מגזין

אין סוּפי

"הייאם" ושי בן צור, לקחו לעצמם את הזכות להינות מהיופי והחופש היצירתי, שנמצאים מחוץ לגבולות מופשטים. מאור בוכניק נחת במבצר שוני

מאת מאור בוכניק. 08-10-2008

תגיות: שי בן צור

אין סוּפי

הייאם, ההרכב הסופי קוואלי ושי בן צור, נחתו במוצאי שבת להופעה במבצר שוני, הסמוך לבנימינה, כחלק מהמסיבה החודשית של הטרייבל-דאנס. יצאנו צפונה, החתמנו דרכונים בגלילות, תוך כדי שיחה בטלפון עם גיל קרניאל, מפיק הטרייבל דאנס, אני מצליח להבין למה קרניאל מתכוון כשהוא אומר שמצד אחד הטרייבל תופס תאוצה, המעגל הולך ומתרחב, אבל מצד שני, עדיין נשאר במין אנדרגראונד.

ההפקה המושקעת מתמקמת לה כבר כמעט שנה, כקרקס נודד, כל חודש בלוקיישן אחר, מטע פקאנים ברשפון, ווינגיט, מבצר אנטיפטרוס, האחרון נערך במבצר שוני. הטרייבל נותן חוויה שבטית, מאות אנשים בריקוד חופשי, יחפים, בגילאים ומצבי צבירה שונים.  

אמיר יעקבי על תופים ושירה, נועה זולו על הדידג'רידו ויותם חרודי כלי הקשה, מספקים סאונד עבה, ורב שכבתי. כל מילימטר אוויר מנוצל, ועדיין גם באוזן בלתי מזויינת אפשר למקד לרגע את תשומת הלב בצליל קטן, מצילה קטנה שחוזרת על עצמה כל מספר שניות קבוע, ולשמוע רק אותה, בתוך כל הבליל הסמיך שמסביב.

להפקה של הטרייבל יש מין עקרון סגפני, לא מוכרים אלכוהול באירוע, העקרון מגובה ברצון להינות מ"היי-טבעי". זה לא מפריע לכמה מאות זוגות רגליים להתרומם מהקרקע. עד כאן הטרייבל, שהוא בעצם רק העטיפה הצבעונית לבונבויירה של המופע הפותח. לאורך השנה התארחו על הבמה מארק ופרץ אליהו, קריוקה ולואיז גאולו, ראקש צ'אורסייה וסאתיאג'ית טאלווקר (כתבה נוספת), ובמוצ"ש האחרונה - הייאם. (נכתב Heeyam לא לבלבל עם איאם, הרכב רגאיי ישראלי). שי בן צור - שירה ובנסורי (חליל הודי), יחד עם ג'אלל, נג'יר וקוטלה קאהן, מראג'אסטן, החמושים בדוּלק (תוף הודי), הרמוניום, קסטנייטות, נבל פה ופרצוף רציני. בנוסף, אודי בן כנען - בוזוקי וגיטרה, עמוס פרידמן - בס ואביב ברק- תופים.

בן צור, ישראלי, שעד גיל 19, ניגן רוק בלהקת "חרב דמוקלס", מספר שחווה שינוי פנימי בהופעה של זאקיר חוסיין והאריפראסד צ'אורסייה. מאז, קרוב ל- 14 שנה שבן צור מתגורר בהודו. אגב, האריפראסד צ'אורסייה, הוא דודו של  ראקש צ'אורסייה, שהתארח בטרייבל דאנס, במאי האחרון.

בן צור מסביר שהיצירה קלה יותר בהודו, בין אם בזכות אורח החיים המקומי, ובין אם מהחיבור הטבעי לקוואלי, הנשען על הזרם הסוּפי, שבאיסלאם. מה שבישראל קשה יותר, אולי בגלל קונוטציות שנגועות במציאות מזרח תיכונית. דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

פירוש השם "הייאם" בערבית, הוא אהבה שמיימית. בן צור, אולי בתבונה, לוקח לעצמו את הזכות להינות מהיופי והחופש היצירתי, שנמצאים מחוץ לגבולות מופשטים שקבעו - אתה יהודי, אתה מוסלמי ואתה הינדוהיסט! הקלישאה אומרת - אל תיתן למי שאתה, להפריע למה שאתה יכול להיות. יכול ומותר הכל, במוזיקה של הייאם, הודים שרים טקסטים מהיהדות וישראלי מנגן על בנסורי. כמו שניסח זאת ידידי האנגלי, בצהריי שבת כששתינו צ'אי: "איפה עוד תראה בחור ישראלי שמוזג צ'אי אוריגינל, מקומקום אנגלי לכוסות מרוקאיות".

במהלך שהותו של בן צור בהודו הוא נכנס תחת חסותו של גורו מקומי, אולם עזב כעבור שנה, זמן קצר מדי, כהגדרתו, למי שרוצה להפוך לחומר ביד היוצר. הדילמה התעוררה כשהבין שלעולם לא יוכל להיות כמקומיים, בשל שליטתם בשפה, ואם לא ישתמש בשפתו שלו - יהפוך לאילם. כך מצא את החיבור בין שפת העברית וטקסטים יהודיים, לסולמות ומקצבים מהמוזיקה הסוּפית. המוזיקה היא עוד דרך להגיע לאלוהים, כפי שאמר איש דת סוּפי (זרם המיסטיקנים באיסלם) לבן צור, באחד ממפגשיו.

האלבום של הייאם, יצא ב- 2003 בהוצאת "לב-העולם", וכולל עשר רצועות. ברצועה 8 As You Will, הלחין בן צור טקסט סוחף, ששאוב ממקורות יהודיים, רצועה 4 Dancing, איתה פתחו הייאם את ההופעה, גם לאדישים היה קשה לשבת ורצועה 9 Liberated, חופשי.

הקרם דה לה קרם, של כל הפקת הטרייבל, מתקיים בנקודת המפגש על הבמה, בו מזמינים האורחים המשתנים, את בעלי הבית, אמיר יעקבי, נועה זולו ויותם חרודי. אז זה כבר הופך לחטיבת נשפנים, סוללת תופים ופרקשיין, מיתרים וווקאלס, שפשוט נהנים בעצמם מההזדמנות לנגן, ובעיקר לאלתר ביחד.

פילסתי דרכי אל מחוץ לאמפיטיאתרון שבמבצר, מחוץ לחומות, שם נמצא גם גן פסלים, הכולל 90 פסלים עשויים מתכת, ברונזה ועץ, ואלפי צלליות. הדי הבאסים נשמעים מאחור באופן עמום. מצאתי את בן צור משוחח בסלולרי. כשסיים, שאלתי לשלומו, העיניים הראו שהוא באמת נרגש מההופעה. קבענו להיפגש בעוד מספר דקות. וכשהוא הולך להחזיר את הסלולרי לחבר. לחצתי לו יד קצת מיוזעת, אולי בגלל זה נתן לי להתייבש. חלפו שתי סיגריות, ועוד זוג שכבר הספיק להגיע מאחור, ולסיים להתגפגף (זה כמו פטרוזיליה שנתקעת בין השיניים - לא מפריע עד ששמים לב). ספרתי 90 פסלים, ואין בן צור. אין סוּפי.

תגובות

  • באבא בוכניק תגיד לי מה יהיה אה?

    כל פעם אני אתרגש לקרוא את הכתבות שלך! זה מדהים אפשר ממש לדמיין אותך באותו הערב...הייתי שמח לעוד פרטים על ההופעה...זאת הייתה צריכה להיות כתבה של 1000 מילה לפחות ...רק תן לי עוד יא זלמה! חבל שלא הייתי איתך שם באמת יש קסם בהופעות של הטרייבל דאנס בעיקר שהם מארחים מוזיקאים כל כך מוכשרים! מה עם מר בן צור חזר להודו ? או שהוא מגיע לאיזה ראיון בתחנה? תמשיך להביא לנו דובדבנים...

    שי, 09-10-2008 05:40

  • בוכניק באמת מדהים

    אביבי, 11-10-2008 17:39