מגזין

Down Boy

רגע לפני הופעתם של Down אנו מגישים לכם סקירה ביוגרפית של הלהקה מאת אורלי נקלר, שפורסמה כאן בשנה שעברה, לפני ביטולה של ההופעה

מאת אורלי נקלר. 14-07-2009

תגיות: Down

Down Boyרשמי

בואו נרד יחד למטה, למקומות השחורים והמג'וייפים בהם מתחיל ונגמר המטאל. בין ההריסות והקורבנות לחיים החדשים שנוצרים בו מדי יום, סביר להניח שנמצא את "דאון". כדי להתחיל להבין את המצב המשפחתי של "דאון", צריך ללכת הרבה אחורה, לאמהות ולאבות של כל חברי ההרכב. אולי רק אז נצליח לאתר את מקור השיגעון הזורם ב-DNA השחור-מטאלי שלהם. וגם אז לא בטוח שנצליח להבין.

Down שקיימים מאז 1995 ועד היום, הוא שם המשפחה של חמישה חברים משכבר הימים. כמעט כולם נוהגים בקרון המוביל את הסצינה הניו-אורלינסית של לואיזיאנה, "רד נקים" בלב ובנשמה, Phil Anselmo (מפנתרה ומליון הרכבי צד נוספים), peper keenan  מ-Corrosion of Conformity  ובקיצור COC ,Kirk  Windstein   ו- Todd Strange מ- Crowbar (סטריינג' הוחלף בRex Brown הבסיסט של פנתרה כבר באלבום השני) ו- Jimmy Bower מ- Eyehategod (ו- Crowbar). נשמע מבולגן? רק התחלנו.

פרק 1: פיל אנסלמו-סולן ורקס בראון-בסיסט (פנתרה וחיות אחרות)

אנסלמו, שחגג 40 רק לפני חודש , קרוע על מטאל (בדגש על האבי מטאל) כבר מגיל הנעורים. הוא הצטרף לפנתרה אחרי שנתקל בחברי ההרכב (עליהם נמנה גם הבסיסט רקס בראון) במועדון בו שתה, הזריק והופיע על בסיס קבוע, ומהר מאד החליף את הסולן הראשון של ההרכב טרי גלייז. ברגע שזה קרה, פנתרה דילגה מספר שלבים קדימה אל הכרה עולמית ועלתה על מפת ה(פאוור) מטאל כאחד ההרכבים החשובים והמוערכים בתחום. שלושה אלבומים הקליטה פנתרה עד הפרידה הראשונה שלהם, מ- Cowboys from Hell דרך Vulgar Display of Power ועד Far Beyond driven. בשנת 1995, כשנפרדו דרכיהם לשנייה וחצי, הקליט אנסלמו עם down את האלבום הראשון. אבל לזה עוד נחזור אחר כך. לרווחת קהל המעריצים העצום של פנתרה, ההרכב חזר לפעילות מיד אחר כך והוציא את האלבום הרביעי  The Great Southern Trend Kill שהיה לדעת הרוב, אוהדים ומבקרים כאחד, הרבה פחות מוצלח מקודמיו. נוסיף לכך את המוות הקליני של אנסלמו כתוצאה משימוש יתר בהירואין ומרמור הולך וגדל בתוך הלהקה, המצב של פנתרה לא היה מזהיר. אנסלמו, שפחד מעצם העובדה שייאלץ להתנזר מהופעות אפילו יותר משפחד מהעובדה שכמעט מת, נגמל בכוחות עצמו מההרואין ופנתרה חזרה לשגרה רגילה. כמעט. אלבום הופעה חיה יצא לאחר מכן לצד אלבום אולפן נוסף ואחרון, כולם מעידים על הגסיסה הבלתי נמנעת של פנתרה. אנסלמו התרחק מההרכב לטובת פרויקטים צדדיים רבים , בראון עבר לדאון כמחליף של טוד סטריינג', פנתרה אימצה לחיקה סולן ובסיסט מחליפים ופעלה תחת השם Damageplan. הם אפילו הוציאו אלבום אחד (New Found Power) לפני שהכתה בהם הטרגדיה, כשמעריץ עבר של פנתרה (ניית'ן גייל, מסובב בן 25) ריסס למוות את האקס גיטריסט של פנתרה והנוכחי של דאמאג'פלאן כאות מחאה על התפרקותה של פנתרה והשינויים הפרסונליים. הטרגדיה הזו, בנוסף לסופה קטרינה שהכתה בניו אורלינס והשאירה את אנסלמו זועם וחסר אונים מול הרוח, הולידו את האלבום השלישי של דאון, במקביל לעבודתו של אנסלמו בהרכבים הצדדיים: הרכב הסטונר/סלאדג' Superjoint Ritual (לדבריו הרכב עם מנטאליות של בני 15 שרוצים את הכול חזק רועש ומהיר), הרכב הבלאק מטאל Viking Crown (שנודעו לשמצה, באופן חיובי כמובן כידוע במטאל, בזכות ההופעות הוולגריות שלהם), Arson Anthem (פרוייקט ההארדקור בו אנסלמו מפציץ בגיטרה כשעל הקולות אמון מייק וויליאמס מEyehategod) ואחרים.

פרק 2: קירק וויינדסטיין, ג'יימי באוור (קראובר , אייהייטגוד ואהבת אחים)

Eyehategod נולדה ב 1988 בניו אורלינס והפכה לחלק אינטגרלי מסצינת הסלאדג'-קור הפעילה באזור יחד עם קראובר (בהמשך) ודאון (גולת הכותרת). הם הושפעו בעיקר מהמלווינס ובלאק סבאת' עם תפיסת עולם כבדה ואיטית. היו כאלה שאמרו שאייהייטגוד הם המלווינס על ספיד והיו שדגלו בהגדרה של בלאק סבאת' על ריטלין (תלוי עם מי ישבתם לעשן). אייהייטגוד הוציאו 6 אלבומים מאז 1992, האחרון שבהם (Preaching the "End-Time" Message) יצא ממש ב-2006 וכלל דמואים ואאוט-טייקס מהופעות ואלבומי אולפן. ג'יימי באוור היה חבר בהרכב ממש מתחילתו, ובשלב מאוחר יותר הצטרף גם לקראובר כמתופף החדש שלהם.  Crowbar נולדו 4 שנים אחרי אייהייטגוד ב-1992, הריליס הראשון שלהם יצא ממש באותה השנה, אחריו עקבו עוד 8. גם הם ניגנו סלאדג' 'מטאל / סלאדג' קור, הושפעו והושוו למלווינס ואפילו לפנתרה. יש לציין שגם פנתרה פרגנו בחזרה, שיא הפרגון מגיע דווקא מצד אנסלמו, כשבקליפ לשיר " I'm Broken" של פנתרה (אז בשיאה בזירה הבינלאומית), אפשר לראות אותו לובש חולצה של קראובר. החיבור בין דאון, קראובר ואייהייט גוד היה טבעי וזה מה שיצר את הסצינה המהודקת הזו. כולם היו חברים ואחים, עישנו מאותה קופסא, אכלו מאותה פרוסה, זגזגו בין שלל ההרכבים כנגנים מחליפים או קבועים, ואפילו חלקו הופעות משותפות. בשנת 1995, במקביל להפסקה של פנתרה, גם אייהייטגוד וקראובר עצרו את פעילות ההרכב כשבאוור ו-ווינדסטיין התגייסו למאמץ המלחמתי בהקלטת האלבום הראשון של דאון. אחים או לא אחים?

פרק 3: פפר קינאן (קורוז'ן אוף קונפורמיטי, או בקיצור: COC)

Corrosion of conformity נוסדה ב-1983 בצפון קרוליינה על ידי הגיטריסט וודי , איש מזג האוויר (Weatherman). שני האלבומים הראשונים שלה (Eye for An Eye-1983, Animorsity- 1985)  זוהו בעיקר עם רוח הפאנק/מטאל אך COC שינו בהדרגה ובקיצוניות את הסגנון שלהם לכיוון ההאבי/דום-מטאל מעורב ברוק דרומי בלוזיסטי/קאנטריסטי ("רד נק" סטייל). בעיקר ניכרה ההשפעה של הרכבים כמו בלאק סבאת' על המוסיקה שלהם. פפר קינאן הצטרף ל- COC לאחר כניסתו של ההרכב לאיזושהי תודעה בינלאומית בסיבות 1985, יחד עם הזמר סיימון בוב (היידי-הו, לחיי הדרום החם!). לקראת 1991 עם צאת האלבום blind ניכר שוב שינויי מסוים במוסיקה שלהם, שהפכה קצת יותר כבדה, חדה ומטאלית מבעבר. כשקינאן הפך לסולן הראשון של ההרכב ב-1994, ההרכב הלך ועוצב מוסיקלית בדמות ההרכבים הנערצים עליו ומהם הושפע ביותר, בלאק סבאת' בראשם, מה שהקנה לסאונד שלהם גישה סבאת'ית אף יותר מבעבר. חילופי נגנים, שינויים פרסונאליים ושינויים ז'אנריים, חקר המהות המוסיקלית בהרכב וההפסקה של COC ב1995 לטובת ההקלטות עם דאון לא עצרו את התקדמות הלהקה ואף להיפך. כשחזרו לפעילות סדירה ב-1996 נדהמו לגלות קהל אוהדי COC (MTV של פעם, איזה אולד סקול...) רחב יותר מאי פעם. COC הוציאו 10 אלבומים כשזה האחרון (In the Arms of God -2005) יצא בהפרש של 4 שנים מהאלבום הקודם, שנים בהם היה הקהל שרוי בחוסר ודאות לגבי המשך התפקוד של ההרכב. COC עדיין פעילים באופן די יציב ואף הופיעו עד ממש לאחרונה, כשקינאן לקח קצת טיים אוף לטובת הקלטות האלבום השלישי של דאון והטור הטרי שלהם ברחבי העולם. אבל כמו שכבר קצת הספקנו להכיר אותם, כנראה שהם עוד יחזרו ובגדול.

פרק 4 ואחרון: Down (סופר גרופ וסופר-סטארז, בקרוב בארץ )

בשנת 1995 התכנסו כל החברים הנ"ל, שהם גם חברים לאורך שנים וגם חברים לבמה במסגרת עשרות שיתופי פעולה, והקליטו את האלבום הראשון של דאון - NOLA. שם האלבום היווה קיצור לניו אורלינס-לואיזיאנה, ה-home town של חברי ההרכב הפטריוטים. השם Down ניתן להרכב על ידי חבריה לאור תקופת ההפוגה בקרב להקות האם שלהם (Downtime) שאפשרה להם לקחת את הזמן ולהוציא את האלבום הראשון. תחילה לא סיפרו חברי דאון, כולם אמנים מוכרים בזכות ההרכבים המקוריים בהם ניגנו, שהם אלו החברים בהרכב. הם הפיצו הקלטות בקרב מעריצים של להקות האם וחברים בסצינה הלואיזיאנית ושאלו את החברה' "אם הם כבר שמעו את הלהקה הזאת, דאון". הסוד נחשף בהופעה קל"ב של ההרכב אליה נקלע נציג חברת התקליטים אלקטרה. כמובן שהם הוחתמו מיד, גם שאלת המעריצים הייתה שאלת קיטבג, חסידי אנסלמו על מליון הפרויקטים שלו, קינאן ווינדסטיין ובאוור, אימצו גם את דאון לתקליטייה שלהם כמעט באופן מיידי. הביקורות השתוללו (Allmusic דרגו את האלבום ב-4.5 כוכבים, כמעט מושלם) ו-NOLA נכנס למקום ה-55 במצעד הבילבורד העולמי. NOLA, אלבום שהוא פיור האבי מטאל מתובל בסולואים משתפכים ובמלנכוליה עדינה, אפילו הוכר כאלבום פלטיניום ב-RIAA שמייצג את חברות התקליטים האמריקאיות, בהם גם המייג'ורים שבלייבלים האמריקאים. מיד לאחר צאתו חזרו איש איש לפעילות בהרכבים המקוריים שלהם, פנתרה קראובר ו-COC, והתחושה הייתה שדאון הבליחו כסופר-גרופ לאלבום אחד. אבל זה לא קרה.

לצד דעיכתה של פנתרה, חילופי נגנים והפסקות נשימה בקראובר ו -COC, חזרו דאון לאלבום שני (Down II: A Bustle in Your Hedgerow) בשנת 2002, כמעט 7 שנים לאחר צאת האלבום המהולל הראשון. "דאון II הוקלט ב-28 ימים של טירוף חושים" מספר אנסלמו,אלכוהול סמים והשראה בלתי נגמרת שנבעה מהם". באלבום הזה כבר אפשר היה לזהות בברור את המתכון הסודי שנרשם תחת השם דאון, עם הסאונד שהוא רק שלהם,זה שנוצר מחיבור כמעט קוסמי בין כל נגני ההרכב. עדיין בתחום ההאבי מטאל, באלבום הזה ניכרה בהחלט עבודה מאומצת. הרבה הזיות נכנסו גם לתוך המוסיקה, הסולואים המשתפכים והוייב הגראנג'יסטי הסתירו אנדר-סטייטמנט של תקופת התפרעות אינטנסיבית, שמוצתה במלואה לתוך האלבום הזה. אך התקשורת לא התלהבה מ-II באותה מידה שבה גמרה מ-NOLA והביקורות היו פושרות. דאון יצאו לטור קיץ במטרה לקדם את האלבום שפסגתו היתה פסטיבל Ozzfest באותו הקיץ של 2002. במפתיע, למרות הביקורות הפושרות, צלח האלבום למקום ה-44 במצעד הבילבורד העולמי. כמעט 6 שנים עברו מאז צאתו של II ועד 2007 שהיו שקולות ל-7 השנים הרעות (התנ"כיות). אנסלמו, שנאבק לאורך השנים עם ההתמכרות להרואין, עם הרצח של חברו דימבאג במסגרת ההופעה של דמאג'פלאן ועם מכשולי הטבע דוגמת סופת קטרינה שגילחה את צווארה של ניו אורלינס, השקיע את זמנו ומרצו בפורקן הזעם בהרכבי הצד שלו, הופעות רועשות וכתיבת חמרים.

זועם ובועט מאי פעם כתב אנסלמו את האלבום השלישי של דאון (וואו כמה אהבה עצמית...) Over the Under שיצא בשנה שעברה ושוב עלה על מפת התהילה העולמית בהתלהבות המחודשת שנשבה מצד המבקרים. האלבום הזה, אולי הקודר והמלנכולי מכולם, מוציא את זעמו בכיסוח גיטרות ונזיפות אנסלמיות לתוך המיקרופון, על כל המרות השחורות שבעולם. סאונדגארדן ודאון ניזונים מאותם אבות המזון (בלאק סבאת'), זה בהחלט ניכר בדמיון בינהם, ואל יכסחו אותי אוהדי הטרו-מטאל, דאון הם פשוט הרבה יותר גראנג'. דאון נבחרו לחמם את מטאליקה בטור האירופאי שלהם בקיץ 2008, ומדינת ישראל שהריחה את הדם מההופעה שלהם בתורכיה, עטה כמו כריש מיומן והזמינה את דאון להופעה אחת בארץ. אבל לא טרחה לבדוק מה קורה בעיר באותה הדקה בדיוק.

ההרכב הזה, שהריפים של סבאת', השירה הפנתרית, רוח ההאבי וה- Feel של הגראנג' הטהור, או הכי קרוב לזה שאפשר למצוא היום, נושבים מהם למרחקים, עומד לתת את אחת ההופעות הכי חייתיות שנזכור בתל אביב. החיבור של הגראנג' עם ההאבי בתוספת השרירים המקועקעים של אנסלמו והנגינה המוטרפת והמהודקת של שאר חברי ההרכב, הם לא משהו שכדאי להפסיד. ההרכב הזה עומד להפוך לכם את העולם. עלי.

תגובות

  • לכותב הכתבה

    מעצם העובדה שבלאק סאבט' המציאו את המטאל, סביר הלניח שרוב המטאל הולך בעקבות סבאט', לקחת שלושה להקות שברמת העיקרון מנגנת ז'אנרים שונים ולהגיד על כל אחד מהם שהוא עוקב אחרי סאבט' זה מיותר לחלוטין, מה גם שקיימים ז'אנרים ולהקות שבאמת הולכות בעקבות סאבט', וCOC וPANTERA רחוקות מהן.

    סטיב, 27-07-2008 20:07

  • סבאת'

    אם תדבר עם חברי ההרכב (זה מה שנעשה פה, ציטוטים מדברי חברי הלהקה) תגלה כי לדברי כולם כאחד, הם כולם מושפעים מסבאת' יותר מכל. אבל ההשפעה לא שקולה לז'אנר, ולכן כל להקה הוגדרה בנפרד גם על פי הז'אנר שלה. בקיצור מה שנאמר פה זה שכולם הושפעו מסבאת' אבל זה לא אומר שהם גם נשמעים כמו סבאת', ולכן כל אחת מהלהקות מוגדרת על פי ז'אנר שונה, שמצוין בכתבה באופן ספיציפי עבור כל אחת מהן בנפרד. (פאנק/מטאל, דום, פאוור מטאל, הכל כתוב). ברור שפנתרה רחוקה מזה, אבל COC הלכה והתקרבה לסבאת' עם השנים, תוך ניסוי כלים וחציית ז'אנרים נוספים (שהם לא בהכרח סבאת'יים) בנוסף.

    כותבת הכתבה, 28-07-2008 00:43

  • מישהו יודע לאן הם ממשיכים אחרי ההופעה?

    להזמין את phil לצ'ייסר

    אלה, 14-07-2009 16:54

  • אני הבנתי שלsublime

    בסלמה

    ג'ני, 14-07-2009 17:38