מגזין

וווווב ווווווב ווווווב

קאספה ורוסקו הצליחו להרטיט לברק חיון את האף, והצליחו להביא אותו להבנה הסופית שהוא פשוט אוהב דאבסטפ

מאת ברק הלר חיון. 02-08-2008

תגיות: caspa, rusko

וווווב ווווווב ווווווב

אני חושב שהפעם הראשונה שהתוודעתי למושג דאבסטפ היתה בערך לפני ארבע שנים. קראתי במיקסמאג, מגזין מוזיקה אלקטרונית, על סגנון חדש ומעניין שנקרא דאבסטפ. משהו בין דאב לu.k. garage/2step. אז הורדתי איזה אוסף שרשמו עליו. ולא נהניתי.

ואז עוד ועוד נהגו לכתוב על הדאבסטפ. ואני אוהב לקרוא. ואז שמעתי עוד ולא יכולתי להחליט. זו מוזיקה מעניינת. סוג של ביט שבור עם באס רצחני שעושה וווב וווווווב. לכן מכנים אותו wobble bass.  ואז החלטתי שאני ממש אוהב. את הדברים הטובים. כמו נניח הדיסק ששני האנגלים caspa ו-rusko הוציאו בסדרה של מועדון הפבריק.

אז מה הייתה המשימה שלי לערב?

יום שישי שיסתיים במסיבה במועדון ברזילי. כדאי לא להיאבד בדרך. כדאי לא לשתות יותר מדי. ארוחת ערב אצל המשפחה הייתה טעימה במיוחד. ביקור נימוסים אצל המשפחה השנייה היה מעניין. יומולדת לחבר ברדיו רוסקו. בן 30 ועדיין בריא. האחרים כולל אני חולים במשהו... שתי כוסות יין למברוסקו. טעם מרענן אבל ורוד. ואנחנו מגיעים לרחוב הרכב שעמוס לעייפה באנשים, בעיקר הרבה יותר צעירים ממני. לוקח זמן ואנחנו נכנסים. על הבמה סקילטון. צמד ישראלי שמנגן...דאבסטפ. קוואמי על המיקרופון מצחיק אותי. המוזיקה טובה. המקום חנוק.

אז מה זו המוזיקה הזו לעזאזל?

מבחינת הביט זה שבור. מבחינת הוייב זה כבד כבד ואיטי. מבחינת הבאס זה ווווב ווווווב ווווווווווב ומעיף אותך. לפעמים הדאב כל כך כבד שהוא מרעיד לי את האף. לפעמים הוא כל כך כבד שלא נשאר חשמל למזגנים.

מה השיוך המוזיקלי של הזאנר הזה?

האם זה הבן החורג של ה- uk dub? זה בריטי וזה דאבי וכל כך כבד אבל פשוט נעשה אחרת. זה אשכרה משהו אחר. ז'אנר מוזיקלי חדש בספקטרום האלקטרוני. זה דאבי וזה מתאים לי. אני רוקד לאט והנה עוד זאנר שאני יכול לרקוד בו וזה מתאים. גם לא צריך לזוז הרבה. פשוט לזוז כל הזמן לאט לאט מצד לצד. לרקד על הבאס הזה שמטריף לי את השכל. אנחנו בעיקר ליד הבר. מפחיד לצלול פנימה. מוצאים פינות בהן נוכל לנוע בשקט ומרחב יחסי.

על העמדה עולים קספה ורוסקו, שני הבריטים הצעירים האלה מהאוסף של הפבריק ומפיקים מבטיחים. מתחילים בכמה מוכרים מהאוסף המדובר. ממשיכים בכמה תותחים כבדים שאני לא מכיר אבל מכיר. וווווב וווווב וווווב. ועוד באס כזה. אנחנו זזים כל הזמן. עוברים לפינה אחרת של המועדון. אומרים שלום למישהו מוכר במועדון. משתינים. שותים וודקה. מעשנים איזה דאבסטפ. וכולם עושים ככה בלי הרבה הפרעה. ושלוש שעות עברו להן בתענוג. במחשבה ותזוזה. המוזיקה כבדה ולמרות שלפעמים אתה חושב. מיציתי? ואז נכנס עוד tune  עם באס כבד ומהפנט אותך.

המועדון התרוקן אבל לא לגמרי ו- nasty habit הישראלי עולה לבמה עם עוד tuneים מפרקים. אבל אנחנו כבר מפורקים.

יום חדש התחיל ויש אור בחוץ. מריץ את הכלב. מתקלח כי אין ברירה. לילה טוב. נתראה בווווב ווווווב הבא.

תגובות