מגזין

ריקוד שבטי

שי ברבלט היה בהופעה של ה Tribal Dance במבצר שוני. הרכב שיוצר טרנס בעזרת כלים חיים וכבר מאגד סביבו קהל גדול ונאמן

מאת שי ברבלט. 12-06-2008

תגיות: Tribal Dance

ריקוד שבטי

לפני שנה עמדתי בפני סיטואציה דומה חזרתי מהופעה של Laya Project בתיאטרון גבעתיים שהייתה אחת מההופעות הטובות והמרגשות שראיתי, שילוב של מוזיקה מהודו ומדרום מזרח אסיה ביחד עם סרט שהוא מעין פסקול דוקומנטארי אשר ליווה את המסע של יוצרי הפרויקט. הקטעים שנוגנו בהופעה היו פולק מקומי שנאסף מאותן מדינות נפגעות צונאמי שבהם יוצרי הפרויקט ביקרו.

התמונות, המוזיקה, המתופפים, נגני הסיטאר, נגני הטבלה וכל מה שכללה ההופעה הרים אותי לגבהים חדשים של ריגוש, כמו שהחברים אומרים "עפתי גבוה", כל הרגשות והתחושות התערבבו, היה עצב, שמחה, געגוע אבל בעיקר אושר למשמע הצלילים הקסומים של המזרח. החברים שהיו איתי באותה הופעה עמדו לצידי כשחיוך מרוח על פניהם והעיניים נוצצות מהתרגשות, משהו מיוחד קרה באותו הערב. בהופעה הנוכחית של טרייבל דאנס אותה התחושה חזרה, ההזדמנות לברוח שוב עם הדמיון והצלילים לעצום עיניים ולתת למוזיקה לקחת אותך למסע קטן של שעתיים ברחבי הגלובוס.

ההופעה התקיימה במבצר שוני והייתה ארוע חגיגי לרגל שיתוף הפעולה של חברי טרייבל דאנס עם שני המוזיקאים המוכשרים מהודו: נגן הבנסורי (חליל הצד ההודי) Rakesh Chaurasia - ראקש צ'אוראסייה ונגן הטבלה   - Rashid Mustafa Thirakwarראשיד טאלווקאר.

 ראוי לציין שצ'אוראסייה הוא אחיינו ותלמידו של אחד מנגני הבנסורי הגדולים של הודו Hariparsad Chaurasia שיצר לעצמו סאונד אישי ועוצמתי עם הבנסורי וניגן עם גדולים כמו John Mclaughlin ו Shiv Kumar Sharma  -נגן הסנטור האגדי. יחדיו הם יצרו את אחד מהדיסקים הקלאסיים ההודים היפים ביותר- Call Of The Valley. צ'אוראסייה ככול הנראה היה תלמיד מחונן וקיבל גנים טובים מהדוד כי הווירטואוזיות שלו בהופעה בשילוב הצניעות הכובשת הופכת את נגינת החליל שלו למשהו שלוקח אותך לפסגת ההימלאיה. ביחד איתו על הטבלה ישב בחור צעיר יחסית אבל לא פחות כישרוני בשם ראשיד טאלווקאר, גם הוא נצר למשפחה של מוזיקאים ובן לאמא שהיא זמרת מוערכת בהודו בשם פאדמה טאווקאר ונראה כי גם הוא התברך בגנים טובים.

 ההופעה החלה עם צ'אוראסייה וטאווקאר שנתנו סשן של ארבעים וחמש דקות בו הם ניגנו ראגות הודיות מסורתיות. ראגה  בסנסקריט היא "צבע" או "מצב רוח" והיא בעצם השלד המלודי של נגני הטבלה, החליל, הסיטאר ושאר הכלים ההודים הקלאסיים. המוזיקה ההודית הקלאסית תמיד נמצאת בתוך ראגה וכך באה לתאר לנו זמן ביום או זמן בשנה שהראגה נמצאת בתוכה, החלוקה היא לפי זמנים טובים ורעים לדוגמא: ראגה לזמני המונסון.

בזמן שצ'אוראסייה וטאווקאר ניגנו ניראה כי כל אחד מהאנשים שהיו איתי, ישבו מרוכזים, בעיניים עצומות, נותנים לצלילים המדיטאטיביים של החליל והטבלה לחדור פנימה ולמלא אותם. מידי פעם פתיחת עיניים, חיוך ושוב חזרה אל הקסם והשלווה של המוזיקה הזאת. קשה להסביר את ההרגשה, זה משהו שפשוט עוטף אותך וגורם לך להרגיש כאילו אתה בריחוף מעל פסגות הרים מושלגות.

לקראת סוף הקטע האחרון של צ'אוראסייה וטאלווקאר התחלתי להרגיש מסביבי את רחש הקהל, האנשים שגדשו את מבצר שוני עד אפס מקום חיכו לבואם של חברי הטרייבל דאנס כמו ילדים שמחכים לקינוח שייתן להם מכת סוכר אחרונה לקום ולרקוד.

אני מתוודה, בהתחלה כעסתי כי הייתי במצב כל כך רפוי ושקט שפתאום כל ההמולה מסביבי הייתה לי מוזרה. רציתי עוד מהטבלה והחליל, רציתי עוד מהודו. הקהל שזו כנראה לא הפעם הראשונה שלו חיכה בקוצר רוח לחברי הטרייבל דאנס, כאשר הם עלו והצטרפו לנגנים ההודיים הוא כבר היה על הרגליים וההכנות למסיבת הטרנס השבטית היו בעיצומן.

ההרכב כולל את אמיר יעקובי על התופים והשירה שגם מוכר לנו מההרכב הישראלי המעולה "עשב בר", עידית אשל המדהימה על השירה, מלחינה מוכשרת בעצמה שעבדה עם מוזיקאים כמו רוקפור ושי נובלמן. על חטיבת הקצב וכלי ההקשה אחראי יותם חרודי שהלהיב את הקהל ולקינוח נועה זולו על הדיג'רידו בנגינה שלא הייתה מביישת את האבוריג'ינים באוסטרליה.

למען האמת קשה להגדיר את מה שראיתי בתור הופעה. זה היה יותר מפגש שבטי בין הקהל לבין חברי ההרכב שברגע עלייתם לבמה התחיל הטירוף של הריקוד והאקסטאזה, כל הקהל היה על הרגליים וניתנה יריית הפתיחה למסיבת הטרנס האורגני. הנגנים ההודיים עדיין היו בהלם מהחום שהקהל הקרין אליהם אך מהר מאוד הבינו את הנוסחא והצטרפו לנגינה השבטית, הקהל התחיל לרקוד בטירוף.

לקח לי כמה דקות להבין מה קורה ושנייה לנחות לאדמה, מסביבי היו הרבה אנשים יפים שחיוך על פניהם, רוקדים לצלילי המוזיקה. הסאונד וההפקה היו מעולים וכללו גם אומני אש שהיו מסביב לקהל והבעירו את האווירה ולכול זה מצטרף מבצר שוני היפיפה תחת כיפת השמיים.   

ההופעה נמשכה כמעט שעתיים עם שני הדרנים ונראה כי הקהל רוצה עוד ולא מרפה, חברי הטרייבל דאנס נהנו מכל רגע במפגש החם והלא שיגרתי הזה וקיבלו הרבה אהבה.

המוזיקה הזכירה לי במידה מסוימת מסיבות טראנס אבל הפעם זה לא היגיע מתוך מחשב אלא מכלי נגינה ושירה חיה. היה משהו מאוד טקסי אבל משוחרר בהופעה, האנשים כולם התקבצו לחוויה משותפת שהיא אמיתית ומשוחררת בכל המובנים.

האנרגיות היו גבוהות והמוזיקה משובחת אך עם זאת משהו הכביד לי על הלב ולא עזב אותי עד סיום ההופעה. החזרה הזאת לצלילים של הודו לא הייתה לי קלה, זאת האמת!

בזמן האחרון אני מנסה להתחמק מהחזרה הזאת, לא מבחינה פיזית אלא נפשית, לא פותח את אלבום התמונות, נמנע משיחות על המקום או הסיטואציה וכל מייל שנדב החבר שולח לי מאיזה כפר ליד מפל והרים מושלגים אני פותח, מתחיל לקרוא ומיד סוגר. חוזרת בי שוב ההרגשה של הרצון לברוח, הרצון הזה של לקום ולנסוע בלי לשאול, בלי לחשוב, בלי להתפשר. אבל בסופו של דבר המוזיקה היא הריפוי הכי חזק והכי אמיתי, היא עוזרת להוציא, לבכות, לשמוח ונותנת נחמה בלי תנאים. ולכן עם כל הקושי משהו באותו ערב מיוחד במבצר שוני גרם לפצע להתחיל להגליד.

לעמוד הבית של הטרייבל דאנס

למיי ספייס של הטרייבל דאנס

תגובות

  • אההה רוחני אתה כזה רוחני

    בוא נחזור להודו כבר בוא נשב על הר נתבונן על השקיעה שלובי ידיים ויזיזי אמת...בוא רוחני נצעד לעבר השקיעה

    אביבי, 13-06-2008 08:22

  • יש למישהו מושג מתי הם מופיעים שוב?

    רונן, 13-06-2008 11:18

  • חמוד

    דנה, 13-06-2008 19:58

  • איזה תותח

    אני אומר שתיסע להודו בקיץ ותחזור עם סדרת כתבות כמו זו! קדימה, קול הקמפוס, תקנו לו כרטיס! זה ישתלם לכם! הבחור תותח!

    המבקר האלמוני, 13-06-2008 20:42

  • שתי מילים מהודו

    אני קורא את הטקסט המעולה שכתבת, ובמקביל מעלה הרבה מאוד מוזיקה הודית לאייפוד. מתוך הטינופת והבלאגן של פהרגנג' אני יכול רק לקוות שבהופעה הבאה שלהם בארץ (ואחרי לאונרד כהן), אנחנו נשב ביחד. אה, ולהבטיח שתקבל הרבה מוזיקה הודית חדשה כשאחזור לארץ. נשיקות ושבת שלום, נדבנדב http://www.nadavnadav.com

    נדבנדב, 14-06-2008 03:52

  • כתבה מעולה שייקה!

    כנה ואמיתית.

    פרלית:), 14-06-2008 20:11

  • פפשש..ברל'ה - איזה כיף כשזה נוגע

    שמח בשבט

    בוכניק, 15-06-2008 20:22