מגזין

אצבעות קטנות ואדומות

Kitzu הגיעו מירשולמים ו- Tiny Fingers הדרימו אלינו מפרדס חנה כדי לפנק בדאבל פ'יצר. אודי ניב מתבאס לראשונה מהעובדה שהוא תל אביבי

מאת אודי ניב. 21-11-2008

תגיות: אודי ניב, הופעות חיות, Kitzu, Tiny Fingers

אצבעות קטנות ואדומות

ליל אמש נפגשו Kitzu  ו- Tiny Fingers  לדאבל פ'יצר במועדון הברזילי בתל אביב. את הירושלמית שביניהם אני מכיר מזה פרק זמן לא מבוטל, אם כי מעולם לא יצא לי לראות אותם בהופעה. אמנם זוהי אינה הופעתם הראשונה בתל אביב, וגם באינדינגב ניתנה לי ההזדמנות לראותם בהופעה, אך איכשהו זה ברח מבין אצבעותיי הקטנות.

ההופעה החלה כמיטב המסורת הישראלית באיחור שעבר את גבולות האופנתי. אין לי טענות למועדון עצמו, שכן הוא רחוק מלהיות היחיד שעושה זאת, אלא דווקא אלינו, הקהל. האם זה בסדר שהדרך שלנו להיאבק בתופעה היא פשוט להגיע שעה מאוחר יותר בכדי "לתפוס את ההופעה בזמן"? או שמא עלינו להקפיד על הגעה בזמן ולעשות את השינוי בדרכים מקובלות ואולי אף מועילות יותר? ומי יודע, אולי אתם בכלל בעד התופעה, אתם יותר ממוזמנים להגיב על כך.

Kitzu עלו ראשונים ופתחו עם Diamonds. כולנו היינו צריכים בדיוק דקה בכדי להפנים שהסולנית שלהם הולכת לקחת את מלוא תשומת הלב שלנו. לאה גדיוק, הסולנית אדומת השיער עלתה להופעה כשהיא חולה וסחטה את מרבית הכוחות שיכלה בכדי להשאיר אותנו עם העיניים מפוקסות. התנועות הפסיכוטיות שלה על הבמה ביחד עם הקול העוצמתי, האנרגיה המתפרצת והמראה בסגנון המנגה היפני שלה, הסתברו כשילוב מנצח. כל כך מנצח, עד שהתעלמתי כמעט לחלוטין מאמן הוידיאו שהצטרף אליהם למהלך כל ההופעה.

יותר מכל, נדמה שהאנרגיה המתפרצת של גדיוק קשורה ישירות לחיבור שקיים בין חברי הלהקה. השירים שלהם נשמעים נהדר בהופעה למרות שדווקא בשיר Baloon האהוב עלי, ציפיתי לגרסה מושחזת יותר. בהתחשב בשאר ההופעה, אני די סבור כי זה היה השלב בו מחלתה של הסולנית גברה עליה לכמה רגעים והחלישה את היכולות הוואקליות והחוש התיאטרלי המובהק שלה.

Kitzu כיום נשמעים טוב יותר מהגרסאות היחסית בוסריות שישנן בעמוד המיי ספייס. והתוספת הויזואלית של ההופעה רק מיטבה עמם ועם סגנון המוסיקה שלהם. מה שיכול לעיתים להישמע מעט חוזר על עצמו בשמיעה ביתית יקבל סנוקרת בהופעה וישמע סוחף. ההופעה הבאה שלהם תהיה בתל אביב גם כן, וזו הזדמנות מצוינת לאלו שפספסו. אם תרשו לי להמר, לא מעט פרצופים שראיתי ליל אמש, אראה גם בהופעה הבאה שלהם. אה, כן. זה אומר שגם אותה אני לא מתכנן לפספס.

Tiny Fingers השתדלו לעשות את החילוף מהר ככל הניתן. שאפו לקהל שהחליט ברובו להישאר עד לסופו של המופע השני ולא לנטוש בין ההופעות, כפי שכבר ראו עיני בלא מעט מקרים. בניגוד להיגיון, את הלהקה הזו דווקא הכרתי רק בחצי השנה האחרונה אבל כבר הספקתי לראות בהופעה.

את המוסיקה שלהם אפשר לתאר כקרב אגרופים: ברוב הזמן ישנה אגרסיה שמתפוצצת על הבמה, כשמדי פעם ישנה הפוגה להתגוששות, בדרך כלל, לניצול של גורם ההפתעה. אין ספק שהמוסיקה שלהם אינה קלה לעיכול. בטח לא אחרי הופעה של להקה כמו Kitzu. ובכלל, הרכב שעושה מוסיקה אלטרנטיבית אינסטרומנטלית ומורכב מ "השילוש הקדוש" (גיטרה-באס-תופים), מעצם היותו הרכב נגנים מצומצם ומעצם היות הקטעים חסרי טקסט ושירה, המשימה להשאיר אותנו מחוברים הופכת לקשה פי כמה.

ואתם יודעים מה? זה עובד להם דווקא די טוב; מעברים חדים ולא שיגרתיים, סאונדים ואפקטים מפתיעים שגורמים לך לפעמים להתאמץ ולהבין מי מהם מייצר אותם, גיטרות עם כיוונים מעט שונים, תופים שמכים בלי הרף ובעיקר, המון רעש חיובי ומתפרץ שהתקבל בברכה על ידי הקהל. נכון שישנם רגעים שקל מאוד ללכת לאיבוד במוסיקה שלהם, אבל זה קורה לשני הכיוונים: הן לצד בו איבדת אותם והתחברת לעצמך והן לצד בו איבדת את עצמך והתמסרת אליהם.

כולם אומרים "אין מה לעשות, מי שיוצר מוסיקה בארץ חייב לעבור לתל אביב". ליל אמש, על במת הברזילי, עוד שתי להקות הוכיחו שזה לא בהכרח נכון ושאפשר גם אחרת. 

 Kitzu + Tiny Fingers  בהופעה בברזילי 18.11.08.

תגובות

  • טייני פינגרז ממש לא דרומיים

    פרדס חנה כרכור ריפריזנט...

    ע, 22-11-2008 23:55

  • תודה ע

    משום מה נטמע לי בראש שהם מהדרום..אולי בגלל הקישור אצלי בראש לאינדינגב..בכל מקרה תוקן.

    אודי ניב, 23-11-2008 07:46

  • אחלה כתבה יא אודיני אבל

    פרדס כץ היא לא פרדס חנה.. כותרת..

    שיינברגר, 24-11-2008 07:22

  • הולך לי..עם הכתבה הזו..

    נכשל במבחן בגיאוגרפיה, 24-11-2008 11:29