מגזין

איזבומבה

שניה לפני שהם תופסים מטוס לשדה תעופה בבודפשט, מספקים איזבו מספר הופעות לקהל הישראלי. אייל דסקל קפץ לבקר בבכורה

מאת אייל דסקל. 10-07-2008

תגיות: Izabo

איזבומבה

חמש שנים חלפו מאז צאת אלבום הבכורה של 'איזבו', The Fun Makers, וגרף ההצלחה שלהם מאז נמצא בנסיקה רצופה. השירים 'Morning Hero' ,'Cook Me' ו-'I'm On You' זכו להשמעות לא מעטות ברדיו בזמנו כשהאלבום שוחרר. בשנת 2004 הוחתמה הרביעייה בחברת BMG על חוזה בינלאומי להפצת EP המבוסס על שירי האלבום, שבעקבותיו עיתוני רוק מהעולם גילו את הלהקה הקטנה מישראל והזילו ריר של קומפלימנטים בתגובה. שנתיים מאוחר יותר שיתפו 'איזבו' פעולה עם 'שוטי הנבואה' והולידו יחד את השיר 'הוא' שהכניס את השם 'איזבו' (שלקוח דרך אגב מדמותה של מישל פייפר בסרט 'ליידי נץ') רשמית למעגל המקובלים בחוג המוסיקה הישראלית.

כעת, כשיוצא אלבומם השני בעל השם האמביוולנטי 'Super Light' העיניים נשואות אל הגרף והאישונים מפוצצים בציפיות. כל המכורים מקווים שהמנה החדשה שרקחו רן שם טוב, שירי הדר, יונתן לוי וניר מנצור לא פחות ממסטלת ומרקידה בו זמנית מקודמתה. אבל אל דאגה - כבר עם פרוץ הסינגל הראשון, Slow Disco, אפשר להכריז שגמילה ונסיגה חד צדדית הן פעולות אופוזיציוניות באפיזודה שלפנינו והתענוג ממשיך.  

הם שבים אלינו מסיבוב הופעות שערכו בברלין הישר אל תוך שלושה לילות קיציים טרופים במועדון 'לבונטין 7' (רביעי, חמישי ושישי). אל כל אחת מההופעות של 'איזבו' הוצמד חימום, כשבערב הבכורה שהתקיים ברביעי (9.7) חיממה ריף כהן, יוצרת וזמרת ישראלית צעירה ומבטיחה. בתספורת שנגנבה מתוכנית הטלוויזיה 'דגראסי' ובביגוד שחור שהדוק על גופה הצנום היא עולה לבמה ומתיישבת על יד הפסנתר עם הגב אל הקהל מבלי להציג את עצמה. שרה שני שירים שקטים ומלנכוליים שעוסקים ביחסים שבינו לבינה. לשני השירים הבאים היא מזמינה לבמה את אסף קורמן שתופס את עמדת הפסנתר במקומה, ומצמצם את תפקידה של ריף לכדי הגשה בלבד. מייד מתגלה פער ממשי בניהם ביכולת הנגינה וההלחנה לטובת קורמן, ובשביל ג'נקי של מלודיות כמוני זה היה פשוט עונג צרוף. אולי הם צריכים לעבוד כצמד באופן תמידי. ריף מרביצה עוד שני שירים שבהם היא שבה לנגן בפסנתר בעצמה, אך הקהל כבר קצר רוח. גם הפניה של ריף אל הקהל לקבלת שקט למען השיר החותם לא נענית. השעון קרב אל השעה 23:00 והצימאון ל'איזבו' כבד ומובן.

ב-23:10 'איזבו' מטפסים אל בימת הלבונטין. המקום מלא מפה לפה אך באופן שנותר עוד חלל לנשימה וחצי. על הבמה - בובת ג'ירף מתנפחת כרוכה סביב המיקרופון של יונתן לוי הבסיסט, סטנד ניצב על יד מערכת התופים שעליו תלויה מחברת ענקית שבעמודה הראשון כתובה הספרה 1 (מייד נבין במה מדובר) ושני פרופלורים קטנים וזוהרים מקשטים את הקלידים של הדר והתופים של מנצור. הם פותחים עם הלהיט החדש והמנצח, סלואו דיסקו, ומייד מצליחים לחמם את ליבו של הקהל ולזכות בתשואות מצידו. אי אפשר להחטיא את המטרה עם כזה שיר.

בסיומו ניגש מנצור אל הסטנד (ראו פיסקה קודמת) והופך את הדף. מאחוריו מתגלה הספרה 2. 'איזבו' החליטו שכדאי שנדע בזמן ההופעה על איזה מספר שיר אנחנו עומדים בכל רגע נתון. הם ממשיכים הישר אל השיר השני באלבומם החדש, Tomorrow וממנו קופצים אחורה אל Kisses מהאלבום הראשון. הם נראים מאושרים על הבמה. שמחים לבצע את החומרים החדשים והישנים בארץ הקודש מול קהל רותח ונרגש לא פחות מהם. מעניין אם גם הקהל ההונגרי (שם הם יופיעו בשבוע הבא) יקנה להם תשומת לב תואמת לזו של הקהל הישראלי.

'איזבו' היא מסוג הלהקות שהופעתם נשמעת יותר טוב מהדיסק. זה לא שהאלבום לא ראוי או מופק בדרגה בינונית חלילה, אלא ששמחת החיים שנמצאת כבר בתוך האלבום מגיעה לטמפרטורת הרתיחה שלה בהופעה עצמה. רן שם טוב הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך. הוא מתקשר מצוין עם הקהל כיאה למפיק מוסיקלי שכמותו (דיקלה, ליאור אלבו, תומר בן אפרים, ענת דמון) שחייב לשאת עימו תכונה מסוג כזה, ובנוסף יש לו קול ייחודי שאפשר לזהות ממרחקים. מהעבר השני נמצאת בת זוגתו ב-15 השנים האחרונות, שירי הדר הקלידנית - עם פנים חולמניות על גבול הפסיביות, שיער שחור פחמי ותנועת האצבע הרפטטיבית על הקליד הבודד שמזוהה איתה - היא ללא ספק הצלע הקולית בהרכב. יונתן לוי הבסיסט בעל התנועות האפילפטיות, הראסטות הג'ינג'יות שמתעופפות לכל הכיוונים והיכולת להנפיק גרוב שמן ומרקיד מוסיפים עוד כמה להבות רציניות לחגיגה. ולסיום ניר מנצור שמתופף בנונשלנטיות. הוא כאילו נולד עם שני מקלות בידיים ולא עוזב אותם ככל הנראה גם כשהוא מחבק את חברה שלו במיטה. אותה רב גוניות שמבדילה כל צלע בריבוע המוסיקלי של 'איזבו' יוצרת למעשה תמונה שלמה של יחידה מלוכדת. להקה במלוא מובן המילה, ולא כזאת שהסולן גונב אל חיקו את כל הפוקוס.    

בהמשך ההופעה הם מדלגים בין החדש לישן. הם מספיקים לבצע לא מעט שירים מהאלבום הראשון כמו Onion Tears,  Play With Me ו- Sky לצד Shawarma Hunters, Star ועוד מ'סופר לייט'. סך הכל שעה וחצי של הופעה - משך זמן לא מבוטל ולא פשוט כלל עבור להקה שאוחזת כעת רק באלבומה השני. לקראת הסוף חלק קטן מהקהל מתחיל להתעייף ופורש, אך הרוב הגדול מצביע ברגליים ונשאר עד השיר הסוגר בהדרן 'Dream On'.

ל'איזבו' חסרים עוד שלושה עד ארבעה שירים חזקים כדי למלא משחק של תשעים דקות ולצאת ממנו עם הגביע בהליכה. זה לא שהם הפסידו אתמול. ממש לא. הם שיחקו יפה וניצחו. הם סיפקו ב'לבונטין 7' הופעה שרק מוכיחה שבאלבום הרביעי שלהם, אחרי שייצברו לעצמם עוד כמה פגזי רוקנ'רול גרוביים עטופים בלאפה עם הצליל האורייאנטאלי והפרטיקולארי ששמור להם ומייחד אותם מהרכבי Pאנק-Fאנק עכשוויים מחו"ל, הם יוכלו לעמוד בגאון על בימת ההאנגר 11 (בתקווה שעד אז הסאונד שם ישופר) מול אלפי צופים שיצעקו "סלואו דיסקו!". בעזרת השם והעגיל-חישוק של רן שם טוב נקווה לטוב ונמשיך לעקוב אחרי ההתפתחות הגרפית של הלהקה המשובחת הזאת.

לעמוד ה-Myspace של Izabo

תגובות

  • אחלה כתבה

    אמיר, 12-07-2008 18:15