מגזין

בלוז לאללה - אינשאללה

הופעת הקאברים ל"גרייטפול דד" בעיר הקודש, הוכיחה יותר מכל שמוסיקה היא הדת הכי ליבראלית. גיל מטוס חוזר בתשובה

מאת גיל מטוס. 06-09-2008

תגיות: גיל מטוס, רוק, בלוז, גרייטפול דד, Grateful Dead, פסיכדליה, קאברים, סיקור הופעה, אמריקה, המעליות, ג'אם, ג'רי גרסיה

בלוז לאללה - אינשאללה

זה היה לפני חמש שנים בערך, ב- Rainbow Gathering שהתקיים לא רחוק מהעיירה אל בולסון שבארגנטינה. בליבו של יער שכוח אל, התגבשה לה קהילה זמנית של כמה עשרות אנשים שהגיעו לקחת חלק בחוויית ה- Gathering בטבע. היו שם אנשים מכל העולם והרבה מאוד צבעים: הדולפין שהסתובב עירום ותיקשר לרוב באמצעות חיוכים, בחור בן 60 עם זקן עבות שניגן בחליל, שתי תיירות צרפתיות בנות 50 שבמקרה שמעו על המאורע, כמה אמריקאים שוויתרו על החלום, קבוצה של חברה שמטיילים מסביב לעולם מכסף שהם מרווחים בהופעות רחוב, כמה מקומיים מהעיירות הסמוכות. וכיאה לדרום אמריקה, אחוז לא מבוטל של ישראלים שהחליטו לחתוך קצת מהמסלול כדי שיוכלו לספר בהמשך, שהם לא כמו כולם.

בבוקר השני, התעוררתי לצלילי גיטרה רחוקים. היות וגם ככה קשה עד בלתי אפשרי לישון כמו שצריך באוהלים המצ'וקמקים שהיו לנו, החלטתי לנצל את ההזדמנות. בלי לצחצח שיניים או לנקות את הצהוב המגעיל הזה שמצטבר ליד העין, לקחתי את הגיטרה והלכתי לכיוון המעגל, היכן שבלילות מתקיימות הארוחות, מדורות הענק והג'אמים.

על אחד הגזעים ישב בחור רזה, טיפה מבוגר עם שיער ארוך שפרט על הגיטרה צלילים של בוקר חדש. ניסיון התקשורת הראשוני בינינו לא צלח, היות והספרדית שלי הסתכמה ביכולת להזמין המבורגר ומקום ללון בו והבחור שישב לצידי היה מקומי שהתגורר בקרבת המקום ולא ממש ידע אנגלית. מהר מאוד הבנו שהצורה היחידה בה נוכל לתקשר תהייה דרך המוסיקה. באופן די אירוני הוא החל לנגן את The Sound of Silence של סימון וגרפונקל, אני הצטרפתי ומשם כבר עלינו על דרך המלך. בלי דיבורים, שאלות, או חקירות, פשוט תקשורת טהורה דרך השפה האוניברסאלית.

בלילה של יום חמישי, ה- 4.9, ב"צוללת הצהובה" בעיר הקודש, התכנסה לה קהילת "הגרייטפול דד" הישראלית, לצפות במופע קאברים ללהקה של ההרכב הישראלי-אמריקני The Elevators. התחושה שהתקבלה בכניסה לצוללת הייתה שהגענו למעין אירוע משפחתי שכזה, רק שפה אנחנו הקרובים הרחוקים יותר. המון אמריקאים היפים דתיים מכל הגילאים שעברו לישראל, פאות שלא מביישות שום ברסלב, פליטי "וודסטוק", ירושלמים סקרנים, משלחת יקרה מקיבוץ עין-גדי שנשאה את דגל הדד הענקי. ואנחנו, המוזרים שהגיעו מהמרכז.

הרכב האנשים הסוריאליסטי שהתקבל באותו הערב, היה כזה שכנראה לא ניתן יהיה להיתקל בו בשום סיטואציה אחרת. וגם מקרה זה, הוכיח את כוחה של המוסיקה לשבור את התבניות והקונבנציות שיצרנו לעצמנו בראש ולגשר על כל מחסום תרבותי שהוא. או כמילות השיר: I don't know, don't really care. Let there be songs to fill the air. אחרי הכול, זה מה שבאמת חשוב.

ההופעה החלה עם ההכרזה של אריה נפתלי: We are the Elevators, and we're here to take you Higher. השיר שנבחר לפתוח את הערב היה Sugaree ומיד אחריו הגיע תורו של New Speedway Boogie המעולה לחמם את האווירה. משם המשיכה הלהקה ל- Samson & Delilah שנבנה על מקצבו המפורסם של בו דידלי, כשהמתופף מכה בעוז: Bomp, ba-bomp-bomp, bomp-bomp.

אחרי שלושה שירים די קצרים ולפי מיטב המסורת של הדד, היה זה הזמן המתאים להיכנס לג'אם ארוך במדלי של    Help on the Way ו- Franklin's Tower. ועם סיומו של Scarlet Begonias, עצרו "המעליות" להפסקה קצרה של רבע שעה להתרעננות. האולם היה די ריק כשאריה נפתלי ורוב סטיינר חזרו לבמה, מה שלא הפריע להם לנגן את Mountains of the Moon הרך והנוגע. לאט לאט, כש- Crazy Fingers התנגן, הקהל החל לטפטף חזרה לאולם, שתוך מספר דקות התמלא בשנית והיה צפוף וחם דיו כדי להיכנס לג'אמים נוספים.

החלק השני של ההופעה לא נפל מהראשון וכלל ביצועים מטורפים ל- Dire Wolf ו- Ripple האגדי ברצף, שהביאו את הקהל לאקסטזה מטורפת, וודאי גם סיפקו את מבוקשו של הבחור שמתחילת ההופעה ניצל כל שנייה של שקט כדי לשאוג RIPPPPPPPLE!!! הרבה חיוכים, שמחה ואנרגיות טובות של הלהקה ושל הקהל, הם שהפכו את הערב הזה לחוויה גרייטפולית אמיתית, לפייה הלהקה והקהל הם אורגניזם אחד, או משפחה אחת גדולה.

הלהקה המשיכה עם מדלי נוסף שהתחיל ב- China Cat Sunflower והסתיים באחד משירי החובה בהופעותיהם של הדד: I Know You Rider. משם עברה לג'אם ארוך ומשובח, כשמו כן הוא: The Music Never Stopped. "המעליות" בחרו לחתום את ההופעה דווקא עם Blues For Allah הטיפה קודר, שרק חיזק את הטענה שמוסיקה היא הדת הכי ליבראלית. אחרי הכול, לא כל יום זוכים לראות חבורה של חובשי כיפות שרים מכל הלב: "בלוז לאללה אינשאללה". בגרוב פסיכדלי איטי, ההופעה הסתיימה ללא כוונת הדרן, כשהמנטרה Under Eternity מהדהדת ואולי יותר מכל, מצליחה לתאר את החוויה של הדד.

וזה הזמן להפיץ את הבשורה: לכל מי שפספס, לכל מי שלא שמע, לכל מי שרוצה עוד ולכל מי שמעוניין לקחת חלק בחוויה תרבותית בלתי נשכחת: ב- 11.9.08 יתקיים Gathering של "הגרייטפול דד" בטבע, ביער שנמצא משהו כמו 45 ק"מ מתל אביב. ואם הייתי יודע את הדרך... הייתי מראה לכם אותה.

*תודה רבה לברק חיימוביץ' על העזרה עם שמות השירים ולאפרו על כל האנרגיות המדהימות.

תגובות

  • אינשאללה נפגש ביער.

    ברק, 06-09-2008 22:35

  • אינשאללה ניפגש ביער ונדליק משהו לזכרו של ג'רי

    אפרו, 07-09-2008 01:03

  • ידוע איזה יער ?

    ציון1, 09-09-2008 21:02

  • לפרטים נוספים ניתן להיכנס ל-

    http://www.myspace.com/deadheadparty Peace

    מטוס, 09-09-2008 21:13

  • A Grateful Dead Tu B'Shvat

    המעליות חוזרות עם עוד הופעה אסירת-תודה, הפעם ב-מוטורוק בר, הרצל 146 פינת קיבוץ גלויות, בערב ט"ו בשבט, 8/2/09 פתיחת דלתות ב-21:00, התחלת ההופעה ב-22:00. כניסה: 60 ש"ח. יהיו הפתעות והרבה מוסיקה טובה. לא להחמיץ!

    אריה נפתלי והמעליות, 25-01-2009 18:24