מגזין

מקושר במקומות הנכונים #2

ממגפי הבאפלו ועד להרכבו החדש של גלעד כהנא, אודי ניב ממשיך בנבירה בלתי פוסקת בעולם שלו: "המייספייס" ומביא לכם כמה אמנים מקומיים

מאת אודי ניב. 20-08-2008

תגיות: אודי ניב, מקושר במקומות הנכונים, Teliof, Side, אלטנויבנד, אנטיביוטיקה, The Walking Man, גלעד כהנא, Bufallos

מקושר במקומות הנכונים #2

לא יודעים מאיפה להתחיל ? אודי ניב מכתת רגליו במרחב האין סופי של האינטרנט ומביא לכם בכל שבוע כמה אמנים מקומיים מרעניים:       

תנו לי עוד 

              

Teliof: הרוק המתקדם לא מת וזה ידוע לכולנו כבר מזמן. לגבי חייו במחוזות המזרח התיכון עדיין היו לנו כמה ספקות.  Teliof היא מסוג הלהקות שעוזרות לי להאמין שהוא חוזר גם לאזורינו. המוסיקה שלהם משלבת אלמנטים כמעט מכל תחומי המוסיקה הפופולארים. היצירתיות שלהם, הדמיון המוסיקלי המפותח, השימוש בכלים רבים ומגוונים, הסאונד הלא מתפשר ביחד עם סולנית קנדית בחזית גורמים להם להישמע כמו משהו לא מהעולם הזה. או לפחות לא מהארץ הזו. ככו למשל את השיר Is It, "דגן גידל דגן בגן" אלו מילותיו. אלא שהשיר בביצוע שמתחיל כשיר רוק וממשיך עד למחוזות קברטים-אופראים וחוזר למחוזות הרוק המתקדם. בהחלט מרשים, בעיקר כשזה נעשה בצורה מקצועית דיה.

מוזיקאים רבים תרמו את כישרונם לאלבום כגון שיר דויטש (Soltice Coil) שתרם ליריקה ואף את קולו בשיר Die For Us, רולי אליעזרוב ניגן על הסקסופון, גיל עידן ("אגרול") הוסיף תפקידי תופים ,ליאת קרבל ששרה את השיר Piece of Cake ועוד. בשנת 2007 שיחררה הלהקה באינטרנט חלקים מהאלבום וב- 27.8 תשיק הלהקה את אלבומה במופע חגיגי במועדון הבארבי.

הצד הטוב

 

Side: השנה השיקה הלהקה את אלבום הבכורה שלה שמאופיין במוסיקה רכה ונעימה בעלת צלילים ייחודים. הבסיס למוסיקה שלהם טמון במוסיקת הרוק המתקדם הפסיכדלי הבריטית של שנות השבעים בשימוש עם חידושי הטכנולוגיה והאלקטרוניקה. הסאונד שלהם נקי מצידו האחד ומלא בנפח מצידו האחר כך שהצלילים של כל אחד ואחד מהנגנים, בעיקר הגיטרות נשמעות בדיוק כמו שרציתם שישמע. השירה של שיטרית מדויקת וגם בעיות מבטא כמעט ואינן נשמעות לחלוטין.

למעשה, לולא ידעתי שבסיס הלהקה מוצב בבירת הנגב הייתי וודאי מנחש שמדובר בלהקה בריטית לכל דבר והכי חשוב, גם כשזה איטי זה אינו משעמם לרגע. חברי הלהקה אינם חדשים בסצנת הרוק של הנגב. הלהקה עצמה נוסדה בשנת 2003 על ידי יוסי שיטרית שיחד עימו מהווים שי זריהן (בס) ואבוחצירא (תופים) את הגרעין הקשה של הלהקה. כיום הם כבר מונים שבעה נגנים. כל חברי הלקה הכירו זה את זה משיתופי פעולה שונים בסצנת הרוק הבאר-שבעית כמו "וירג'ינה", "מצ'ומרה" ועוד. הלהקה ערכה כמה סיבובי הופעות בארץ ואף ערכה סיבוב הופעות באירופה בשיתוף פעולה עם הסופרבאנד המצויינת Nicad שגם בה ישנה נציגות ישראלית של המתופף גלעד וולצוביץ'. בימים אלה עובדת הלהקה על אלבומה השני ובאוקטובר אמורה לצאת לסיבוב הופעות מקומי ואולי אף בינלאומי נוסף.

ישן-חדש

 

Altneuband: או בתרגום חופשי להקת חדש-ישן. מקור השם טמון בחברות בין חברי הלהקה ובעובדה שכל החומרים אומנם ישנם אך זוכים בהתחדשות של חשיפה ראשונית. למעשה, זוהי אסופת שירי מגירה של סולן ומייסד הלהקה, ניר ליכטיג (שמנגן קלידים גם בלהקת "בוסר"), שפגש לאחר יותר עשור, חבר ילדות ויחד עם חבר-גיטריסט נוסף איתו הוא מגנן מזה שני עשורים ומתופף שחדש לגמרי לכל החבורה, הקימו את הלהקה החמודה הזו.

בימים אלה שיחררה הלהקה את סינגל הבכורה שלה שכולל בתוכו שני שירים (שכבר נמצאים בדף הבית של הלהקה ב"מיי ספייס") כשהראשון ביניהם ("לילה קר") נשמע כמו שיר קאנטרי-עברי, הן במקצב המזיז ישבן שלו והן בגיטרות ובסאונד שלו. והשני ביניהם (The Running Person), מביא איתו השפעות רוק מוכרות, מלודיות וקליטות יותר. שיר נוסף של הלהקה שלא שוחרר בסינגל מציג פן שלישי ושקט לגמרי של הלהקה. את השיר ניתן למצוא גם כן בעמוד הבית של הלהקה.

הכנסייה האסורה

 

Sister Chain and Brother John: לאחיות מבית קנטור יש שני כינוים הולמים: מוכשרות ומגניבות. למזלנו, הן לא מפסיקות לפעול גם בתחום המוסיקה ולייצג את ישראל בכבוד באירופה ביחד ולחוד. לכל אחת מהן כמה הרכבים פעילים במקביל, כאשר המעניין ביותר בעיני בימים אלה, שייך לאלינור קנטור ו"האח ג'ון" שמגיעים אלינו היישר מבסיס האם של הלהקה שנמצא בברלין. האלבום הראשון כבר בשלבים מתקדמים והשירים "במיי ספייס" השאירו אותי בציפייה לבאות. ככל שהמוסיקה שלהם מינימליסטית יותר ככה היא יותר מגניבה. קנטור אחראית על השירה בעוד "האח ג'ון" מנגן ברקע על גיטרה או קונטרה-בס.

כדי ליצור מוסיקה מינימליסטית טובה צריך מעבר לכישרון עצום דרושה כימיה מצוינת בין השנים, וכמו שזה נראה כרגע, כל מה ש- Sister Chain and Brother John צריכים כדי ליצור משהו טוב זה אחד את השני. מלבד להרכב זה, קנטור הייתה שותפה יחד עם אחותה שרון ב Spiner Sisters. שרון נשארה פעילה יותר מאשר אחותה בכל המתרחש בסצנה המקומית; היא שימשה כסולנית להקת The Girls המשובחת, ניסתה ליצור משהו מעניין עם שני סינתיסייזרים בפרויקט יחיד בשם: The Black and Whites וכיום משמשת כמתופפת להקת הרוק "ממולשן".

תרופה למכה

"אנטיביוטיקה": העובדה שהפוסט-פאנק והניו וייב הישראלי חולה מזה תקופה היא דבר ידוע. אבל מי חשב שכל מה שהוא צריך זה אנטיביוטיקה? החומרים, להגדרתם, עוסקים ב"מסרים סותרים, צפיפות אורבנית, אהבה נכזבת ומין חסר תוכלת". הסאונד המרענן של הלהקה , הקול והשירה המצוינים של הסולן דן בלוך ( אה-לה "מי אמר נושאי המגבעת ולא קיבל?") והטקסטים הכתובים בקפידה מצליחים לפרק לי את החיידק לגורמים. ב2007 הקליטה הלהקה את EP הבכורה של "לאור היום".

24.8 "הקצה", ירושלים. 27.8 "האוזן השלישית", ת"א.

ג'וני וואקר

 

The Walking Man: עוד פרויקט סולו מ-צ-ו-י-ן לגלעד כהנא. נכון שאין זו חוכמה גדולה להמליץ על גאון מוסיקלי שכמותו, אבל נוצרה בי התחושה שאנשים רבים מפספסים את הפרויקט הנוכחי ולכן החלטתי לציין אותו בכל זאת. גם בפרויקט הנוכחי יוצר כהנא אינדי רוק-פופ משובח אך ישנו הרושם שהפעם המוסיקה קצבית, עליזה וקופצנית יותר מזו של הג'ירפות, אבל עדיין (כצפוי מגאון כמו כהנא) אינה מאבדת מנפחה ועומקה. כהנא פשוט עושה את מה שהוא עושה טוב ביותר וזה ליצור מוסיקה. הפעם, זה בשפה האנגלית. מה? אתם עוד פה? ל"מיי ספייס".

חתולה במגפיים

 

Bufallo Boots: הוא הפרויקט המשותף בין הגיטריסט/יוצר המוכשר והמדובר עומר הרשמן ("ליידי מקבת", "ג'אם סט", "פאניק אנסמבל"), לבין הזמרת יוצרת סיון לשד שאומנם אנונימית באופן יחסי, אך נכנסת מצוין למגפיו של הרשמן. אלבום הבכורה שלהם עדיין לא יצא ונמצא כעת בשלבי סיום (למרות שישנו EP שמסתובב לו). ה"בוטס" הם ללא ספק תוספת מעניינת וחשובה לסצנת הרוק האלטרנטיבי בישראל וזאת בזכות שימושם בהשפעות מוסיקליות מגוונות וייחודיות מקנטרי ועד קברט. בחודשים האחרונים התגבש הרכב מלא לקראת סיבוב הופעות אשר מלבד הצמד את כולל גם את אייל דיין (גיטרה), יאיר יונה(בס), ורן יעקובוביץ' (תופים). מגפיים כאלה... קשה מאוד להשיג אותם כעת.

תגובות