מגזין

יאסו

כשהציפיות לא גבוהות אפשר רק לעלות. Daedelus הראה שמראה יכול להטעות

מאת עמית ברקוביץ'. 22-07-2008

תגיות: daedelus

יאסו

ביום שישי האחרון לקחתי מונית ונסעתי לדרום העיר, רק שהפעם זה לא היה למועדון הברזילי, אלא למקום חדש ומסתורי, "הבלוק". אחרי עשר דקות של הליכה מיותרת במורד ומעלי רחוב דוד חכמי, מצאנו את המקום, (רעשי הבסים השמנים היו אינדיקציה מצוינת). בכניסה יש חצר ענקית שנותנת הרגשה של קבלת פנים לחתונה של השטן, ומהרגע שנכנסים למקום באסים שמנים וסאונד אדיר עוטפים את כל הגוף. לצערי ולמזלי הגעתי בדיוק אחרי כל הופעות החימום של רדיוטריפ ודיגיטל_מי, אבל גם בדיוק חמש דקות לפני שדאדלוס וקופסת הפלאים שלו תפסו את מרכז הבמה. פיפי מהיר, קצת וודקה ויאללה לשורה הראשונה לראות מה יש לממציא (כינו שדבק בדאדלוס) להראות לנו.

מהרגע שהבחור עלה כל הסיפור נראה יותר כמו החלילן מהמלין. גם הוא ששלט על קופסת הפלא שלו, וגם עבודת תאורה מדהימה של המקום החדש, גרמו לתחושה של היפנוזה מוחלטת ולהרגשת טראנס מצמררת. למי שכבר יצא לקרוא כתבות שלי יודע שקשר בין הפרפורמר לקהל ובכלל הופעה טובה היא משהו שמאוד חשוב לי. אני מודה שמהכרות שיטחית עם דאדלוס קודם להופעה, הרושם שנוצר אצלי הוא של מוזיקאי מוכשר אבל סוג של צנון שבהופעה כנראה נוהג יותר כמו פרופסור למדעים מדויקים מאשר כוכב רוק. כמה שאני טעיתי. הבחור היה בטירוף ולחץ על כל כפתור וכפתור כאילו הוא אחוז דיבוק. נוצרה הרגשה כאילו קופסת ה"מונומי" מכילה בתוכה תזמורת שלמה והוא, דאדלוס, הוא המנצח האנרגטי שלא מפסיק לנופף בידיו. לא רק שההתלהבות הייתה ניכרת בכל תנועה, האיש לבוש מראש לתת עבודה; הבחור עמד על הבמה לבוש בחליפה סטייל תקופת הברוק ויחד עם שיער ופאות ארוכות, הזכיר ממש את מוצארט הצעיר. בקיצור היה פשוט מדהים ועד היום כל מי ששואל אותי "איך היה?", תופס אותי נתקע בלי מילים כשאני מנסה להסביר את אווירת החשמל שדאדלוס יצר. לא רק בזכות מוסיקה משובחת מהחלל החיצון, אלא גם בזכות התלהבות ושואו לא מהעולם הזה.

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הייתי כל כך עצוב לראות אומן עוזב את הבמה. כשדאדלוס ירד הוא השאיר אותי עם חצי תאוותי בידי מאוכזב שזה נגמר כל כך מהר (שעה וחצי של שיכרון חושים). למזלי מיד אחריו תפסו את מקומם על העמדה הצוות המשובח מציון "טבק" הלוא הם צח ווולטר, שכל סט שלהם הוא פשוט תענוג. כל קטע שהחבר'ה שיחררו שם היה מקפיץ ומעניין, פשוט כיף, אני באמת לא זוכר מתי השתוללתי ככה. בחמש וחצי בבוקר מצאתי את עצמי מחוץ למועדן אוכל נקניקיה ומשחזר בראשי את החוויה הדתית שכרגע עברתי, סוג של קתארזיס שמתאפשר רק ממסיבה טובה ומשחררת באמת.

לסיכום היה מעולה וכיף אמיתי; תודה ל"טבק" שממשיכים להזרים לפה אומנים מהשורה הראשונה של האנדרגראונד העולמי, תודה לדאדלוס שהראה לי שמראה יכול להטעות, ול"בלוק", המקום החדש עם המיזוג המצוין. התלונה היחידה שלי היא שלא היתה סודה בבר והייתי צריך לשתות וודקה אשכוליות. אני צריך סודה.

daedelus באתר Last Fm

המייספייס של daedelus

תגובות