מגזין

בעזרת הג'אם

גם טל בן ברוך הגיע ללבונטין ונסחף בג'אם סשן של כוכבים מקומיים וסגנונות שונים, בהופעת האיחוד של הרכב הגרוב "אניקוקו"

מאת טל בן-ברוך. 27-09-2008

תגיות: אניקוקו

בעזרת הג'אם

"אניקוקו" הוא הרכב סופרסטארים מקומי (חברים מ"פאנקנשטיין", "הדג נחש", "בום-פם",  סאבו וקותי...), רובם עומדים איתנו מחוץ ללבונטין ומחכים. יש עיכוב. זה לא הדיוק האנגלי של סר פול, שהופעתו הסתיימה ממש לא מזמן ותגובות (חיוביות) מתחילות לזרום לי לפלאפון. נראה שגם חברי ההרכב חסרי סבלנות, מתים כבר שיתחיל. בשלב מסויים וטיפה מאוחר כולנו יורדים אל חלל ההופעות של לבונטין 7.

בתור חימום, בוקע קולה מלא הזימה של בטי דייויס מהרמקולים. חיוך נפרש על שפתיי- אישה שהיתה נשואה למיילס (דייויס) ועשתה צרות לג'ימי (הנדריקס) וסליי (סטון) שרה פאנק מלוכלך ומבעבע... זה באמת מחמם.

מחיאות כפיים, שריקות, ועידן K (כלי הקשה) מסבירים בהתרגשות על מה ולמה התכנסנו - קבוצה של חברים שפשוט אוהבים לנגן יחד, באו לנגן יחד שוב, בהופעה שכולה ג'אם סשן.

המוסיקה מתחילה, בהדרגה. כל נגן מצטרף או נושר לרגע מהחגיגה. אילן יופה (אדיר!!!) נותן ביט מחרמן בתופים. כלי הקשה מצטרפים. קותי מבריק כרגיל עם אפרוביט- פסיכדלי בקלידים וככה זה ממשיך, מתחיל ונגמר, נבנה ומתפרק כל הזמן. סאבו מנדב סקראץ', הגיטרה של אורי כינורות מייבבת סטייל הנדריקס. סקסופון, חצוצרה וחליל צד מצטרפים ביחד או לחוד, יאיא נותן בבס וכולנו מתחברים לטרוף. תחושה של שבט מתפשטת במקום.

קרולינה עולה, שרה שיר, מאלתרת ונוהמת לתוך המיקרופון. כל קטע נמשך בקלילות לפחות 8-10 דקות. וכל מוסיקאי מאלתר בתורו ומקבל את הפוקוס לכמה רגעים כששאר הנגנים מורידים קצת ווליום ונותנים לו לעוף, לאבד את עצמו בתוך המוסיקה, ולסחוף איתו את הקהל.

כידוע, כל הסיפור של ג'אם סשן יכול, בשלב מסויים, להתיש או להעיף אותך כמעט באותה מידה. זה תלוי כמובן במידת ההתחברות לאווירה ולקטע שמנוגן (מעבר לאלכוהול ושאר חומרים שבא לכם לדגום, כמובן).

נראה לי שרוב הקהל התחבר לרוב הקטעים, הישג מצויין להופעה שאינה מהודקת ברצועות קצרות וקולעות, אלא נמרחת ונמתחת לאורך ורוחב האולם. האמת, הישג אדיר בהתחשב במערכת הסאונד הבעייתית בלבונטין, שנדמה שלא ממש בנוייה להחזיק הופעות עם סאונד אינטנסיבי- מ"איזבו" ועד "אניקוקו". משהו או מישהו בסאונד פשוט לא עומד בעומס. זה לא שהיה סאונד מזוויע, אבל הוא היה ממש לא מפנק.  

קשה להגדיר את הסגנון של "אניקוקו", הרכב ג'אם- סשן שמשלב אפרו- ביט, פאנק, היפ- הופ, ג'אנגל, פסיכדליה ולטין. מה שבטוח, הדבר הזה זה עבד כמעט כל הזמן בצורה משכנעת וכיפית. נותר רק לחכות ל- EP שאמור לצאת בקרוב, ולקוות לעוד הרבה הרבה הופעות.

אניקוקו בהופעה, 25.9, לבונטין 7

תגובות