מגזין

זה לא קל

הוא ניגן עם מיק ג'אגר, ג'ימי פייג' והתארח אצל הביטלס. רוד סטיוארט התנדב להפיק לו אלבום בחינם ואלטון ג'ון השתוקק לנגן בו. גיל מטוס חושף את: It Ain't Easy, אלבומו האבוד של Long John Baldry

מאת גיל מטוס. 13-08-2008

תגיות: גיל מטוס, רוק, בלוז, פופ, אלבום, לונג ג'ון ברדלי, Long John Baldry, אלטון ג'ון, רוד סטיוארט

זה לא קל

"I tell you this, dear boy, It Ain't Easy was certainly one of the most popular underground albums from that era and people are constantly, constantly asking me: ‘When is the CD version coming out?'"Long John Baldry, May 2002

 

לונג ג'ון בלדרי היה זמר בלוז-רוק אנגלי שפעל משנת 1962 ועד ל- 2004 כשנה לפני שנפטר. הוא עבד עם מוסיקאים בריטים ידועים רבים, ביניהם מיק ג'אגר, אלטון ג'ון ורוד סטיוארט. במהלך הקרירה הארוכה שלו, השתתף בלדרי בפרויקטים רבים כמו: נבחרת B&R בשם The Hoochie Coochie Men, יחד עם ג'ימי פייג' וניקי הופקינס. הוא הקליט עם ג'אגר ואפילו נבחר על ידי פול מקרטני, להתארח בתוכנית הטלוויזיה של הביטלס: Around the World with The Beatles ב- 1964.

שנה לאחר מכן, הנבחרת The Hoochie Coochie Men עברה גלגול ושמה שונה ל- The Steampacket . ההרכב החדש כלל את בלדרי, רוד סטיוארט, הזמרת Julie Driscoll והקלידן Brian Auger. (אגב, ג'ולי ובריאן זכורים בעיקר בעקבות הקאבר המעולה שהקליטו ב- 1968 ל- This Wheel's on Fire של בוב דילן).

ב- 1966 The Steampacket פירקו את החבילה ובלדרי הקים את ההרכב Bluesology יחד עם הקלידן Reg Dwight והמוסיקאי Elton Dean. הקלידן Reg Dwight החליט לשנות את שמו ובהשראת שמות חבריו: לונג ג'ון בלדרי ואלטון דין, אימץ את השם: Elton John, זה שלימים יזכה לתוספת "סר".

בלדרי שחרר כמות לא מבוטלת של אלבומים מתחילת שנות ה- 60 ועד שנת 2002 ואף תרם את קולו לכמה סדרות טלוויזיה בריטיות בסוף שנות ה- 80. שני אלבומיו הבולטים של בלדרי הם: Everything Stops for Tea שיצא ב- 1972 ו- It Ain't Easy אלבום רוק-בלוז-פופ מעניין ומשובח מ- 1971 שנשכח. החל מההפקה המעניינת של רוד סטיוארד ואלטון ג'ון וכלה במוסיקאים הרבים והמוכשרים שמנגנים בו, It Ain't Easy הוא בהחלט פנינה היסטורית.

הסיפור של האלבום מתחיל בשנת - 1970, במסיבת כריסטמס שארגן בילי גאף, מנהל ב- "וורנר ברוס". באותו הערב, הנשיא של "וורנר ברוס" דאז ג'ו סמית, אמר לבלדרי שהוא ישמח להקליט אלבום שלו ועל הדרך שאל את רוד סטיוארט אם הוא מוכן להיות המפיק. סטויארט אמר שישמח לעשות זאת ואף לא יגבה כסף בעבור עבודתו. בהמשך הערב סטיוארט פגש את אלטון, ששאל אותו במה הוא עוסק כעת. סטיוארט סיפר לו שהוא מתכונן להפיק את האלבום של בלדרי ושוורנר רוצים את זה כבר לאתמול. אלטון לא היסס ושאל מיד אם הוא יכול להיות מעורב בפרויקט ולנגן בפסנתר? בסופו של דבר הוחלט שסטיוארט ואלטון יפיקו את האלבום יחדו.

השניים חילקו ביניהם את העבודה על האלבום It Ain't Easy כשסטיוארט מפיק את ששת השירים הראשונים באלבום ואלטון מקבל את ארבעת האחרונים, בהם הוא גם מנגן בפסנתר ובקלידים. המפיקים הצעירים אף הקליטו את השירים בשני אולפנים שונים במקביל, בחודשים ינואר ופברואר של 1971.

חשוב לציין כי מדובר בתקופה פורה ומעניינת של אלטון ג'ון, שרק שלוש שנים לפני כן ב- 1968 הקליט גרסאות דמו רבות לשיריו של ניק דרייק. כן, אתם קוראים נכון, אלטון ג'ון מבצע שירים של דרייק, זה אמנם נשמע קצת צ'יזי, אבל זה עדיף על כל נר שלצערנו הרוח לא מצליחה לכבות.

החלק של רוד סטיוארט

אם לא סופרים את הרצועה הראשונה שהיא מעין פתיח של שלוש דקות, האלבום כולל שיר אחד בלבד שכתב בלדרי: Don't Try to Lay No Boogie-Woogie on the King of Rock & Roll, שהפך ללהיט הכי גדול שלו בארה"ב. אגב, השיר הוקלט ביום הולדתו ה- 30 של בלדרי וסטיוארט הגיע לאולפן עם רמי מרטיני ומבחר שמפניות, כך שבלדרי הקליט את השיר הזה כשהוא שוכב על רצפת האולפן. את שאר השירים באלבום, ניחשתם נכון, הוא לווה מפה ומשם וזהו בדיוק הזמן להכין את כלי החפירה.

השיר השלישי באלבום נקרא Black Girl, שיר מסורתי שכנראה נכתב אי שם ב- 1870, הביצועים הראשונים לשיר הוקלטו על ידי Leadbelly ב- 1944. מאז הוקלטו עשרות ביצועים שלו, ביניהם הגרסאות של בוב דילן, "גריתפול דד'", דולי פרת'ון, ג'קסון סי פרנק ודייב ואן רונק. השיר מוכר גם בשם In the Pines או בשמו הנוסף שמפיל את האסימון: Where Did You ,Sleep Last Night? כן, זה שחותם את האנפלאגד של "נירוונה" בו קורט קוביין צווח לנערתו בשארית קולו הצרוד ושואל אותה היכן היא ישנה אמש.

בלדרי הקליט גרסה מרשימה לשיר יחד עם זמרת הבלוז-רוק הסקוטית Maggie Bell, שהיו מי שראו בה כתשובה האנגלית לג'ניס ג'ופלין. בדואט המוצלח הזה, בלדרי ומגי מחלקים ביניהם את השירה לתפקיד הגבר והאישה בחלק מהטקסט. בלדרי שואל את הנערה השחורה היכן היא ישנה אתמול? ומגי, כמילות השיר עונה לו שהייתה באסם, היכן שהשמש לא זורחת.

השיר הבא, כשמו של האלבום הוא It Ain't Easy, שיר שכתב והקליט במקור רון דיוויס וגרסה מוכרת ומעולה שלו ניתן לשמוע באלבום Ziggy Stardust של דיוויד בואי. בלדרי הגיש גרסה בלוזית מעניינת לא פחות מזו שהציג בואי שנה אחריו. את השיר Morning Morning שאל בלדרי מ- Tuli Kupferberg, סופר, משורר, מוציא לאור ופציפיסט אנרכיסט שמזוהה עם תרבות הנגד של דור הביט בארה"ב. וברוח התקופה והקאברים הרבים שנעשו ל- Willie Dixion, גם בלדרי הצטרף לחגיגה ואימץ את השיר I'm Ready .

החלק של אלטון ג'ון

Let's Burn Down the Cornfield, השיר השביעי באלבום והראשון בסדרת ההפקה של אלטון, נכתב במקור על ידי המשורר והמלחין האמריקאי המפורסם רנדי ניומן. את השיר הבא- Mr. Rubin כתבה לסלי דנקן, שאף הקליטה קולות רקע באלבום זה של בלדרי. לסלי זכורה ומוערכת בעיקר בזכות קולות הרקע שתרמה ל"צד האפל של הירח" של "פינק פלויד" וגם בעקבות עבודתה בהמשך עם Alan Parsons Poject.

את השיר Rock Me When He's Gone כתבו אלטון ג'ון וברני טאופין והרצועה Flying שחותמת את האלבום נכתבה על ידי רוד סטיוארט, רוני ליין ורוני ווד (מ"הרולינג סטונס") שמנגן גם הוא באלבום הזה.

כפי שניתן לראות, המון מוסיקאים מוכשרים השתתפו בהקלטת היצירה הזו, לרבות אלטון ג'ון (קלידים), רוני ווד (גיטרות), לסלי דנקן ודוריס טרוי (קולות רקע, שתיהן הקליטו קולות רקע ל"צד האפל של הירח"). בלדרי סיפר בראיון שלדעתו ולדעת רבים, אלבומו It Ain't Easy היווה את המצע לאלבום הבכורה Every Picture Tells a Story שהוציא סטיוארט ב- 1971. הרבה מהמוסיקאים שהשתתפו באלבומו של בלדרי ניגנו מאוחר יותר גם באלבומו של סטיוארט. לפי בלדרי, It Ain't Easy היה מעין חזרה/ הכנה של סטיוארט לאלבום הבכורה שלו.

החלק שלכם

 כמובן שמאז הדברים קצת השתנו, אלטון ג'ון ורוד סטיוארט הפכו לסוג של מפלצות פופ ולונג ג'ון בלדרי מעולם לא הצליח לחדור אל תודעת ההמונים. האלבום It Ain't Easy יצא בגרסת תקליטור שכוללת גם כמה קטעי בונוס של בלוז משובח. וכל מה שנותר לעשות כעת, זה להשתמש בנפלאות הטכנולוגיה ולהעניק לאלבום הזה את הכבוד הראוי לו - זה ממש קל.

תגובות

  • פשששש תודה!

    על השיעור ועל הקישור

    אפרו, 17-08-2008 00:43