מגזין

ושוב אתכם

אליוט (שרון בן עזר), סולנית "פוליאנה פרנק" ודי ג'יית מוערכת, חוזרת לבמה לקראת אלבום סולו ראשון שישלב אקוסטיקה ואלקטרוניקה. חן ינוביץ' עושה לכם הכנה

מאת חן ינוביץ'. 04-12-2008

תגיות: אליוט, פוליאנה פראנק

ושוב אתכם

לפני הכול, בואו נניח את נושא "הזיוה" בצד. בזמנו, שיר מגרה, מהפכני, עם מסרים מגדריים שגרמו גם לג'ודית באטלר לישון טוב בלילה. או שלא. בכל זאת השיר נכתב על ידי בחור, מבוצע על ידי בחורה, ומספר על כך שזיוה גורמת לו לגמור, שהמצב כבר לא סביל ושהחזה שלה הוא משהו משגע. אם תשכחו את העובדה שהשיר הזה הוא חלוץ ראשון של 1990, תבינו שגם 16 שנה אחרי, יש במילות השיר הזה עדיין כוח לעורר אי אלו קהלים. מה זה אומר עלינו, מה זה אומר עליו, ובעיקר מה זה אומר על שרון בן עזר (להלן אליוט) שבאומץ ויותר מזה בכשרון גדול נכנסה לחיינו.

הדיסקוגרפיה של אליוט עמוסה, וכוללת יותר מעשרים פרויקטים שיצאו בדמות סינגלים, אלבומים, אוספים ופסקולים. יריית הפתיחה החלה ב- 1989 כאשר יצאה הקסטה הראשונה של להקת "פוליאנה פרנק" בעזרת האוזן השלישית ("חיה ומתה בארון") והמשיכה לעוד ארבעה נוספים בינהם "אין לאן לבחור" שכלל שירים כמו "זיוה" ו"גיבור צבא ההגנה" שחלקם אף נאסרו לשידור. האלבומים הפכו לקלאסיקה אלטרנטיבית ואליוט המשיכה ליצור ולפעול בארץ ומחוצה לה. היא התגוררה כעשור וחצי בארץ שותי התה, שם הייתה חברה בלהקות "סיסטר ג'ורג'' ו"נייטנרס", שיחררה שני אלבומים, והופיעה במאות הופעות ברחבי אירופה, כולל פסטיבל רדינג האגדי.

ב-1999 היא פגשה את מלחין הסרטים הישראלי חיים פרנק אילפמן שגר בלונדון כשהקליטו שיר עם מריאן פית'פול לסרט של צלם האופנה דייוויד ביילי. חיים ואליוט החיו את "פוליאנה פרנק" כצמד, והוציאו את "אחרי הציונות על שפת הים" ב-2000 ואת "פלסטלינה 1" ב-2003, שהיה פרויקט רימיקסים שהביא עדנה ליוצרים ישראלים כמו שלום חנוך, אריק לביא וחוה אלברשטיין.

אני יכולה להמשיך ולספר על שיתופי פעולה רבים ועל אלבומים נוספים, אך נראה כי הדף אינו מספיק ארוך בשביל להכיל את כל אלו. אין ספק שאליוט מונעת מיצירה אמיתית, כזו שלא בוחלת בכיוון מסוים או בז'אנר אופנתי. היא יכולה להיות אקוסטית, היא יכולה לתקלט במועדוני העיר לקהלים שונים ומגוונים, היא שותפה בפרויקט עם השירים הכי מחוברים לשורשים הישראלים של המדינה ("אין לי ארץ אחרת", "שיר הרעות" ו"זה קורה") ובאותה מידה להלחין את הפסקול ל"ארץ המתנחלים" של חיים יבין. אין כאן סתירה יש כאן יצירה מעניינת.

בשנת 1989 יצא השיר "גיבור צבא ההגנה" בליווי קליפ עם חיילי צה"ל באינתיפאדה הראשונה. השיר מספר על זכר שאוהב את המוות, שגומר ראשון, מזיין מהר, מעשן נובלס ומשתזף, עובר גיבוש, ורוצה להיות גיבור מצבא ההגנה לישראל, קצין גבוה שהורג את האויבים עם אישה יפה שמחכה לו במיטה. באותה שנה בדיוק הוציאה נורית גלרון את השיר "אחרינו המבול". שם היא מתארת מדינה בוערת עם בקבוקי תבערה, וילדה שאיבדה את עינה "עושה לה רע". אין לה כוח לטיפוסים מדוכאים ולא אכפת לה מה נעשה בשטחים, עדיף לחיות את החיים, תל-אביב זה החיים. שתי יוצרות, אותה שנה, מחאה שונה וכל כך דומה על אדישות, חיים, פוליטיקה ועל החיים שלנו אז ולא פחות להיום. ובעיקר, שני שירים שנאסרו והוגבלו לשידור ברדיו.

אליוט חזרה לתל אביב ב-2002  ומאז היא מופיעה בעיקר כדי ג'יי, ומלחינה  פסקולים לסרטים ולטלוויזיה ("נקמת לרנר" של גלעד טוקטלי, "וסרמיל" של מושון סלמונה ו"פיצה באושוויץ" של משה צימרמן). היא כותבת על תרבות ומוסיקה במגזין "רייטינג" ועובדת על אלבום הסולו הראשון שלה. ביום שישי הקרוב היא חוזרת לסגור מעגל בין עשרים שנה באוזן השלישית. המופע יכלול בין היתר ביצועים לשירים מהאלבום המתהווה, כולל הלחנה לא שגרתית לטקסט של מאיר ויזלטיר, שירים בני עשרים, בלדות אלקטרוניות, גרוב אקוסטי, בלוז עתידני ומחאה חצופה. כזו שרק אליוט ברגישותה המוזיקלית מסוגלת.

 

אליוט בהופעה, יום שישי ה-5.12, 22:00. האוזן בר, קינג ג'ורג' 48, תל אביב

תגובות

  • גו ינוביץ'

    מסקרן, מעשיר ועושה חשק לראות ולשמוע (או לראות ולהיראות, אפילו??) אחלה ביוגרפיה.

    נקלרוביץ', 05-12-2008 06:33

  • תמיד נהנה לקרוא אותך

    אסף, 06-12-2008 07:20

  • בתמונה שלה בעמוד הקודם היא נראית כמו ג'וני רוטן

    ג'ון דו, 21-12-2008 22:00