מגזין

חמצן דו חנקני

הצמד "אייר" מעולים. לא רק בדיסק, אלא גם בהופעה. רק תלוי איפה תפסתם אותם. אייל דסקל על ההבדלים בין ההופעה בהאנגר11 למועדון הזאפה

מאת אייל דסקל. 06-10-2008

תגיות: Air

חמצן דו חנקני

כמו חבר טוב שמגיע לביקור בארץ לא יכולתי שלא לבלות את הסוף שבוע עם נסיכי הלאונג' והפופ האלקטרוני של העשור האחרון, הצמד הצרפתי "אייר" - יום חמישי, 2.10, בהאנגר 11 בתל אביב ולמחרת במועדון הזאפה ברמת החייל. והרי ההבדלים:

לא יאמן. לא יאמן איך שלוקיישן יכול לשנות את כל חווית ההופעה מהקצה אל הקצה. פשוט ככה. מי שהגיע למועדון הזאפה הרוויח ובגדול. זה היה שווה כל שקל. האינטימיות של הזאפה והסאונד המשובח במקום פשוט פעלו לטובת "אייר". זה היה המקום האולטימטיבי להופעה מסוג כזה, במיוחד כשמדובר בסיבוב הופעות אקוסטי. ההאנגר 11, יממה אחת לפני, פשוט גרם עוול להופעה שלהם שלא מיועדת למקומות גדולים, בטח לא לכאלה שאפשר להכניס בהם יותר מעל אלף איש בלי למצמץ.

כפי שאתם יכולים להסיק מדבריי, אני בהחלט מסכים עם הביקורות הלא מחמיאות על ההופעה בהאנגר, במיוחד עם זו שהתפרסמה באתר "וואלה". אבל חשוב לי מאוד להגיד לכל מי שצפה בהם רק בהאנגר או קרא את הביקורת ש"אייר" מצוינים על הבמה והם פשוט זקוקים למרחב הנכון ולסאונד שעוטף את הקהל, לא כזה שהאוזניים צריכות לצאת בעקבותיו ולחפש אותו בין מלמולים של אלפי אנשים.

בניגוד להופעות רוק וPאנק, שיכולות לעבוד טוב גם בחלל שמכיל אלפי אנשים וגם במועדונים קטנים כמו הפטיפון או לבונטין 7, "אייר" יוצרים מוסיקה שמחייבת פרטיות וסביבת הקשבה נוחה וקרובה. כמו האנשים עצמם שעומדים מאחורי הצמד "אייר", ז'אן בונאה דנקל וניקולה גודין , כך גם המוסיקה שלהם - צנועה ולא דומיננטית, מרגשת וקסומה כל כך שהיא דורשת התייחדות.

לגבי התקשורת, או חוסר התקשורת ליתר דיוק, של השניים - היא לא הפריעה להופעה בזאפה לקבל ציון גבוה. פה לא נעוץ המכשול שגרם להופעה בהאנגר לא להתרומם. השאלות שהכי מסקרנות אותי היא האם "אייר" ידעו שהם עומדים להופיע מול אלפי אנשים? האם מארגני המופע טרחו לתת לצמד נתונים אמינים על מכירות הכרטיסים בהאנגר? ואם כן, למה "אייר" לא הכינו מבנה שונה להופעה בהאנגר? האם הם חשבו לתומם שהפורמט האקוסטי עשוי לעבוד כראוי גם בחלל כזה? ואם לא, לא חבל שאלפי אנשים השקיעו את מיטב כספם ונשארו בתחושה שחצי תאוותם בידם במקרה הטוב?

יתכן שהמשקיעים שהביאו את "אייר" לארץ באו לדפוק קופה על גבו וכיסו של הקהל הישראלי בהנחה שעלות המופע נמוכה בשל הקונסטלציה המצומצמת שלו, ומבלי לחשוב על התוצאות. מצד שני, יכול להיות שבלי ההופעה בהאנגר לא היה כדאי למשקיעים להביא את "אייר", וגם שלוש הופעות בזאפה לא היו מכסות את ההוצאות. אולי נוצר כאן מצב אבסורדי שבשביל ש- 300 איש ייהנו, 3000 אחרים צריכים להתאכזב. אבל אני לא המצאתי את החיים, ולכל אלה אין לי תשובות או עצות לצערי, אבל הייתי מאוד שמח לדעת מה קרה מאחורי הקלעים, מה עמד מאחורי השיקולים המקצועיים של אנשי ההפקה ומאחורי תהליך קבלת החלטתם. תגובות יתקבלו בברכה.

תגובות