מגזין

של מי הארנב הזה

אם אתם יוצאים למרדף אחרי ארנבים, כדאי שתצטיידו במידע הנכון. גיל מטוס חושף אוצר פסיכדלי שעלה ברשת. פריט לאספנים

מאת גיל מטוס. 02-08-2008

תגיות: גיל מטוס, רוק, סמים, פסיכדלי, פסיכדליה, אסיד, ג'פרסון אירפליין, אלבום, גריס סליק, Jefferson Airplane

של מי הארנב הזה

יש משהו בגילוי אלבום ישן מעולה שעוד לא שמעת, שמצליח לרגש הרבה יותר מאשר עוד איזה אלבום חדש שהרגע יצא וכנראה גם יעלם באותה המהירות. העיסוק בחומרים מוסיקאליים ישנים מקביל לארכיאולוגיה, יש להרבות בחפירות, לקרוא, לחפש, לעבור על עשרות בלוגים, להוריד, לשמוע ולסנן, אבל כשמגיעים לשרידים זה כמו לגלות עולם חדש. עולם שהיה קבור מתחת לשכבות של נתונים וקישורים, או כזה שפשוט לא מופיע בעמודים הראשונים של תוצאות החיפוש שמציגה גוגל, שהרי מה שלא מופיע בעמודים הראשונים של גוגל, במידה מסוימת לא קיים.

הריגוש מגיע מכך שהצלחת לחלץ את מבוקשך, שזו משימה לא קלה. לפעמים הקישור מוביל לאתר לא פעיל, או שהאתר פעיל אבל הקובץ כבר לא קיים וצריך להמשיך ולנסות לנצל כל טכניקת חיפוש אפשרית כדי להגיע ליעד.  אלו הן רק חלק מהדילמות והקשיים של הארכיאולוגיה הדיגיטאלית ושל ציידי הקבצים. אך כשהדברים מסתדרים והכול פועל כשורה, האבק והחול יורדים מהקבצים ועולם חדש ומופלא מתגלה.

גם האלבום הבא נגלה באותה הדרך. לילות של חיפושים ודפדופים בין קישורים, הובילו באקראיות לאלבום בשם Collector's Item. עטיפתו של האלבום מסגירה בשנייה הראשונה שמדובר במשהו משנות ה- 60 ושמו הגאוני מחייב שכל ארכיאולוג ירצה להשיגו, אחרי הכול, גם אם בתיאוריה מיליוני אנשים יכולים להגיע אליו באותה הדרך, עדיין מדובר בפריט אספנים.

על האלבום חתומים Grace Slick and the Great Society מה שבשלב ראשוני לא אמור להגיד יותר מדי. בעידן בו צריך להתמודד עם כמות של 30 אלבומים ביום במקרים מסוימים, כל אלבום זוכה להאזנה אחת שטחית שתחרוץ את גורלו. זה עצוב, זה אולי לא הוגן, אבל זה המחיר שגובה חברת השפע - המרחב חופשי אך הזמן מוגבל. מצד שני, באמצעות דרך זו ניתן לגלות דברים שלא היו מתגלים בצורה אחרת.

גם האלבום Collector's Item זכה להאזנה אחת, שחשפה משהו שהצריך מחקר. שנים מהשירים באלבום עונים לשמות: Somebody to Love ו- White Rabbit, שאלו שני השירים שהכי מזוהים עם להקת Jefferson Airplane, שנמצאים ברשימת 500 השירים הטובים ביותר של כל הזמנים של "הרולינג סטון" וכמובן מהווים חלק בלתי נפרד מתרבות האסיד של שנות ה- 60 בארה"ב.

One pill makes you larger

  

כעת, ניגש לקישור. האפשרות המתבקשת הראשונה היא שמדובר בקאברים, אך שני קאברים לשני להיטים של אותה הלהקה באלבום אחד, מעוררים חשד שמדובר במשהו אחר. ואכן, נפלאותיו של גוגל והאנציקלופדיה החופשית חשפו את הממצאים הבאים: The Great Society הוא הרכב רוק פסיכדלי שפעל במשך תקופה די קצרה בסן פרנסיסקו באמצע שנות ה- 60. לשם הצדק ההיסטורי, ההרכב גם ענה לשם: The Great! Society, ההרכב זכור בעיקר בגלל היוצרת והזמרת Grace Slick, שמאוחר יותר הצטרפה ל- Jefferson Airplane.

אז מה באמת הלך שם? אחרי שגרייס סליק ובעלה ג'רי צפו בהופעה של "מטוסו של ג'פרסון" במועדון המטריקס הם החליטו להקים טריפ משלהם בשם The Great Society. גרייס, בעלה המתופף ואחיו דרבי סליק (גיטריסט) חברו לעוד שני מוסיקאים ויצאו לדרך הקצרה. ההרכב שיחרר רק סינגל אחד- Somebody to Love (או בשמו המקורי: Someone To Love) בכל תקופת פועלו, שכתב דרבי סליק. את השיר White Rabbit הביאה גרייס, שלטענתה נכתב בשעה אחת. השיר הפך להיות המרכיב העיקרי בהופעות הלהקה. למעשה, שני השירים בוצעו לראשונה על ידי The Great Society. 

One pill makes you small

 

ההרכב החל לצבור מוניטין וזכה לחמם את "מטוסו של ג'פרסון" והרכבים מקומיים נוספים, בין הג'פרסונים לגרייס כבר נרקמה ידידות מסוימת ויחסי עבודה. וממש באותו הזמן, גרייס קיבלה הצעה והחליטה לעלות לטיסה של ג'פרסון ולהחליף את הסולנית היוצאת Signe Toly Anderson כשהיא לוקחת איתה את השירים: Somebody to Love ו- White Rabbit שנכתב על ידה. כמובן שההרכב לא הצליח לשרוד בלעדיה והתפרק ב- 1966 כמו הנישואים שלה ושל בעלה. אגב, העסקה של הפרת החוזה עם הלקה עלתה לג'פרסונים רק 750 דולר.

האלבום Collector's Item הוא אלבום הופעה של ההרכב מ- 1966, שראה אור בשנת 1971 ומאפשר הצצה נדירה לשנים בהן התעצבה המוסיקה הפסיכדלית בכלל והסצנה הפסיכדלית של סן פרנסיסקו בפרט. כמו כן, ראוי גם לציין שאיכות ההקלטה של ההופעה אינה פוגעת בחוויית ההאזנה.

כפי שהוזכר, הלהקה לא כתבה הרבה חומר מקורי, מה שמצריך את בדיקת מקורותיהם של השירים באלבום. השיר הפותח Sally Go Round The Roses הוא מעין בלדת פולק שהייתה להיט גדול ב- 1963 והוקלטה על ידי "הפנטנגל", טים באקלי ואפילו דונה סאמר. Nature Boy גם הוא בלדה מעניינת שמקורה ב- 1947 כשאת הביצוע המפורסם הקליטו Nat King Cole. את השיר אימצו סרטים רבים, בין היתר "מולן רוז'". ובהתאם לסטטיסטיקה הלא מבוססת, לפיה כמעט בכל אלבום רוק/פולק טוב שיצא באותן השנים, ניתן למצוא התייחסות כלשהי לבוב דילן, גם במקרה זה, The Great Society לא פסחו על הגורו והגישו ביצוע מעולה ל- Outlaw Blues.

The ones that mother gives you don't do anything at all

כמובן שהג'וקרים של האלבום הם השירים: Somebody to Love שמבוצע בגרסה איטית יותר מזו המוכרת. ו- White Rabbit שרק בשבילו שווה לשמוע את האלבום. הביצוע של White Rabbit מעורר הערצה ומעלה את השאלה, מדוע דווקא הגרסה הזו נשכחה? כל מי שמכיר את הביצוע של הג'פרסונים יכול להעיד שלמרות שמדובר בשיר גאוני, חסר בו משהו. הביצוע של The Great Society שנמשך למעלה משש דקות מוכיח שהביצוע המוכר הוא קצר מדי ולא בנוי נכון. The Great Society פתחו את השיר בארבע דקות של אלתור פסיכדלי עם אבוב, שבונות את השיר עד לשיא שמגיע כשגרייס סליק פוצחת בשירה על גלולות בארץ הפלאות.

לאחר ששומעים את הגרסה הזו, אי אפשר לחזור ולשמוע את זו של הג'פרסונים, אלא רק לשאול: איך במשך כל הזמן הזה הארנב של The Great Society הצליח לחמוק מאיתנו? ועם איזו גרסה היה מעדיף ד"ר גונזו להתחשמל למוות בטריפ, כשביקש מראול דיוק לזרוק את הטייפ לאמבטיה בדיוק בשורה המפורסמת: Feed your head?

אז לכו לשאול את אליס כשהיא בגובה של שלושה מטרים.

 

תגובות

  • נו? ואיפה הלינק?

    חירמנת לי את התחת ולא השארת קצה חוט? חזק ביותר אתה מטוס!

    גמזו, 02-08-2008 08:52

  • ממצאים מענינים מאוד לארכיאולוג

    עמית, 02-08-2008 20:32

  • לינק לאלבום

    זו הטקטיקה שלי גמזו... להשאיר אתכם חרמנים הנה הלינק - ישר להורדה (קובץ זיפ של כל האלבום) http://rapidshare.com/files/111558759/GSaTGS-CI.zip.html תודה ותהנו

    גיל מטוס, 02-08-2008 21:21

  • מדהים!!!!

    טל, 04-08-2008 10:01

  • ממש מעניין,

    הרשתי לעצמי להמשיך קצת ולהתמקד בסולנית הגדולה שלהם. אתה מוזמן לקפוץ ולקרוא- www.kartiz.blogli.co.il

    אסף, 10-08-2008 12:15