מגזין

מחשבות על מוות

אחרי תקופה ארוכה מלאת געגועים, סוף סוף טור חדש של אורלי נקלר

מאת אורלי נקלר. 04-01-2007

תגיות: טור אישי, מוות

מחשבות על מוות

השבוע צפיתי סופסוף בפרק החותם את העונה האחרונה של עמוק באדמה. חמש עונות ליוויתי אותם, על החיים ועל המוות, לטוב ולרע. למי שלא חשב לצפות בסדרה המעלפת הזאת תחשבו שוב ותתחילו עכשיו. אין זמן, אתם לא יודעים מתי תמותו ולוקח קצת זמן להספיק לצפות ב 5 עונות ברצף. מי מכם שעוד לא הספיק להגיע לפרק האחרון ולא רוצה להרוס לעצמו את הסוף שידלג 4 שורות קדימה.הפרק האחרון הורג את כולם, בגילאים ובמקומות שונים, בדרכים מגוונות. מות גיבורים או מוות סתמי, זקנים יותר או פחות וגם צעירים, אנחנו יודעים שזה יקרה וזה עדין כל כך עצוב. המוות אורב לכולנו מעבר לפינה, כולנו יודעים שזה הסוף הבטוח ואין דרך אחרת. ואולי הטריוויאליות הזאת היא זו שבעצם כל כך מדכאת. אולי זה הדבר היחיד שלגמרי אין לנו שליטה עליו, ואין לאן לברוח ממנו.

יום השנה למותו של ידיד שהיה לי הולך ומתקרב. אני לא מאמינה שחלפו כבר כמעט ארבע שנים.כשהיה שר היה לו קול דק כזה, מלאכי, כאילו עוד לא הבשילו מיתרי הקול שלו לגמרי. לפעמים אני עדין שומעת את קולו בעיני רוחי, זוכרת את הניואנסים בחיתוך הדיבור כמעט במדויק. ארבע שנים.כשהוא נהרג אנשים עוד לא הספיקו להכיר את החומרים שהוא כתב, והוא אפילו לא היה בן 27 כדי שמישהו בכלל יזכור. בהספד שנשא אביו על הקבר הוא אמר שאלוהים לוקח אליו את הטובים ביותר, קלישאה מוכרת ונכונה.לי יש תיאוריה אחרת. אלוהים לוקח אליו את מה שהוא צריך באותו רגע.

אם מאיימים עליו בהתקפה משערי הגיהנום הוא מארגן מלחמה על כדור הארץ. הוא מסדר את החיילים, שחורים לבנים מלכים רצים וצריחים, משתעשע קצת באיומים וקוטף אליו מספר חיילים, שיהיה בטוח שם למעלה. ואם חסרים לו רואי חשבון, סוחרים, רופאים, אנשי מקצועות חופשיים, או סתם כאלו שיעזרו להם שם למעלה להבין מי העם הנבחר, הוא מארגן שואה ומיד אוסף אליו ששה מליון כאלו, בלי מאמץ. אם חסרים מבנים בגן עדן הוא מפיל את התאומים, ולוקח גם מספר שאהידים שישמשו כפועלים ויבנו קצת בתים לכל ההרוגים.ועכשיו נדמה לי שסתם משעמם לו. אז הוא מארגן פסטיבל-על. כנראה שמשרד התרבות והבידור בעדן לא ראה התפוררות כזו מימיו. בטח קצת נמאס לשמוע את לנון מתחנן לשלום ואהבה, או את ג`ניס שותה למוות בבר חשוך. צריך סוסים חדשים, עם מרץ, עד כמה שלג`יימס בראון או ג`וני קאש נשארו כוחות סוס לייצר מוסיקה. וז`אן ז`אק גולדברג יהי זכרו ברוך, שיוסיף קצת צבע לשחור של התקופה ממנה הוא מגיע, זו שאלוהים בכלל מתחרט שהוא ברא. יהיו לבטח הרבה מתחמים, מסודרים לפי ז`אנרים , כי הקליקה הסודית של עוזי חיטמן, נעמי שמר, עלי מוהר ואהוד מנור לא יעלו על במה אחת עם בוב מארלי.

זה אירוע סגור, למתים בלבד, והרי במוות שלנו אי אפשר לשלוט. למי שמוכן למות בשביל מוסיקה אמליץ על צנצנת מלאה כדורי שינה עם בקבוק גלן מורנג`י, לפחות זה לא כואב ומסתיים בריחוף שכולנו אוהבים ונוטים להשיג ממילא בברים ובמסיבות. אני מוכנה למות בשביל מוסיקה מוות סימבולי בלבד, ובתור מי שיותר מכולם מפחדת למות אעדיף אם אפשר שזה לא יקרה עכשיו.אם תוכלו לשגר איזה אות משמים לספר לכולנו איך היה אעריך זאת מאד, רק קחו בחשבון שיתכן ואלוהים לא אוהב מתאבדים,ישלול מכם את זכות הכניסה לפסטיבל וישלח אתכם אל הלהבות שלמטה יחד עם מתאבדים משופמים אחרים שהיו אגב גם מאד רשעים. ואם זה באמת המצב הפסטיבל הרי יהיה לוקה בחסר. בלי קורט,אליוט, (ואם נכליל על פי הגדרת דורקהיים גם מנות יתר או מצבי סיכון ידועים מראש יעדרו גם ג`ניס ג`ימי ליין ג`ף ואחרים) יהיה אולי קצת זקן ומשעמם בפסטיבל-על הזה.

אבל אם לקחתם את הסיכון ועליתם למעלה, תמסרו ד``ש לאוהד רמר ותגידו שלפעמים אני מתגעגעת מאד, שיראה להם מה זה ויתפוס משבצת מרכזית בפסטיבל, שלפחות שם למעלה תהיה לאנשים הזדמנות אמיתית להכיר את המוסיקה הנפלאה שכתב.

תגובות