מגזין

חגיגות השישים

בלי שום קשר לרוחמה אברהם סמי בירנבך חגג שישים בהופעת איחוד של מינימל קומפקט. סער גמזו היה בין המברכים.

מאת סער גמזו. 10-07-2008

תגיות: Minimal Compact

חגיגות השישים

מינימל קומפקט היא לא עוד להקה בשבילי, היא אבן דרך. לא במובן הקלישאתי אלא ממש נקודת ציון מוזיקלית מכוננת. השירים שלה ליוו את התפתחות ההכרה המוזיקלית שלי וחבריה הפכו עם השנים לסמנים הימניים שלי. למגינת ליבי לא זכיתי לראות את מינימל בתקופה בה היתה להקה עובדת. כשהם התפרקו מלאו לי בקושי עשר שנים ואז עוד לא ממש הייתי בקיא במצעדי המוזיקה בבלגיה או במכירות התקליטים בצרפת. כשעשיתי סימנים ראשונים של פיתוח טעם הם כבר היו מיתוס. בתיכון ובצבא הכיתי על החטא הנורא של לידה בזמן לא נכון ופנטזתי על הופעה אחת ויחידה שתתן גם לי טעם ישיר ובלתי אמצעי של התופעה הזו. שמעתי את האלבומים שוב ושוב ושוב, למדתי את מילות השירים, חפרתי בתולדות הלהקה ובדברי ימיה, ראיתי את נציגיה מבצעים שיר בודד לזכר ימים עברו במהלך ההופעות שלהם אבל זה לא הדבר האמיתי.

בספטמבר 2002 הגיע לסינמטק סרט בשם "נשמות גועשות". הסרט אמנם לא חידש הרבה ולא הרעיש עולמות אבל הצליח לייצר מספיק באזז כדי להביא את הלהקה להתאחד לסיבוב הופעות. החלום התגשם! נרגש ונרעש התייצבתי במועדון התיאטרון והנה הם. סמי, מלכה, ברי, מקס ופורטיס על במה אחת. הופעה בודדת רק נותנת תיאבון אז מייד שהם חזרו מהמיני טור באירופה הצפנתי לחיפה וראיתי אותם גם שם. מי יודע מתי אירוע כזה יקרה שוב.

לפני חודשיים בערך זיהיתי ידיעה באחד ממדורי התרבות שסיפרה שמינימל קומפקט הולכים בדרכה של כוורת ועולים שוב על הבמה כדי לחגוג לסמי בירנבך שישה עשורים. שתי הופעות בסה"כ אבל זה בהחלט מספיק בכדי לעורר יצרי נעורים שוב. הטירוף נבנה שוב כמו לפני 5 שנים אצלי וגם אצל רבים אחרים שבזכות הביקוש שלהם הוכפלה כמות ההופעות המתוכננת. אתמול זה הגיע. אספתי חבר מינימליסט ונטול כרטיס והגעתי אל שערי הזאפה. חשוב מאד לציין שאין לי הערכה מיוחדת למקום ואני לא ממש נמנה עם חובביו המושבעים. מיקומו הגיאוגרפי מעניק לו אופי שרחוק מאד מאיך שאני תופס רוק. הוא פשוט מוקפד מדי, יאפי מדי ויוקרתי מדי. בהחלט לא התפאורה שבה טבעי לראות הרכב ניו וייב מחתרתי. המינימליסט השיג כרטיס והכניסה המאוחרת העמידה אותנו בצמידות לבק ליינר כלומר בצד הבמה (מה שהתברר עם הזמן כמיקום מעולה).

עברו 20 שנה מאז שמינימל התפרקה והחברים רחוקים היום מאותה נקודה. כולם כבר נגנים מקצועיים ומשופשפים, עתירי קילומטראז'בימתי ולמודי ניסיון גם בקריירות סולו. כאן חשוב להדגיש את המעלה המרכזית של הזאפה - סאונד מפנק ואיכותי בסטנדרטים לא ישראלים. כזה שיכול להעביר נהדר את המרחק העצום ברמה המקצועית של הנגנים בין אז והיום. הם כבר לא ילדים ובמעמד האייקוני שצברו עם השנים כנראה שהם יכולים קצת להתפנק. אבל אז היה אז.

היום זה אחרת. העיבודים לשירים המוכרים עדכניים ומודרניים. הצליל הקודר שכל כך אפיין את מינימל קומפקט הפך עגול וסוחף יותר. קשה מאד להשוות את הלהקה שניגנה אתמול לזו שעמדה על הבמה בקולנוע דן בשנת 83. העדות הטובה ביותר תהיה העושר האינסטרומנטלי של ההרכב. לארסנל הכלים המתרחב אינסופית שלהם הם צירפו גם פרקשניסט/  אורגניסט / חצוצרן בשם אסף רוט כדי לתת תוספת צבע ורקע. מלכה הוסיפה גם עבודה על קלידים וברי מנצל כל אצבע פנויה כדי להפיק צלילים. בקיצור, מינימלי זה לא.

הקהל אתמול (עם נציגות פרלמנטרית בדמות גדעון סער - סחתיין!) אימץ את השינויים האלה בחום. כמעט כל להיטי הלהקה נוגנו (גם אם החברים לא ממש זכרו את המילים או את הסיום) ונראה היה לי שרוב הנוכחים באו על סיפוקם. ממעמד של מיתוס קשה מאד לפספס והרי מינימל יודעים בדיוק מה הקהל רוצה. במהלך ההופעה הסופר אנרגטית חשבתי לרגע על בירנבך. בן שישים וכוחו עדיין במותניו בלי עין הרע. חוץ מבעיות ראיה אצל פורטיס שהתקשה לקרוא את שם השיר הבא מהליין אפ קשה מאד היה לראות שמדובר בהרכב כמעט קשיש במונחים של היום.

22 (!) שירים הרכיבו את ההופעה. כמעט שיר לכל שלוש שנים. חסרו לי מאד nil nil והקאבר הנפלא ל-immigrant song של לד זפלין אבל מנגד הגיעו ביצועים מעולים ל-new clear twist ו-piece of green שהשתיקו את היצר הביקורתי.

לפני הלהקה עדיין 2 הופעות בסיבוב הנוכחי וניסיון היום מלמד שאם תגיעו מוקדם ותרחרחו מספיק תצליחו לחגוג עם סמי למרות שהכרטיסים אזלו מזמן. לא אכחיד ואספר שבסיבוב הקודם נהניתי יותר אבל זה זניח. מה שחשוב הוא שהקסם עדיין כאן ואפשר ליהנות ממנו. לפחות עד הסיבוב הבא.

ועוד 2 דברים קטנים לסיום: הקהל הצעיר שהגיע אתמול מילא אותי שמחה וחשוב מהכל - מזל טוב ומיטב הברכות לסמי! לחיי עוד שישים שנה של יצירה פורייה ואולי גם אלבום חדש למינימל...

תגובות

  • גם לברי היה יום הולדת השבוע

    ב- 7 ביולי. הוא חגג 51. נראה שאין מה לדאוג, מינימל קומפקט עוד יחזרו להופיע בכל יום הולדת שישים של כל אחד מחברי הלהקה. ואם יתקשרו עוד קודם מהבנק - הם יחגגו גם ימי הולדת לא-עגולים. "מה פתאום! הם לא עושים את זה בשביל הכסף! הם עושים את זה בשביל המעריצים!" חחח...

    שפיגלמן, 10-07-2008 23:29