מגזין

נהג חדש

דניאל וייס קיבל פלאשבק לתחילת דרכם של הדג נחש בהופעת הסולו של שאנן סטריט

מאת דניאל וייס. 15-06-2008

תגיות: שאנן סטריט

נהג חדש

כשהגעתי למועדון הבארבי בלב תל אביב הרגשתי כאילו אני בלב ירושלים, במועדון הופעות מתחיל, בהופעה של זמר בתחילת דרכו. חשבתי שאולי טעיתי בתאריך או במיקום. בחוץ ריק ובתוך המועדון נמצאים ארבעים אנשים שיושבים ליד שולחנות באווירה של בית קפה חצי הומה. ברקע, אולי בתור פרומו קטן, מתנגן דיסק של "סייפרס היל" שמגיעים בסוף החודש לארץ.

שאנן סטריט, סולן הדג נחש, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "הבזק אור חולף" לפני כשנה וחצי בשקט יחסי. על ההפקה המוזיקלית של האלבום וגם של ההופעה, אחראי אבי ליבוביץ' שמלווה את סטריט על הקלידים. כדי לייצר בידול מלהקת האם שלו, סטריט שילב באלבום כלים מעניינים כמו כינור, צ'לו ועוד לצד הכליים המסורתיים.

על הבמה לצידו של סטריט, להקה שכוללת את גליה ירון ורביעיית "יללאה מיתר" שהוסיפו נפח משמעותי לסאונד החי. הרביעייה לא הצליחה לקרוא את התווים בגלל התאורה החשוכה, אבל ללא ספק נתנו "וייב" רגוע ומלודי שליווה את ההופעה לכל אורכה. כשכולם עולים לבמה מתקבל 'בום' באוזניים. הבס משתולל ומכניס את הקהל לתוך הגרוב עם הקטע "על הגבול". הלהקה מתחילה לזוז אבל שאנן, כשמו כן הוא, נמצא במקום אחר. תחושת חשש עוטפת אותי, אולי הוא הולך להיות מאכזב? אך אחרי דקה של אינטרו, נראה כאילו מתחו לו את הקפיץ.

שאנן סטריט יורה מילים לכל עבר, מתחיל לזוז ופתאום בהרמוניה, גם זמרת הליווי גליה ירון נכנסת לתמונה. יחד הם רצים בלי הפסקה במשך שלושה שירים. אחרי השליישיה הזו מגיעה מוזיקה קצת שונה, משהו מוכר באוזנים שמזכיר את העבר. סטריט מודיע ברצינות שזהו "חידוש לשיר בעבודה עברית" ומתחיל לשיר באנגלית את Sweet Dreams של Eurythmics. כל הקהל מצטרף אליו בשירה ובסוף השיר כולם מתפוצצים מצחוק.

 

"פורטיס משוגע!, פורטיס משוגע!" שאר ההופעה ממשיכה בקצב רגוע, שלפרקים נתנה לי את התחושה שאני בתוך מעלית וזאת המוזיקה ברקע. ארבעה שירים רצופים נוספים עוברים וסטריט יורד מהבמה ומשאיר את זמרת הליווי גליה ירון לבד עם הגיטרה על הבמה. היא מתחילה לשיר את המלודיה הקופצנית "כוכב כבוי" ופתאום אני מרגיש כמו צדי צרפתי בכוכב נולד ואומר לעצמי "היא תגיע לגמר אין פה שום שאלה". גליה ירון מוכשרת מאוד. במשך כל ההופעה היא לא מפסיקה לזוז לפי הקצב ונותנת חיזוק משמעותי לתחושת הלייב. 

 סטריט חוזר לבמה וממשיך עם ההופעה, שממשיכה בקו המונוטוני. לפתע נקודת אור מצטרפת לבמה. בלי שום הצגה מוקדמת רץ על הבמה איש קרח בן 52 שעונה לשם רמי פורטיס. יחד, הם מבצעים את הלהיט (יחסית) של סטריט "נעלי הבית". בסוף השיר כל הקהל עומד ומצדיע לפורטיס במחיאות כפים. פורטיס מצידו ממלמל בינתיים קולות מוזרים. מיד אחר כך מגיע ביצוע מדהים לשיר "חצי אוטומטי" והקהל ברקע "פורטיס משוגע! פורטיס משוגע!". כמו שהוא עלה כך גם הוא ירד, אמר תודה ונעלם במהירות. סטריט יורד גם הוא מהבמה וחוזר להדרן עם "לא פראיירים" של הדג נחש ו-"הסערה" מתוך אלבום הסולו שלו.

חשבתי שאגיע להופעה מקפיצה נוסח הדג נחש שתקפיץ אותי, אבל במקום קיבלתי ערב באווירה רומנטית סביב השולחנות של הבארבי. סטריט הולך לכיוון אחר בהופעות הסולו שלו, אולי רגוע מדי. המצע המוסיקלי היה מעולה, מצליח להיות מתוחכם וגם כיפי, מוקפד וגם משוחרר ובעיקר, ניחן בגמישות שמתאימה למצב הרוח המורכב של דיסק הבכורה שלו "הבזק אור חולף".

תגובות

  • פורטיס משוגע!!!

    אחלה שילוב חולה על פוטיס

    ירון, 15-06-2008 23:17

  • פששש ממש נותן חשק

    מתי ההופעה הבאה? דניאל אתה מספר 1! כל כתבה בצבע!

    חי אברג'יל, 16-06-2008 01:23

  • עיתונאי מעולה

    קראתי הרבה כתבות בחיי של אנשים מנוסים יותר ופחות ורק רציתי להגיד שזו כתבה כתובה היטב, מצוינת, מעניינת ועושה חשק. דניאל וייס- כתב עולה ומצוין. כל הכבוד המשך כך....

    אלינור, 16-06-2008 03:54

  • ביקורת מצויינת!!

    אני שונאת לקרוא ביקורות אבל את זאת כיף לקרוא. ביקרות לא מתיימרת ופלצנית, זאת ביקרות כמו שצריכה להיות ביקורת!! סחטיין!!

    הילה, 27-06-2008 18:13