית לכאורה ששומרת על המסורתיות המקומית, המוזיקה פשוט מתפשטת לכל.

האמנים העממים מלטשים בגרסאות חדשות את להיטיהם במקצבי הסמבה-הוקי. יכולת ההכלאה של הז'אנר עוזרת להגיע לכל פינה במוזיקה המקומית של ברזיל ולגשר בין כל הסגנונות, מווילסון סימונאל (Wilson Simonal) עם הסווינג סמבה ועד הסמבה הFאנקית של ז'ילברטו ז'יל (Gilberto Gil).

בסיור לא ארוך ברחבי ריו וסאו פאולו, הערים שהושפעו הכי הרבה מהתרבות המערבית, תופתעו לגלות שבמועדוני ריקודים רבים בכל אזור בילוי, תוכלו למצוא הופעות של סמבה-הוקי. המוסיקאים המודרנים בברזיל רואים בסמבה-הוקי סוג של גישור בין המוסיקה העולמית המערבית המקצבית, לבין המוזיקה הברזילאית המקומית. לכן הקהל הצעיר שמושפע ברובו מהמוזיקה המערבית, מתחבר בקלות עם הקהל המבוגר שמתענג על הנוסטלגיות של הבוסה-נובה.

שני הרכבים שנחשבים למובילים בז'אנר במצעדים השונים בברזיל, לצד הרכבים נוספים רבים הם: Clube Do Balanco ו Funk Como le Gusta עם תוספת של סאונד אלקטרוני, שירה בשלל שפות ומקצבי Fאנק מגוונים. בנוסף למהפכה המוזיקלית העולמית שמורידה את כל החומות בין הז'אנרים ולא משאירה מקום להגדרות פשוטות, כל אלה נותנים דחיפה לא קטנה לסמבה-הוקי בדרכה אל סצנת המוזיקה של המאה ה-21.

אז כל מה שנשאר זה פשוט לקחת כמה לימונים, קשאסה, סוכר, אלבום של ווילסון סימונאל לערבב הכל ביחד ויש לכם קפיריניה בגרוב ברזילאי.

אלבומים שכדאי לבדוק:Africa Brasil by Jorge Ben

Beleza Beleza Beleza by Trio Mocotó

Alegria Tropical by Wilson Simonal

Swing & Samba Rock by Clube Do Balanco

FCLG by Funk Como le Gusta

תגובות

  • איזה כייף

    הורדתי את הדברים מעולה

    ענת, 09-12-2008 21:19

  • זה טור חדש או כתבה חד פעמית?

    תומר, 09-12-2008 22:40

  • טור חדש!

    הכתבה הראשונה מתוך הטור החדש של תוכנית הרדיו "הגרוב בוקס", הטור יתמקד במוזיקת שוליים בעולם הגרוב.. צפו לכתבות נוספות.

    דניאל, 10-12-2008 01:55