מגזין

שואבי האבק חוזרים

אודי ניב תפס את אלכס קולייה, בסיסט ומייסד להקת Hooverphonic לשיחת צהריים, רגע לפני שהם נוחתים להופעה יחידה בישראל

מאת אודי ניב. 13-11-2008

תגיות: אודי ניב, ראיון, Hooverphonic

שואבי האבק חוזרים

האמת היא שאני נרגש מהראיון ולכן עשיתי מעט שיעורי בית ומצאתי שתי עובדות מעניינות על האלבום האחרון שלכם: האחת היא שהוא הוקלט ב*קונסולה אנלוגית של 24 ערוצים והשנייה שאתה הפקת את האלבום בעצמך. אני מניח שאתה חובב סאונד ? * (מסוג מכשירי ההקלטה בהם נהגו להשתמש להקות כמו ביטלס ופינק פלויד בשנות השבעים)

באלבום האחרון רצינו לשלב בין טכנולוגיה חדישה ומודרנית לטכנולוגיה ישנה למרות שהדגש היה יותר על רטרו ולא על סאונד מודרני. רצינו ליצור את ההגבלה של אולפן שהייתה בשנות השישים, למרות שאז עוד לא היה מכשיר של 24 ערוצים, כך שלא הלכנו באמת עד הסוף. אם כך, בכל זאת רציתי את ההגבלה של 24 ערוצים כיוון שכאשר אתה מוגבל אתה מחויב להיות יותר יצירתי ולחשוב יותר וזה מה שאני אוהב במכשיר הזה. וכמובן את הסאונד החם שלו ואיך שהוא נשמע לאחר מכן על המחשב.

לגבי ההפקה, אני תמיד אוהב להיות מעורב בהפקה למעט שני האלבומים האחרונים אותם הפקתי למעשה בעצמי. זה משהו שאני נהנה מאוד לעשות. יש לי מעין חזון ואני מנסה לתרגם אותו ואני נהנה מזה מאוד.

האם שתי העובדות שציינתי קודם עזרו לכם להפוך את הסאונד של "הוברפוניק" כמו שאתה אוהב או כמו שרצית שישמע?

ייתכן, אבל באותה המידה אני אוהב ונהנה לעבוד גם עם אנשים אחרים. את שני האלבומים האחרונים שלנו הפקתי לחלוטין בעצמי כיוון שידענו מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו מכוונים. אבל אולי עוד נעבוד עם מפיק אחר כבר באלבום הבא. אני באמת אוהב את שני העולמות. אני אוהב לעבוד עם אחרים כיוון שאתה נפתח לרעיונות שלא יכולת לחשוב לבד. מצד שני אם אתה עובד לבד זה מאוד טהור. אני אדם עם ראש פתוח מטבעי כך שאולי אני פשוט אוהב את הגיוון, לשנות כל הזמן ולא לחזור על עצמי.

גם האלבומים של הוברפוניק הם שונים אחד מהשני

האלבומים שלנו אכן שונים אחד מהשני. בבסיס שלהם הם די אקלקטיים וכך אני ושאר חברי הלהקה אוהבים את זה. זה קצת כמו באוכל, אני אוהב אוכל צרפתי אבל אני לא רוצה לאכול רק ממנו כל יום. והמוסיקה שלנו בהתאם; אנחנו אוהבים כל מיני סוגי מוזיקה וההשפעות שלנו ממוזיקה משתנות מפעם לפעם בהתאם למקום בו אנחנו יוצאים. מדי פעם זה פחות כיף למעריצים לעקוב אחרי השינויים שלנו, אבל מצד שני אני לא חושב שכולם חייבים לאהוב את כל האלבומים שהלהקה הוציאה במשך השנים. גם אני לא תמיד מתחבר לכל האלבומים של להקות שאני אוהב וזה בסך הכול להיות אנושי. לפעמים הדעות והסגנונות שלך משתנים וזה לדעתי היופי בלהיות יצירתי.

אתה חושב שהמבחר של השירים והסגנונות הם שהופכים להקה לעל זמנית?

בהחלט. אני חושב שזה שומר על איזון מסוים בלהקה. הרבה להקות הופכות לעל זמניות בגלל מוסיקה אקלקטית. לגבי המוסיקה שלנו, אני חושב שישנם אלבומים שישרדו לאורך שנים ויש כאלה שלא. אני חושב שאם יש סאונד טוב ושירים טובים באלבום זה הדבר הכי חשוב בכדי שיהפוך לבלתי נשכח. אם ניקח להקות אחרות כמו לדוגמא Depech Mode באוספים שלה, ישנם שירים טובים מכול האלבומים והשנים ששרדו. להקה טובה יכולה להוציא גם שירים פחות טובים במהלך השנים אבל אם יש באלבום שירים טובים האלבום ישרוד ויהפוך לעל זמני.

אני מסכים איתך, מלבד הרעיון שהשירים הכי טובים של להקה נכנסים בהכרח לאלבום ה "Best of"  שלה. קח לדוגמא את אוסף הסינגלים שלכם, השירים בו הם לא בהכרח השירים הכי טובים שלכם.

זה נכון. אני מסכים איתך גם בנקודה הזו. סינגל הוא באמת לא בהכרח השירים הכי טוב. אבל אלו כן השירים שאולי ישרוד ויעברו את מבחן הזמן.

אתה לא ידוע כבסיסט הלהקה בלבד אלא גם כמייסד הלהקה ולמעשה כלב הלהקה ורק באלבום האחרון שלכם, השישי במספר, החלטת לשיר סוף סוף.

האמת היא ששרתי באלבום השני שלנו שני שירים אבל אנשים שכחו כי באמת מאז לא שרתי. למרות שחברים ומוסיקאים מקומיים מנסים לדחוף אותי לשם, אני עדיין לא מרגיש כזה בטוח ושלם כזמר. באלבום האחרון הקלטתי את כל הדמו בבית, כשאני שר, כי זה היה מיועד להיות אלבום סולו שלי אבל אחרי שהשמעתי את זה ללהקה הם מאוד אהבו והחלטנו לעבוד עליהם ולהקליט אותם. בכמה שירים כל כך התרגלנו לכך שהקול שלי היה שם שבסופו של דבר כשג'ייקי שרה אותם זה כבר היה נשמע לנו מוזר, אז החלטנו להשאיר את זה ככה. לעומת זאת, באלבום הבא של "הוברפוניק" אני לא מתכוון להיות הסולן, אבל אני עובד מחדש על אלבום סולו ראשון שלי, שם אני אהיה חייב לשיר.

אם כך מתי אלבום הסולו אמור להשתחרר?

אני עובד על זה עכשיו והוא אמור להיות גמור כבר בסוף השנה. אבל אז אני אצטרך לחפש לי חברת תקליטים שתרצה להוציא אותו עבורי אז "אל תירו בי" אם זה לא באמת יצא בזמן המשוער. אני מאוד אוהב את הרעיון של להוציא אותו בפורמט דיגילטי ולא בהכרח בפורמט של דיסק. אני מאמין בעתיד ובטכנולוגיה, ואני תמיד אוהב להיות בקדמת הטכנולוגיה, מה גם, שאני בטוח שעוד כמה שנים כבר הכול יהיה על גבי האינטרנט. אבל הכול עדיין בסימן שאלה אחד גדול כרגע. קודם אני אסיים את האלבום ורק אז אתפנה להחליט.

אתה באמת אוהב קדמה.. "הוברפוניק" פרסמה באתר הבית שלה ובעמוד המיי ספייס שלה שהיא מחפשת את הסולן/ית שלה דרך האינטרנט

זה בדיוק חלק מהעניין. כשעשינו אודישנים לפני עשר שנים, השתמשנו ברדיו בכדי להודיע שאנחנו מחפשים זמר/ת והמון אנשים הגיעו גם מבלי שיכולנו לעשות סינון ראשוני. היום אתה יכול לשמוע ולראות את האמן עוד לפני שהוא מגיע לאודישיין ורק אז לזמן אותם. החלק השני הטוב שבזה, הוא שאנחנו לא מוגבלים למצוא את הצלע הבאה שלנו דווקא בבלגיה. הוא יכול להיות מכל מקום בעולם. אפילו קיבלנו שתי פניות מישראליים. זה החלק הכיפי והטוב של הגלובליזציה, אז למה לא לנצל אותו.

אתם מקבלים הרבה פניות? ומה בכלל אתם מחפשים?

עד עכשיו קיבלנו כשישים פניות חוזרות אבל פרסמו את זה ממש לאחרונה. היו אפילו כמה פניות ממש מעניינות אבל זה עדיין מוקדם. אנחנו מחפשים קול ייחודי, כזה ששומעים אותו ומיד מזהים. אנחנו לא מקובעים על העובדה שזו חייבת להיות זמרת. את האלבום הבא אנחנו יכולים להקליט עם קול גברי או נשי או שניהם. כמובן שבמצב כזה נצטרך להעסיק זמרת נוספת לסיבובי הופעות. אבל קודם כל עלינו לסיים את סיבוב ההופעות הנוכחי ולהישאר עם הרגליים על הקרקע עד שהוא יסתיים. רק אז להתפנות לדברים חדשים. אנחנו מאוד מעריכים את העובדה שכבר פנו אלינו לא מעט אנשים.

בשירים שלכם משתמשים לא מעט גם לפסי קול לסרטים, פרסומות ופרומואים בכל העולם. יש לכם קווים אדומים לגבי השימוש ביצירות שלכם?

וודאי שיש לנו גבולות. אני לא מוכן שישתמשו לזה למטרות פוליטיות ולאלימות. אני לא רוצה שייווצר איזשהו קשר בין המוסיקה שלי לפוליטיקה. המוסיקה שלנו היא יותר מידיי סוריאליסטית בשביל השימוש הזה לדעתי, מה גם שאנחנו יוצרים מוסיקה בשביל כולם ואנחנו לא רוצים שמישהו לא ישמע אותה בגלל שהוא מזוהה עם צד פוליטי או אמונות ומחשבות שאינן קשורות למוסיקה. אבל בסך הכול אנחנו עושים מוסיקת פופ ולא אכפת לנו שמשתמים בה לסרטים ופרסומות.

Hooverphonic יגיעו להופעה אחת ויחידה ב 20.11 במועדון הבארבי בת"א.

תגובות