מגזין

בלדה לשווארמה

מה הקשר בין פסיכדליה, שווארמה, דיסקו וסוכריות קופצות? התשובה היא Super Light - האלבום החדש והמצוין של איזבו. אודי ניב תפס אותם לשיחה

מאת אודי ניב. 03-07-2008

תגיות: אודי ניב, ראיון, Izabo

בלדה לשווארמה

יום שישי, צהרי היום. את גופי מכסים רק מכנס קצר וגיטרה חשמלית. לפי הנקישות ההיסטריות על הדלת כנראה שכבר חיכו כמה דקות עד שיגמר השיר. פתחתי את הדלת ולהפתעתי עמדה שם בחורה יפיפייה, תכולת עיניים. אנחנו לא מכירים, אבל העובדה שהייתה לבושה בפיג'מה קיצית בחיבור עם העובדה שהדלת הסמוכה לזו של ביתי הייתה פתוחה, הביאו גם אותי, שלא ממש הולך יד ביד עם חישובים מתמטים אלו ואחרים להתגבר בקלות על קושיית ה "1+1" ולהקיש באופן מיידי ששמה של הנערה המתוקה הוא "השכנה החדשה לי". "זה יום שישי בצהריים" היא מיהרה להשחיל לפני שהצלחתי לומר שלום. "היי" אמרתי ותיבלתי בחיוך דבילי. "וחוץ מזה אתה חורש על הדיסק הזה בלי סוף". "מממממ .. סליחה אני אנמיך" אמרתי תוך כדי כוונה לסגור את הדלת. "רגע" היא החליפה בשנייה את הטון הכועס לטון חמוד: "מה לא תצרוב לי? נמאס לי לחכות כל פעם עד שתגיע הביתה".

להקת הפיוז'ן המצוינת "איזבו" פועלת בישראל קרוב לעשרים שנה. "איזבו" הוקמה בתחילת שנות ה- 90 כחלק מגל "להקות הרוקסן" ופרצה לתודעה בזכות שילוב פסיכי של פסיכדלית שנות השישים בשילוב אלמנטים ים תיכוניים ומוזיקה ערבית. בהנהגתו של המפיק והגיטריסט רן שם טוב (שהפיק בין היתר את דני סנדרסון, יהודית רביץ, דקלה ועוד) כבשה "איזבו" מעמד של להקת על בשמי האינדי של המוזיקה הישראלית. לצידו של שם טוב מככבים יונתן לוי (בס), ניר מנצור (תופים) ושירי הדר (קלידים). אלבום הבכורה של ההרכב שלהם The Fun Makers יצא ב- 2003, קצר שבחים והותיר ציפייה עזה לעוד חומר מההרכב הייחודי הזה. ההרכב הוחתם בחברת הענק Sony BMG שהוציאה את ה- EP The Morning Hero באנגליה. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות אירופאי ראשון במהלכו וצברה קהל מעריצים נאמן שהלך וגדל בסיבובים הבאים. ב- 2006 יצא אלבומה של הלהקה בצרפת וזכה לתהילה. ב- 2007 הופיעה הלהקה בתוכנית הטלוויזיה עתירת הרייטינג Taratata שאירחה בעבר אמנים דוגמת אבריל לאבין ו- "הרד הוט צ'ילי פפרס". בין היתר הספיקו "איזבו" לעבוד עם אוהד נהרין, אהובה עוזרי, "שוטי הנבואה" (עמם הקליטו את להיט הענק "הוא" שגרף את תואר שיר השנה בטקס פרסי עמ"י). במקביל זכה רן שם טוב במלגת הקרן למצוינות בתרבות.

"איזבו" מביאים איתם רוח מרעננת ומלאה במצב רוח מרומם, ובעזרתה מצליחים לשלב השפעות וסגנונות חוצי יבשות. מעבר לכישרון והיכולות המוכחות שלהם, הכריזמטיות, החוצפה, האומץ והשנינות הם שמבדילים אותם בעיקר, המוסיקה שלהם הייתה ונשארה מגוונת ומעניינת. האלבום הנוכחי מרובה יותר במוטיבים של פופ וחסר במעט במוטיבים ערביים ביחס לקודמו. אני חייב להודות שאלבומם הראשון הותיר בי ציפיות גבוהות מאוד ועברה בי המחשבה ש"איזבו" יכלו לחדש ולהפתיע אותנו עוד יותר. אך למרות זאת, האלבום של "איזבו" משובח וזאת משום שבמקרה שלהם זה פשוט מספיק. רוח הסבנטיז, הליצנות, הסליזיות, צלילי הגיטרה המנופחים לצד הקלידים הפסיכדליים והבס- תופים המקפיצים של ארבעת המוכשרים מצליחים לייצר דיסק שמטפס היישר לרשימת המומלצים שלי. "איזבו" מצליחים ליצור מתערובת לא שגרתית של ז'אנרים מיקשה מוסיקאלית משובחת, כזו שאינה מקוטלת ובלתי מתפשרת.

האלבום החדש של "איזבו" גרם לי להרגיש כמו ילד שמסתנוור מכמות הצבעים והטעמים שרואות עיניו כשנכנס בפעם הראשונה לחנות ממתקים. ביס ראשון והדיסקו (האיטי) מתחיל: צליל גיטרה חורק ומסומפל היטב פותח את האלבום. שאר החבורה מצטרפת ובממתק שלי הסתתרו סוכריות קופצות.

גם באלבום הזה "איזבו" לא מתפשרים באף תחום. ההפקה, המיקס והסאונד מלוטשים מנופחים ונשמעים היטב. ספק אם למרות או בזכות העובדה שחלק נכבד מהשירים שנכללים באלבום נוגנו בסיבובי ההופעות הרבים של הלהקה כל אחד מהשירים מצליח לקחת אותך למקומות שונים. הטקסטים נשארו מלאי הומור ומתמזגים מצוין עם הטירוף והפסיכדליה של הגיטרות והקלידים;

"I got to put you under my fingers, I got to have you now I can linger, I got to have you under my skin, heavy or thin, together we spin" -נשמע רומנטי? עכשיו תחשבו על שווארמה. (מתוך Shawarma Hunters).

"איזבו" מטיילים בזמן ובמרחב המוסיקלי; שירים כמו Top of the Line, ו- Only, Only נשמעים כמו "כשפאריד (אל אטראש) פגש את טימותי (לירי)" ומחזירים לימים המאושרים בהם החלה הלהקה המופלאה הזו להיכנס לתודעה. אחרים, כמו Could Be Wrong לוקחים לתקופות קודמות הרבה יותר. Boom Boom Boom ו- Confusion הם מסוג השירים שמצליחים להוציא את יכולות הנגינה של הרביעייה החוצה ומראים לנו כיצד עושים אתה זה הכי נכון. את האלבום סוגר השיר השקט והנעים (שיכל בשקט להיכנס לפסקול בסגנון טרנטינו): Are We Good?

Well Guys - You're my Morning heroes

בידיים רועדות וקול מתרגש תפסתי את שם-טוב לשיחה טלפונית:

שלום רן, ברכות חמות על הדיסק החדש. במה שונה הדיסק הזה מקודמו? במה שונה הייתה העבודה עליו?

"מבחינת הזמן טיפה השתפרנו. העבודה על התקליט החדש לקחה עדיין הרבה זמן אבל שנתיים פחות מהתקליט הראשון. מבחינת הסאונד של התקליט, הוא קצת פחות ביתי ואלטרנטיבי, מבחינת ההקלטה אני מתכוון, לטוב ולרע. מבחינת השירים והמוסיקה עצמה הייתי אומר שיש את ההשפעות של איזבו שנמצאים בכל תקליט; השפעות של פאנק, רוק'נ'רול, דיסקו, בוליווד וערביות. בשני האלבומים הללו יש את ההשפעות רק במינונים מעט שונים. מבחינתי זה המשך של התקליט הראשון וטוב שכך. אני חושב שאיזבו מצאה את הסאונד שלה אחרי הרבה מאוד שנים ואין לי שום חשק ורצון לשנות אותו".

הדיסק שלכם הסתובב באינטרנט כחודשיים לפני שהאלבום יצא לחנויות. אתם מודעים לכך? האם זה בזדון? במכוון? בטעות? מה דעתכם בנושא?

"היום בתקופת האינטרנט והמחשבים הכול פרוץ ופתוח, אבל זה בטח לא זדון או כוונה שקשורים אלינו. שמעתי על מקור שאפילו הציעה את התקליט בתשלום והבנתי שהם הפסיקו עם זה לפני כחודש. אני לא יודע אם זה בגלל שהמנהל שלנו, אשר ביטנסקי, פנה אליהם או לא. בכל מקרה, אני שמח שהם הפסיקו עם זה. זה לא שימח אותי שזה "יצא" לפני שאנחנו הוצאנו את התקליט כמו שהוא אמור לצאת החוצה, אבל אולי גם זה לטובה".

זה פקטור שמשפיע משמעותית על המכירות?

"ברור שכן. גם ככה המכירות מתחת לאדמה. זה ברור שאם אתה להקה ממש מצליחה אז פחות מעניינים אותך הדברים האלה. אבל כשאתה בהתחלה וקשה למכור תקליטים אז זה משפיע. אנחנו גם מודעים לעובדה שהדיסק מוכר פחות מאשר הופעות ומקווים להצלחה מספיק גדולה שגם תדחוף את מכירת האלבום".

אתם ידועים בתור "מפונקים"- לא יוצאים מתל אביב בישראל? לעומת זאת בחו"ל אתם מוכנים להתפשר ולהסתובב...

"זהו סוג של פינוק מבחינתנו. מה שהכי בטוח זה שאם היינו מופיעים רק בארץ היינו מופיעים בכל הארץ. מכיוון שאנחנו מחלקים את האנרגיות שלנו בין ישראל וחו"ל אז אנחנו מופיעים בעיקר בתל אביב במקומות שאנחנו כבר מכירים. אנחנו מופיעים הרבה יותר בחו"ל, שם הטורים כוללים טיסות וימים ארוכים ולכן דווקא כשאתה מגיע להופעה בישראל, אתה רוצה להופיע במקום "ביתי ומוכר" באזור שלך. אם לא היינו מופיעים בחו"ל ברור שהיינו חורשים את הארץ. ברור לי שעכשיו לקראת הדיסק החדש אנחנו נמצא עצמנו מופיעים הרבה יותר בארץ".

איך מקבלים אתכם התקשורת והקהל בחו"ל?

"בצרפת יחסית ללהקה מתחילה אנחנו הצלחה. אבל אנחנו עדיין לא מה שנקרא "הצלחה גדולה". הדיסק הראשון The Fun Makers פתח לנו דלת ועלינו עכשיו להילוך השני וזה הילוך לא רע. כיוון שמדובר בצרפת ואנשים שוחרי תרבות ואוהבי מוסיקה ורכשי מוסיקה ויש 70 מיליון איש אז זה נראה טוב. הביקורות בצרפת תמיד היו ממש טובות. הקהל גורם לנו להרגיש שם בבית. גם אנשים שלא מכירים את המוסיקה ישר מתחילים לרקוד. הם גורמים לנו להרגיש כאילו אנחנו בתל אביב ומכירים אותנו כבר עשור. לעומת זאת, בבריטניה הלך לנו יותר קשה. יצאנו שם לטור קטן לפני צרפת ושם הרגשנו שזה יותר קשה להגיע לקהל, במיוחד במוסיקה שלא מקוטלגת כל כך".

איזבו קיימת מעל ל- 15 שנה ומשתייכת לגל הלהקות שעוררו את תרבות הרוק הישראלית בשנות ה- 90. יש תחושה שעם צאת האלבום השני יש יותר פתיחות תקשורתית כלפיכם. האם אתם מסכימים? מה השתנה אצלנו כקהל ותקשורת?

"דבר ראשון כבר עשינו את הפתיח. האלבום הראשון הפך אותנו כבר ליותר לגיטימיים מבחינת התקשורת והקהל. דבר שני, בל נשכח שיותר ויותר אמנים בוחרים לשיר באנגלית. זה נהיה יותר פתוח ומקובל בישראל. כיום אני מרגיש קצת פחות אאוטסיידר, שזו הרגשה חיננית אני חייב להודות. אני מרגיש שאם היה לי ספק שאדם או שנים חשב שאולי הח'ברה האלה סנובים בגלל שהם שרים באנגלית אז היום זה הרבה יותר לגיטימי ומובן".

ומה השתנה אצלכם כלהקה?

"עד התקופה שחזרנו מניו יורק היינו להקה כבדה ורצינית מדי מבחינת המסר והסאונד. היום מבחינתי "איזבו" זה גן שעשועים אחד גדול ועם זאת יש בה עומק. יש עליזות וצבעוניות שמבחינתי זה משהו שאתה מגיע אליו בלי לתכנן, וכשהוא קורה אתה פשוט שומר עליו. כיום, אני לא מחליף אותו בשום דבר ".

ב- 9.7, רגע אחרי החזרה מצרפת, יתארחו להקת "איזבו" כאן בקול הקמפוס בתוכנית המוסיקה הישראלית "אור לגויים". באותו הערב וכן ב- 10-11.7, רגע לפני ההופעה בפסטיבל Ziegt המפורסם בהונגריה, יופיעו איזבו בלבונטין. "תהיה הופעה ארוכה יחסית. ננגן כל מה שאנחנו יכולים לנגן משני התקליטים", מוסיף שם-טוב בסוף השיחה ומשאיר בי רצון ללכת ולכרסם בהנאה את חבילת הממתקים שלי עד לביקור בלבונטין.

Izabo - Super Light, הארטיק הכי טעים של הקיץ עד עכשיו. מומלץ!

למייספייס של Izabo

תגובות

  • כתבה מצוינת!

    רותם, 05-07-2008 07:35

  • כתבה מעולה

    קראתי בשקיקה ובהנאה את הכתבה.ניכר כי אתה יודע להעריך מוזיקה בכלל ומוזיקה טובה בפרט.כל שכן להעביר זאת דרך הכתבה.לי זה עושה חשק להכנס ל-candyland שלך בעולם המוזיקה. תמי

    תמי, 05-09-2008 05:54

  • תודה :)

    אודי ניב, 06-09-2008 03:57