מגזין

לא על הסקרץ' לבדו

האם הוירטואוזיות מספיקה? עמית ברקוביץ' התרשם מהסט ש DJ Q-Bert הרביץ בארץ, אבל יש לו עוד המון כוח להמשיך לרקוד

מאת עמית ברקוביץ'. 06-07-2008

תגיות: DJ Q-Bert

לא על הסקרץ' לבדו

אם לפני שלוש שנים היו אומרים לי: "תשמע, אתה לא תאמין אבל DJ Q-Bert מגיע לתת סט בארץ", אין ספק שהייתי מתרגש, בלשון המעטה וסופר את הימים עד לאירוע המיוחל. ואכן, שלוש שנים עברו וקיוברט הגיע לארץ להראות לכל היהודים איך עושים סקרץ' DMC סטייל. נכון שהסטייל הספציפי הזה הוא כבר לא הדבר המלהיב ביותר מבחינתי, אבל בהיותי חובב מוזיקה סקרן, שמכיר את פועלו המרשים של הפיליפיני הקטן (וגם מישהו שיינצל כל הזדמנות כדי לרדת על חצי בקבוק וודקה) נעלתי את נעלי הריקוד ויצאתי לברזילי.

אני רוצה לפתוח בהתחנפות למועדון עצמו, שתמיד מספק את האווירה והוייב הנכונים ושמאז שהוא עבר למשכנו הנוכחי ברחוב ה"רכב", הוא לדעתי אחד מהמקומות הטובים ביותר לצאת ולרקוד. למקום הגענו בדיוק עם עלייתו של אורי שוחט לעמדה, שעשה עבודה מעולה בלהרקיד ולהקפיץ את הקהל. מהר מאוד הצטרף אליו גם אלארם ויחד הם נתנו סט היפ הופ פשוט ומקפיץ בלי פלצנות מיותרת ועם הרבה דגש על להזיז את הקהל.

בשלב הזה, כשאני כבר קצת שיכור, שמתי לב לשתי עובדות מאוד מעניינות: חברי ואני ממש מבוגרים, יחסית לרוב הקהל, ואנחנו כמעט היחידים במקום ללא כובע מצחייה מגניב שמראה לכולם את ה-"חיבה" האדירה שלנו לתרבות ההיפ הופ ובכלל, מראה כמה "מגניבים" אנחנו. אני יודע שזו מסיבה וליין שרוב הקהל שלו מחובר בדרך זו או אחרת לתרבות ההיפ הופ, אבל קצת קיבלתי את התחושה שחמישים אחוז מהאנשים שנכחו במסיבה, נראו כמו שיבוטים של אותו המקור.

עד כאן שלב הקיטורים, חוזרים למוזיקה. אחרי שוחט ואלארם עלה לעמדה אחד הדיג'ים החביבים עלי היום בארץ, די.ג'י  מאש, שכהרגלו בקודש סובב והרביץ סט שמצד אחד שילב וירטואוזיות מרשימה ומצד שני לא שכח שבכל זאת יש קהל למטה, קהל שהגיע בשביל לרקוד ולא רק לעמוד ולפתוח את הפה בפליאה.

ממש לפני המנה העיקרית עלה לו קינג לעמדה, הרזידנט אם.סי, ונתן ביט בוקסינג מאוד מעניין. בסוף הסט, הציג קינג את מי שאחראי על הבאתו של קיוברט לארץ, שבקול מאוד נרגש הזמין את "האחד והיחיד, אלוף ה- DMC ארבע שנים ברציפות, די.ג'י קיוברט"! למי שלא מכיר את מר ברט, מדובר בפיליפיני קטן קומה חמוד וחייכן, שנראה ממש כאילו כל רגע הוא הולך לפרוץ בכמה תרגילי קראטה, יותר מאשר אחד שהולך להתחרע על הפטיפונים. אבל כמו שאמא שלי תמיד אומרת, "אל תסתכל בקנקן".

בלי לחכות דקה, הבחור התחיל להרביץ על הפטיפונים ועל הקרוס פיידר במהירות מדהימה והשאיר על הרחבה קהל ישראלי המום. אין אף בן אדם בעולם שיכול להתעלם מהעובדה שלבחור הזה יש ים של כישרון ולעיתים זה נראה כאילו כל זה בא לו כל כך בקלות, שאתה באמת מאמין שגם אתה יכול לעשות את זה בדיוק כמוהו. אבל מה שקיוברט שכח (או לפחות לא רצה לזכור) זה שלמטה יש קהל, ועוד ישראלי, כזה שסיפוק מהיר זהו שמו השני.

כל קהל אוהב שהאמן מתייחס אליו (ע"ע Cut Chemist, שנתן פרפורמנס לא מהעולם הזה בדיוק על אותה במה), אבל רק לקראת סוף הסט שלו נזכר קיוברט בנוכחותנו. הוא הלהיב את כולם במהירות הוירטואוזית שלו, כשהוא מעלה את הפיץ' למהירות שיא ועדיין מצליח לדייק בכול ביט, ותוך כדי, עושה פוזות לקהל, שבעיני נחשבות לאינטרקציה מאוד חשובה. אם תשאלו אותי, רגע השיא היה כאשר קיוברט ודי.ג'י מקומי (אני מבקש את סליחתו של אותו די.ג'י מאוד מוכשר שאינני יודע את שמו) נתנו סט "בק תו בק" קצר, כאשר מר ברט אחראי על הסקרץ' והישראל מחליף תקליטים במהירות ובכשרון רב של התאמת ביטים. סט מגניב לגמרי.

לסיום, הברזילי שוב שיחקו אותה וגם ריספקט מטורף לכישרון המקומי! בנוגע למנה העיקרית, זה לא יהיה נכון לומר שכגודל הציפיות גודל האכזבות, כיוון שלא התאכזבתי. הגעתי, נהנתי והיה ממש כיף. אבל בכל זאת, הייתה חסרה לי אותה הרגשה שאני מקבל תמיד כשדי.ג'י טוב יורד מהעמדה, הרגשה שלצערי לא הגיעה הפעם, הרגשה של: "שיט זה נגמר, יש לי מלא כוח ואני מת לעוד".

לראיון עם קיוברט

תגובות

  • הדיג'יי הישראלי

    קוראים לו פייפ!

    scratch, 08-07-2008 01:35

  • VsuHCeEWxhcVnOxC

    RlABWg <a href="http://rbatupwdwhff.com/">rbatupwdwhff</a>, [url=http://rumlxwuokqkm.com/]rumlxwuokqkm[/url], [link=http://fzoatlooqvzh.com/]fzoatlooqvzh[/link], http://mdntbgkymxzu.com/

    levtsawlz, 31-01-2011 05:35